לאוניד וולקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאוניד וולקוב
Леонид Михайлович Волков
לידה 10 בנובמבר 1980 (בן 43)
סברדלובסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מדינה רוסיה רוסיהרוסיה
השכלה
  • האוניברסיטה של מדינת אורל (2002)
  • תוכנית עמיתי העולם של ייל (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתכנת, פוליטיקאי
מפלגה רוסיה של העתיד
https://leonidvolkov.ru
פרסים והוקרה
לחצן הפעלה מכסף עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ליאוניד מיכאילוביץ' וולקוב (ברוסית: Леони́д Миха́йлович Во́лков; נולד ב-10 בנובמבר 1980, סברדלובסק, רוסיה הסובייטית, ברית המועצות) הוא פוליטיקאי ואיש ציבור יהודי-רוסי, מומחה לטכנולוגיית מידע, ראש מטה קמפיין הבחירות של אלכסיי נבלני לבחירות לנשיאות רוסיה בשנת 2018,[1] ולאחר מכן ראש המטה של "שביתת מצביעים",[2] שבתום הבחירות עשה הכשרה מחדש לרשת המטה האזורי של נבלני, מייסד שותף של החברה להגנת האינטרנט.

מ-1 במרץ 2009 עד ספטמבר 2013 כיהן וולקוב כחבר בדומה העירונית של יקטרינבורג. בהיותו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שנוצרה לבחירות למועצת התיאום של האופוזיציה, שימש כראש מטה הבחירות של אלכסיי נבלני בבחירות לראשות עיריית מוסקבה ב-2013. וולקוב הוא ממייסדי מפלגת הברית העממית בראשות נבלני אשר הפך לימים למנהיג האופוזיציה הרוסית, ויושב ראש סניפה בסברדלובסק, חבר במועצה הפוליטית הפדרלית של מפלגת החופש העממי וחבר במועצה הפוליטית הפדרלית של תנועת סולידריות לשעבר. בשנת 1997 שימש כקפטן נבחרת רוסיה-אורל בטורניר הבינלאומי ה-10 של פיזיקאים צעירים "IYPT",[3][4][5] והשתתף באליפות העולם בתכנות 2001, בה זכה במקום ה-14.[6][7][8]

בינואר 2021, ועדת החקירה של רוסיה האשימה אותו שלא בפניו ב-"השראת קטינים לבצע מעשים בלתי חוקיים ברשתות מידע ותקשורת" והכניסה אותו לרשימת המבוקשים במדינה.[9][10][11][12] ב-10 באוגוסט 2021, ועדת החקירות פתחה בתיק פלילי נגד וולקוב באשמת "מימון ארגון קיצוני" וב-14 בינואר 2022 צירף השירות הפדרלי לפיקוח פיננסי של רוסיה את וולקוב לרשימת האנשים שלגביהם יש מידע על "מעורבותם בפעילות קיצונית או טרור".

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולקוב נולד ב-10 בנובמבר 1980 ביקטרינבורג (סברדלובסק לשעבר). אביו הוא מיכאיל ולדימירוביץ' וולקוב, פרופסור וחוקר ראשי של המעבדה לאלגברה קומבינטורית של אוניברסיטת אורל הפדרלית.[13] אימו, סוזנה בוריסובנה וולקובה (קופצ'יק), מרצה בכירה במחלקה לטכנולוגיות מידע חדשות בחינוך מטעם האוניברסיטה הפדגוגית של מדינת אורל.[14][15] וולקוב הוא ממוצא יהודי.[16][17][18][19]

בשנת 2002 סיים את לימודיו בפקולטה למתמטיקה ומכניקה של אוניברסיטת מדינת אורל. בשנת 2005 סיים לימודי תואר שני באוניברסיטה ובשנת 2006 הפך למועמד למדעי הפיזיקה והמתמטיקה, לאחר שהציג את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "מודלים ואלגוריתמים לעיבוד מידע במערכות תוכנה לניהול מסמכים אלקטרוניים".

משנת 1998 עבד כמתכנת בחברת "SKB Kontur" שפיתחה מערכות חשבונאות ודיווח אלקטרוניות לעסקים ולמגזר הציבורי. בשנת 2004 לקח את תפקיד המנהל הכללי, ובשנת 2007 עמד בראש מחלקת הפרויקטים הפדרליים של החברה. בשנת 2010, עזב את החברה.

