כתובת תל דן

הכתובת. מוצגת במוזיאון ישראל. "בית דוד" מודגש בגיר.

כתובת תל דן

כתובת תל דן (ידועה גם בכינוי: כתובת בית דוד) היא מצבה ארמית הכתובה בארמית קדומה תוך שימוש באלפבית פיניקי, המתוארכת בין המאה ה-9 לפנה"ס למאה ה-8 לפנה"ס, שהוצבה בשער העיר העתיקה דן (תל דן) שבצפון עמק החולה.

הכתובת נתגלתה על ידי משלחת החפירות בתל דן בראשותו של פרופ' אברהם בירן, ראש מכון גליק לארכאולוגיה מקראית בהיברו יוניון קולג', בשנים 1993‏-1994. החלק הראשון של הכתובת נתגלה ב-21 ביולי 1993 על ידי גילה קוק, מודדת משלחת החפירות, ועוררה מיד עניין רב. בשנת 1994 נתגלו עוד שני שברים מן הכתובת בריצוף רחבת השער. הכתובת נמסרה על ידי רשות העתיקות לתצוגה במוזיאון ישראל, והיא מוצגת באגף הארכאולוגי שבמוזיאון.

כתובת תל דן המתוארכת לתקופת בית ראשון (תקופת הברזל II), היא הראייה הארכאולוגית החוץ מקראית החשובה ביותר ואולי אף היחידה, אשר מזכירה את בית דוד.

הרקע להקמתה

הכתובת היא מצבת ניצחון ארמית, שהקים אחד ממלכי ארם בעקבות ניצחון על ממלכת ישראל. בכתובת מתפאר הכותב שהרג את יהורם בן אחאב מלך ישראל וכנראה אף את אחזיהו בן יהורם מלך יהודה, המכונה ככל הנראה בכתובת "[מל]ך בית דוד". מלכים אלו מוכרים היטב מספר מלכים והריגתם מיוחסת שם ליהוא, בסתירה לכאורה לכתובת. בשל אזכור מלכים אלו, מקובל להניח שהמלך לכבודו סותתה הכתובת היה חזאל מלך ארם דמשק, שתקופת שלטונו הקבילה לזו של יהורם בן אחאב ואחזיהו בן יהורם.

בנוסף לתיאור מלחמה בין ארם לישראל, הקטעים ששרדו רומזים על פעולות ועלילות נוספות של המלך הארמי. המלך בכתובת מתפאר בהרג "שבעין מלכין" ולכן יש להניח שהוקמה לציון פעולות מלכותו, בדומה לכתובת מישע המואבית.

שברי הכתובת שובצו ברצפת בית השער, ייתכן שבתור פעולה סמלית, כך שתושבי דן, לאחר שיקומה, דרכו על הכתובת שהנציחה את חורבנה בכניסתם ויציאתם מהעיר.

הכתובת

הכתובת מורכבת משלושה שברים שנמצאו, וחלק גדול ממנה חסר. הכתובת ידועה בסימון KAI 310.

נוסח הכתובת בשפה הארמית בתעתיק לאלפבית עברי מודרני (עם השלמות משוערות)

תרגום חופשי לעברית (עם השלמות משוערות)

1.[ א]מר.ע[ ]וגזר[ ] 2.[ ]אבי.יסק[.עלוה.בה]תלחמה.בא--- ] 3.וישכב.אבי.יהך.אל[.אבהו]ה.ויעל.מלכי[ש] 4.ראל.קדם.בארק.אבי[.ו]ימלך.הדד[.]א[יתי] 5.אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---] 6.י.מלכי.ואקתל.מל[כן.שב]ען. אסרי.א[לפי.ר] 7.כב.ואלפי.פרש.[קתלת.אית.יהו]רם.בר[אחאב.] 8.מלך.ישראל.וקתל[ת.אית.אחז]יהו.בר[יהורם.מל] 9.ך.ביתדוד.ואשם.[אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א] 10.ית.ארק.הם.ל[ישמן ] 11.אחרן.ולה[... ויהוא.מ] 12.לך.על.יש[ראל... ואשם.] 13.מצר.ע[ל. ]

