להבות הבשן
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל העליון |
| גובה ממוצע[1] | 88 מטר |
| תאריך ייסוד | 1947 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 915 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -0.8% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   להבות הבשן  באדום - להבות הבשן בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
לַהֲבוֹת הַבָּשָׁן הוא קיבוץ הנמצא בעמק החולה כעשרה ק"מ דרומית-מזרחית לקריית שמונה, בתחומי המועצה האזורית הגליל העליון. השתייך לקיבוץ הארצי אשר התמזג עם התק"ם לתנועה הקיבוצית.
הקיבוץ קרוי על שם הגרעין המייסד, שבחר את השם "להבות" על שם ספרו של הסופר הפולני סטניסלב בז'וזובסקי (אנ') "Płomienie" שראה אור בשנת 1908. הספר תורגם לעברית על ידי בנימין טנא בשנת 1939 והוצא לאור על ידי ספריית הפועלים. מספר שנים לאחר עלייתו לקרקע נוספה לשם הקיבוץ המילה "הבשן" על שם הרי הבשן, למרגלותיהם הוא שוכן.
תולדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקיבוץ עלה על הקרקע ביום השנה להצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1945[3]. מייסדיו היו עולים של עליית הנוער מגרמניה ומפולין ובוגרי השומר הצעיר מהארץ, חברי גרעין "להבות" שנוסד ב-1940 וישב במשך 5 שנים בהמתנה להתיישבות בכרכור. בשנת 1947 העתיק את מיקומו מגבעה שכנה למיקומו הנוכחי על אדמות הכפר הערבי ח'יאם אל-וליד[4]. בעת פרוץ מלחמת העצמאות הוא היה הנקודה הקרובה ביותר לגבול הסורי ונבנה כיעד מבוצר. הדרך אל הנקודה לא הייתה סלולה ומכפר סאלד אף הייתה מלאה במהמורות[5]. לקראת הכניסה לתוקף של ההפוגה הראשונה תקפו הסורים לכיוון להבות הבשן וכפר סאלד, אך נהדפו[6].
במלחמת העצמאות, הותקף הקיבוץ מספר פעמים על ידי כוחות סוריים. בינואר 1948 הוא הותקף בפעם הראשונה והתוקפים הונסו על ידי המגינים וכוחות בריטיים[7]. ב-7–8 באפריל 1948, הותקף הקיבוץ על ידי כוחות סוריים אך לא נכבש. חבר הקיבוץ[8] ושני לוחמי פלמ"ח נפלו באותו קרב[9][10]. התקפות נוספות על להבות הבשן נהדפו ללא נפגעים[11].
עד מלחמת ששת הימים סבל הקיבוץ מהתקפות והתנכלויות של הצבא הסורי שעמדותיו צפו על הקיבוץ מרמת הגולן. שיאן היה בהפגזה ב-3 בדצמבר 1958 בה נפלו בשטח הקיבוץ כ-300 פגזים שהרסו את חדר האוכל ומבנים נוספים. כמה שבועות מאוחר יותר, ב-23 בינואר 1959, נרצח חבר הקיבוץ יעקב ניר על ידי חיילים סורים כשרעה את עדר הבקר של הקיבוץ ליד הגבול[12].
בתחילת שנות ה-2000 שינה הקיבוץ את אורחות חייו והיה לקיבוץ משתנה (מופרט).
לצד הקיבוץ הוקמה שכונת הרחבה קהילתית, שתושביה שותפים לחיי הקהילה אך אינם חברי הקיבוץ.
כלכלת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בעבר הייתה לקיבוץ רפת חלב שחוסלה בתחילת שנות ה-70[13]
- חקלאות: גידולי שדה, מטעים, בקר, לולים (משנת 1975) ומדגה.
- תעשייה: מפעל "להבות" (ייצור ומיגון בע"מ לפיתוח וייצור מערכות לכיבוי אש).
- תיירות: הקיבוץ מפעיל מרכז חדרי אירוח (צימרים).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של להבות הבשן- להבות הבשן במרכז המידע להתיישבות בגליל
- אריה פיק, חג העשור ללהבות הבשן, דבר, 30 בנובמבר 1955
- קיבוץ להבות הבשן, ריאיון עם יוסי עוזרד על ספרו קיבוץ-ברלין, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2013, 317 עמודים. הספר מתאר בצורה כמעט אוטוביוגרפית את חייו של עוזרד בקיבוץ להבות הבשן ואילך(הקישור אינו פעיל).
להבות הבשן (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ נתקעו יתדות ל-4 יישובים חדשים, שניים בגליל העליון, דבר, 4 בנובמבר 1945
- ^ רון בריימן, מאה להתנחלויות הקיבוציות, באתר News1 מחלקה ראשונה
- ^ להבות הבשן שמעל לעמק החולה, מעריב, 8 באפריל 1948
- ^ התקפת הסורים, הארץ, 14 ביוני 1948
- ^ פולשים סוריים תקפו את להבות הבשן ונהדפו, דבר, 14 בינואר 1948
- ^ תבוסה לכנופיה הערבית שהתקיפה את להבות הבשן, דבר, 9 באפריל 1948
- ^ על להבות הבשן, דבר, 8 באפריל 1948
- ^ א. סלובינסקי, להבות הבשן, קול העם, 19 במאי 1948
- ^ נהדפו התקפות להבות הבשן וכפר סאלד, דבר, 11 באפריל 1948
- ^ צבי לביא, שלוש יריות הדהדו במדרוני הבשן, מעריב, 25 בינואר 1959
- ^ גם בקיבוצים מחסלים את רפתות החלב, דבר, 1 באוגוסט 1974
| ||||||||