ב-1 במרץ 2009 נבחר לדומה העירונית של יקטרינבורג במחוז בחירות מס' 10 של מחוז קירובסקי (מינוי עצמי). במהלך הקדנציה כיהן כחבר בוועדת המשנה הקבועה לכלכלה עירונית, תכנון עירוני ושימושי קרקע וסגנית הוועדה הקבועה לממשל עצמי מקומי, מדיניות תרבות והסברה.

בשנת 2013 עבר עם משפחתו מיקטרינבורג ללוקסמבורג,[20] וחזר לרוסיה בסוף 2014.[21]

בשנת 2018, וולקוב השלים מחקר בן שישה חודשים באוניברסיטת ייל במסגרת תוכנית העמיתים העולמית של מוריס ר. גרינברג.[22][23][24]

באוגוסט 2019, עקב העמדה לדין פלילי באשמת "השראת קטינים לבצע מעשים בלתי חוקיים ברשתות מידע ותקשורת", וולקוב עזב את רוסיה והחל משנת 2020 מתגורר בבירת ליטא, וילנה.[11][25]

פעילות פוליטית וחברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2009 וולקוב הוא חבר בתנועת סולידריות. ב-10 באפריל 2010 ארגן עצרת נגד בניית כנסייה בכיכר העבודה ביקטרינבורג. האירוע כלל יותר מ-3,500 מפגינים והפך לפעולת המחאה הגדולה ביותר בעיר מאז הפרסטרויקה. ב-24 באוקטובר 2010, הוא היה לאחד ממארגני עצרת תמיכה ביגור ביצ'קוב אשר הואשם לצד שני עובדי קרן יקטרינבורג ללא מטרות רווח "עיר ללא סמים" בחטיפת, מעצר ועינויים שלא כדין חולים של מרכז גמילה למכורים לסמים. כמו כן בשנת 2010, יחד עם אנדריי אלשבסקי, פיודור קרשניניקוב, קונסטנטין קיסלב ודמיטרי גולובין, הוא הקים את ועדת זכות הבחירה ביקטרינבורג כדי להתמודד עם ניסיונותיו של המושל אלכסנדר מישארין לבטל את הבחירות לראשות העיר בבירת האזור.[26]

ב-6 ביוני 2011, יחד עם מדען המדינה האופוזיציוני פיודור קרשניניקוב, הציג את הספר "דמוקרטיה בענן" על הסיכויים לפיתוח מוסד בחירות ועקרונות הדמוקרטיה בעזרת טכנולוגיות מידע.[27] בשנת 2011 השתתף בבחירות לאספה המחוקקת של מחוז סברדלובסק במחוז בחירה חד-חברי מס' 10 של אוקטיאברסקי. בבית הדין האזורי של מחוז סברדלובסק זכה וולקוב בתיק נגד ועדת הבחירות, שסירבה להירשם אותו כמועמד על בסיס עודף ממספר החתימות הפסולות, אך הוצא מהבחירות על ידי בית המשפט העליון של רוסיה.[28]

בשנת 2012, ארגן וולקוב גיוס כספים לבניית בית הקברות לאנדרטאות אדריכליות של יקטרינבורג, שנפתח ביום המוזיאונים הבינלאומי.[29] באוגוסט של אותה שנה החל לעבוד על ארגון בחירות למועצה המתאמת של האופוזיציה הרוסית כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית. יחד עם זאת, הוא הצהיר כי אינו רואה עתיד לעצמו כפוליטיקאי ציבור, אך הוא מעוניין ב-"פיתוח ופתרון של סוגיות ארגוניות, יצירת מערכות ומבנים עובדים, במיוחד בצומת של פוליטיקה".[30] בקונגרס ייסוד מפלגת הברית העממית ב-15 בדצמבר 2012, נבחר למועצה המרכזית של המפלגה, ובקיץ 2013 עמד בראש מטה הקמפיין של המועמד לראשות עיריית מוסקבה 2013, אלכסיי נבלני.[31]

וולקוב יחד עם אלכסיי נבלני בעצרת תמיכה במועמדותו בבחירות לראשות עיריית מוסקבה, פארק סוקולניקי, אוגוסט 2013

