לב ויידמן

לב ויידמן
לידה	4 בספטמבר 1955 (בן 68); סנקט פטרבורג, ברה"מ
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ישראל, רוסיה
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים; מכון ויצמן למדע; אוניברסיטת תל אביב; D. K. Fadeev Academic Gymnasium ;
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב (1 בספטמבר 1990); אוניברסיטת תל אביב ;
תרומות עיקריות
	חקר יסודות מכניקת הקוונטים ואינפורמציה קוונטית, ניסוי אליצור-ויידמן.

לב ויידמן (נולד ב-4 בספטמבר 1955) הוא פיזיקאי ישראלי ופרופסור באוניברסיטת תל אביב העוסק בחקר יסודות מכניקת הקוונטים ואינפורמציה קוונטית.

מבין הפיזיקאים הבולטים התומכים בפירוש העולמות המרובים המנסה לפתור את בעיית המדידה וקריסת פונקציית הגל האקראית. כיום ויידמן חוקר, ביחד עם יקיר אהרונוב, ניסוח סימטרי בזמן של מכניקת הקוונטים המשלב התפתחות של מצב קוונטי מהעבר להווה בו זמנית עם התפתחותו מהעתיד אל ההווה.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לב ויידמן נולד ב-1955 בסנקט פטרבורג לשמואל ופולינה ויידמן. אביו היה מהנדס בניין ואמו הייתה מהנדסת מכונות. לויידמן שתי אחיות, נלה ויידמן, וורה ויידמן שהיא כנרת.

ויידמן בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בתחום פיזיקה-מתמטיקה (1976), בעל תואר שני לפיזיקה ממכון ויצמן למדע (1982) ובעל תואר שלישי בפיזיקה מאוניברסיטת תל אביב (1987). חוקר את יסודותיה של התורה הקוונטית. ביחד עם פרופסור יקיר אהרונוב פיתח את הפורמליזם הדו-וקטורי לתיאור המלא של המערכות הקוונטיות.

ויידמן זכה בפרס ראשון באולימפיאדיה לפיזיקה בברית המועצות בשנת 1971, בפרס שני בשנת 1972, באותה שנה סיים מקום רביעי באולימפיאדה הבינלאומית לפיזיקה בבוקרשט. הזכייה במקום הראשון אפשרה לויידמן ללכת לכל אוניברסיטה והוא בחר ללכת לאוניברסיטה בלנינגרד (כיום אוניברסיטת סנקט פטרבורג), שם במשך שנה למד בפקולטה לפיזיקה. בגיל 18 עלה לישראל (1973) והמשיך את לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון. לאחר שעבר לאוניברסיטה העברית בירושלים קיבל את התואר הראשון בפיזיקה ומתמטיקה. לאחר מכן שירת בצבא הגנה לישראל שלוש שנים וחצי כקצין חיל האוויר והתקבל למכון ויצמן למדע ברחובות, ולמד פיזיקה והתמחה בכרומודינמיקה קוונטית. בעבודת הדוקטורט חקר מכניקת הקוונטים בשיתוף פעולה עם פרופסור יקיר אהרונוב באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניסוי אליצור-ויידמן- ניסוי מחשבתי במכניקה קוונטית אשר הוצע לראשונה בשנת 1993 על ידי הפיזיקאים אבשלום אליצור ולב ויידמן. בניסוי השתמשו בתכונות הסופרפוזיציה הקוונטית כדי ליצור מנגנון שיאפשר לבדוק אם בוצעה מדידה קוונטית. בניסוי בדקו בעזרת מנגנון האם הפצצה היא נפל או לא, כאשר הפצצה היא נפל בעזרת המנגנון נוכל לדעת זאת, כאשר הפצצה תקינה בחלק מהפעמים שנערוך את הניסוי היא תתפוצץ, אך ללא ניסוי זה נוכל לדעת אם הפצצה תקינה או לא רק בעזרת הפיצוץ שלה. לאחר הניסוי המחשבתי אנטון ציילינגר ערך את הניסוי באופן ממשי בשנת 1994, לאחר שאבשלום אליצור ולב ויידמן פרסמו את המאמר על הניסוי המחשבתי, הצליחו אחרים לתכנן מנגנון חדש, שבעזרתו יהיה ניתן להוריד את שיעור הפצצות התקינות שיתפוצצו לערך השואף ל-0. הניסוי הוכתר בידי כתב העת "New Scientist" בשנת 2010 כאחד משבעת הפלאים של תורת הקוונטים.^[2]
קיום של עולמות רבים באותו הזמן בעזרת מכניקת הקוונטים- מאנגלית (The Many-Worlds Interpretation (MWI) of quantum mechanics) - במחקר זה נטען שמתקיימים עולמות רבים במקבל באותו מרחב וזמן כמו שלנו. קיום העולמות האחרים מאפשר להסיר אקראיות ופעולה ממרחק בתאורית הקוונטים ולפיכך מכל הפיזיקה. במחקר פירש ויידמן את התאוריה על קיום עולמות אחרים במקביל למרחב שלנו.
פרדוקס שלוש התיבות הקלאסי - מאנגלית ("Classical Three-Box "paradox) עם פרופ' יקיר אהרונוב
מדידות חלשות - (Weak measurements) עם פרופ' יקיר אהרונוב
מדידות ללא מגע - (Interaction-free measurement) עם פרופ' אבשלום אליצור
קריפטוגרפיה עם מצבים אורתוגונליים - (Cryptography with orthogonal states)
"הימורים קוונטים" - (Quantum Gambling)
פרוטוקול למניעת שגיאות - (Error prevention protocol)
מדידות הגנתיות - (Protective measurements) עם פרופ' יקיר אהרונוב
מדידות לא מקומיות - (Non-local measurements) עם פרופ' יקיר אהרונוב
ערכים מודולריים - (Modular values)
ניתוח תאורטי וביצוע ניסוי על החלקיק של הקוונטום של העבר - (Theoretical and experimental analysis of the past of a quantum particle)
הסבר מקומי של אפקט אהרונוב-בוהם
ניתוח של העובדות אשר מנוגדות בנושא הקוונטום - (Analysis of quantum counterfactuals)
הסתברות במסגרת פרשנות של העולמות הרבים - (Probability in the framework of the many-worlds interpretation)