ב-2015 קרא וולקוב לקיום משאל העם ב-2014 על מעמדו של חצי האי קרים שנערך בניגוד לחוק והתעקש לקיים משאל עם שני בשליטה בינלאומית, תוך התחשבות ברצון תושבי קרים. במקביל, לדברי רפאת צ'וברוב, יו"ר המג'ליס של העם הטטרי בקרים, במהלך ההפגנות ב-2021 לתמיכה באלכסיי נבלני, וולקוב סירב לתקן את המפה האינטראקטיבית ולהסיר את קרים ממפת הפדרציה הרוסית, בציטוט מספר טיעונים שצ'וברוב סירב להשמיע לכאורה.[32]

ב-2015 עמד בראש מטה הבחירות של מפלגת החופש העממי בבחירות לאספה המחוקקת של אזור נובוסיבירסק. לאחר הסירוב לרשום את רשימת המועמדים בהתבסס על תוצאות אימות החתימות במאגרי המידע של שירות ההגירה הפדרלי של רוסיה, אשר, לדבריו, מכיל מספר רב של שגיאות, פתח בשביתת רעב בעודו טען שהחתימות המזויפות נאספו על ידי אספנים רעילים. באותה שנה עמד בראש מטה הבחירות של המפלגה בבחירות לדומא האזורית של קוסטרומה.

ב-2015 נפתח תיק פלילי נגד וולקוב לבקשת הכתב פוסטופינסקי מטעם חברת החדשות "Life" בבעלות המנכ"ל ארם גברליאנוב אשר על פי "The Moscow Times", השפעה על הצלחתו האחרונה הייתה "נאמנות לקרמלין", שטען כי ב-17 ביולי 2015 פגע וולקוב במיקרופון שלו במהלך סכסוך במטה הקואליציה הדמוקרטית בנובוסיבירסק. מאוחר יותר, הכתב שינה את עדותו והחל להצהיר כי וולקוב תפס את ידו וגרם לו לכאב פיזי. וולקוב הואשם בשיבוש עבודתו של עיתונאי באמצעות שימוש באלימות (חלק 3 של סעיף 144 של הקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית). שופט בית המשפט המחוזי המרכזי של נובוסיבירסק סייג את מעשיו של וולקוב על פי החלק הרך יותר של המאמר, ללא שימוש באלימות, ובאוגוסט 2016 גזר עליו קנס של 30 אלף רובל.[33]

בסוף 2015, יחד עם הפוליטיקאי סרגיי בויקו, הקים את החברה להגנת האינטרנט, שנועדה להגן על האינטרנט ברוסיה מפני צנזורה, רגולציה מוגזמת ושרירותיות מנהלית.[34]

וולקוב ועובדים נוספים של הקרן נגד שחיתות, במהלך מעצרם על ידי משטרת מוסקבה, מרץ 2017

ב-26 במרץ 2017, וולקוב ועובדים נוספים של הקרן נגד שחיתות, שארגנו שידור חי מהמחאות ברחבי רוסיה במשרדם, נעצרו על ידי משטרת מוסקבה. נגד וולקוב ועובד נוסף של הקרן נכתבו פרוטוקולים, לפיהם הם סירבו, לבקשת גורמי אכיפת החוק, לעזוב את שטחי הקרן בעת פינויים על ידי המשטרה עקב דיווחים על "פיצוץ צפוי" לכאורה. ב-27 במרץ, בית המשפט סימונובסקי במוסקבה גזר על וולקוב 10 ימי מעצר באשמת סעיף 19.3 לקוד העבירות המנהליות של הפדרציה הרוסית ("אי ציות לפקודה חוקית של שוטר").[35] בסך הכל, במהלך הקמפיין לתמיכה ברישומו של אלכסיי נבלני כמועמד לבחירות לנשיאות ברוסיה, הוא נעצר כ-5 פעמים ושהה 95 ימים במעצר מנהלי. ב-12 ביוני 2017, וולקוב ועובדים נוספים של הקרן נגד שחיתות ערכו שידור בן תשע שעות מההפגנות ברחבי המדינה.[36]

ב-21 במאי 2019 עוכב ולאחר מכן נעצר למשך 20 יום בגין שיתוף בארגון עצרת נגד העלאת גיל הפרישה ב-9 בספטמבר 2018.[37]

ליאוניד וולקוב נואם בעצרת במהלך הפגנות הפנסיה ברוסיה, יקטרינבורג, 28 בינואר 2018

בקיץ 2019, וולקוב עזב את רוסיה לאחר שנפתח תיק פלילי נגד הקרן נגד שחיתות במסגרת פרסום מאמרה על הלבנות הון ברוסיה והחל להתגורר בבירת ליטא, וילנה.[38]

ב-28 בינואר 2021, מחלקת החקירות הראשית של ועדת החקירה הרוסית יזמה תיק פלילי נגד וולקוב בעילה של פשע על פי חלק 2, סעיף 151.2 של הקוד הפלילי של הפדרציה הרוסית ("השראת קטינים לבצע מעשים בלתי חוקיים ברשתות מידע ותקשורת"),[39][40] וב-29 בינואר הכניסו אותו רשויות הפדרציה הרוסית לרשימת המבוקשים במדינה.[9][10]

בתחילת פברואר 2021, ביקטרינבורג, ערכו חיפושים על סוזנה ומיכאיל וולקוב, הוריו של ליאוניד וולקוב. לדברי אמו של וולקוב, ההחלטה הוצגה בטענה כי החיפוש קשור למקרה של "הפרת נורמות סניטריות ואפידמיולוגיות" (סעיף 236 לחוק הפלילי) במוסקבה ב-23 בינואר.[11]

ב-10 בפברואר 2021, הוכנס וולקוב לרשימת המבוקשים הבין-מדינתית בחבר המדינות.[11] ועדת החקירה דרשה את מעצרו שלא בפניו, ובית המשפט בסמני, מוסקבה, נעתר לבקשה זו.[12][41]

ב-10 באוגוסט 2021, ועדת החקירה של רוסיה פתחה תיק פלילי נגד וולקוב באשמת "מימון ארגון קיצוני".[42]

ב-14 בינואר 2022 צירף השירות הפדרלי לפיקוח פיננסי של רוסיה את וולקוב לרשימת האנשים שלגביהם יש מידע על "מעורבותם בפעילות קיצונית או טרור".[43]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים, נישא וולקוב פעמיים, בשנת 2007 התחתן עם נטליה גרדינה, בנו בוריס (2009) ובתו מרגריטה (2012) נולדו בנישואים. לאחר גירושיהם, ב-2015 נישא לאנה ביריוקובה, ראש השירות הסוציולוגי של הקרן נגד שחיתות, ממנה יש לו בן, מארק (2017).[15] בשנת 2020, לאחר גיורה של ביריוקובה, נישאו בני הזוג מחדש על פי הפולחן היהודי.[19] אחיו, יבגני וולקוב גר ביקטרינבורג, ועובד כאדריכל.[44]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאוניד וולקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "«Забастовку избирателей» в Екатеринбурге будет вести Леонид Волков". Информационное агентство «Znak». נבדק ב-2018-03-21.
  2. ^ «Забастовку избирателей» в Екатеринбурге будет вести Леонид Волков, www.znak.com
  3. ^ https://twitter.com/iyptarchive/status/375289144462688256, Twitter
  4. ^ Растекающаяся струя, leonwolf.livejournal.com
  5. ^ Ilya Martchenko, IYPT Archive, archive.iypt.org
  6. ^ "World Finalists from NEERC". אורכב מ-המקור ב-2012-12-17.
  7. ^ "Биография Волкова Леонида Михайловича". Екатеринбургская городская дума. אורכב מ-המקור ב-2015-09-23. נבדק ב-2012-09-29.
  8. ^ "2001 ACM ICPC World Finals Result" (באנגלית). ACM. אורכב מ-המקור ב-2012-10-28. נבדק ב-2012-09-29.
  9. ^ 1 2 СК объявил в розыск соратника Навального Леонида Волкова, РБК (ברוסית)
  10. ^ 1 2 СК объявил Леонида Волкова в розыск, Interfax.ru (ברוסית)
  11. ^ 1 2 3 4 Новая газета - novayagazeta.ru, Новая газета (ב־)
  12. ^ 1 2 Суд заочно арестовал Леонида Волкова, www.kommersant.ru, ‏2021-02-10 (ברוסית)
  13. ^ Волков Михаил Владимирович - Известные ученые, www.famous-scientists.ru
  14. ^ https://twitter.com/navalny/status/1220027741766148097, Twitter
  15. ^ 1 2 Леонид Волков - политик, Биография, Статьи, Фото, Видео - Свободная Пресса, svpressa.ru (ברוסית)
  16. ^ Cnaan Liphshiz, Why Russian Jews are divided over the anti-Putin movement, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  17. ^ Следователи по делу ФБК описали семью Леонида Волкова как «галахических евреев», Медиазона (ברוסית)
  18. ^ Cindy Scarr, The Navalny I Know, Mishpacha Magazine, ‏2021-01-27 (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ 1 2 Sarare, Russia Wants Jewish Navalny Ally Arrested Abroad; Lithuania Refuses, The Yeshiva World, ‏2021-02-11 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Люксембург: локальная политическая повестка, leonwolf.livejournal.com
  21. ^ Волков Леонид, Леонид Волков — Разбор полета — Эхо Москвы, 15.01.2018, Эхо Москвы (ברוסית)
  22. ^ Class of 2018, Maurice R. Greenberg World Fellows Program (באנגלית אמריקאית)
  23. ^ Leonid Volkov, Maurice R. Greenberg World Fellows Program (באנגלית אמריקאית)
  24. ^ Про Йель, Леонид Волков
  25. ^ Rosenbach, Marcel (2020-08-21). "Nawalny-Vertrauter Wolkow: "Auf einmal gaben diejenigen in den grauen Anzügen die Diagnose vor"". Der Spiegel (בגרמנית). ISSN 2195-1349. נבדק ב-2022-01-21.
  26. ^ «Право выбора» возвращается, Политсовет (ברוסית)
  27. ^ Волков, Крашенинников: Демократия на новом уровне, Ведомости (ברוסית)
  28. ^ Кандидата в депутаты заксборания Свердловской области Леонида Волкова сняли с выборов, www.nakanune.ru (ברוסית)
  29. ^ Кладбище разрушенных памятников городской архитектуры появится в Екатеринбурге - Урал || Интерфакс Россия, www.interfax-russia.ru, ‏2012-05-14 (ברוסית)
  30. ^ И про "Народный Альянс" скажу, leonwolf.livejournal.com
  31. ^ Леонид Волков возглавил предвыборный штаб Алексея Навального, 66.ru
  32. ^ В штабе Навального отказались исправить карту с «российским» Крымом – Чубаров, Крым.Реалии (ברוסית)
  33. ^ Леонид Волков обратился в ЕСПЧ с жалобой на приговор по делу о повреждении микрофона, Медиазона (ברוסית)
  34. ^ TV Rain Inc, Соратник Навального создаст «Общество защиты интернета», tvrain.ru, ‏2015-12-28
  35. ^ Сотрудника ФБК Волкова суд арестовал на 10 суток за неповиновение полиции - Новости - Общество - Свободная Пресса, svpressa.ru, ‏2017-03-27 (ברוסית)
  36. ^ Требуем ответов 12 июня. Прямой эфир, נבדק ב-2022-01-21
  37. ^ Главу штаба Навального арестовали на 20 суток, Interfax.ru (ברוסית)
  38. ^ Уголовное дело против ФБК вызывает у юристов множество вопросов, Ведомости (ברוסית)
  39. ^ СК возбудил дело против Леонида Волкова за призыв детей к участию в незаконных акциях, ТАСС
  40. ^ Новая газета - novayagazeta.ru, Новая газета (ב־)
  41. ^ Леонида Волкова объявили в межгосударственный розыск, РБК (ברוסית)
  42. ^ СК возбудил новое уголовное дело против Леонида Волкова и Ивана Жданова, Interfax.ru (ברוסית)
  43. ^ Двух соратников Навального внесли в список террористов и экстремистов, Lenta.RU (ברוסית)
  44. ^ Евгений Волков, «Подельники»: «Мы знаем, что делать с Белой башней. Просто не мешайте!», 66.ru
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לאוניד_וולקוב&oldid=35229529"