(1)[...]וגזר[] (2)אבי עלה [עליו בה]לחמו בא[פק?] (3) וישכב אבי, הלך אל [אבותי]ו. ויבוא מלך (4) ישראל קודם בארץ אבי. [ו]ימליך הדד א[ותי] (5) אני. וילך הדד לפני [ו]אצא משבעת [מחוזות?] (6) ממלכתי ואהרוג, מלכ[ים שב]עים אוסרי א[לפי (7) ר]כב ואלפי סוסים. [קטלתי את יהו]רם בן [אחאב] (8) מלך ישראל וקטל[תי את אחז]יהו בן [יהורם מלך] (9) בית-דוד. ואשים [את עריהם חורבות ואהפוך] (10) את ארצם ל[שממה... ]. (11) אחרים ולה[... ויהוא (12) מ]לך על יש[ראל... ואשים] (13) מצור ע[ל...]

הכתובת ו"בית דוד"

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חשיבותה העיקרית של הכתובת במחקר המקרא היא שכתובת זו היא הראיה הארכאולוגית המקובלת והאמינה היחידה המתוארכת לזמן הבית הראשון ובה מוזכר "בית דוד".

מכיוון שהיה מקובל לתאר מלכים על פי ראש שושלת המלוכה, יש לכתובת חשיבות בוויכוח ההיסטורי לגבי עצם קיומו של מלך בשם דוד, ומידת היכולת להסמך על הסיפור המקראי כמסמך היסטורי. אם בתחילה היו שניסו לקרוא תיגר על אזכורו של דוד בכתובת, והציעו לקרוא את השורה כ"בית דוֹד" (כלומר, "בית האהוב"), או כשמו של מקום בשם "בית-דוד" (על משקל "בית לחם", "בית אל") ולא כשמה של שושלת, הרי כיום מרבית המומחים מסכימים ששמו של דוד אכן מוזכר, וכנראה ששליט בשם זה היה קיים. עם זאת, נותר הוויכוח על היקף ועוצמת הממלכה של דוד, והאם מלך רק ביהודה או על ממלכת ישראל המאוחדת. ^{[דרוש מקור]}.

ראו גם

• רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
• רשימת כתובות כנעניות וארמיות

לקריאה נוספת

• אברהם בירן ויוסף נוה, כתובת ארמית מתקופת בית ראשון מתל דן, קדמוניות כ"ו, 3-4 (103-104), תשנ"ד, עמ' 74-81
• שמואל אחיטוב, הערות לכתובת הארמית החדשה מתל דן, קדמוניות כ"ז, 1-2, תשנ"ד, עמ' 63
• אברהם בירן, הכתובת מדן, המצבות והחוצות, קדמוניות כח, 1, תשנ"ה 1995, עמ' 39-45
• אורה ליפשיץ, פולמוס "בית דוד" - בעקבות הכתובת מתל דן, דוד מלך ישראל חי וקיים? (הרצאות בכנס בוגרי החוג למקרא של האוניברסיטה העברית, ירושלים), 1997 (תשנז), עמ' 9-77
• אברהם בירן, החוצות אשר בדן, ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנט, עמ' 25-29
• נדב נאמן, הכתובת הארמית מתל דן בהארה היסטורית, ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנ"ט, עמ' 118-112
• יוסף נוה, בשולי הכתובות מדן ומעקרון, ארץ-ישראל; מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כו, תשנט, עמ' 119-122
• גרשון גליל, הכתובת הארמית המלכותית מתל דן, תשורה לשמואל; מחקרים בעולם המקרא, 2001 (תשסא), עמ' 67-74
• דוד ביננפלד, מי הרג את המלכים יהורם ואחזיה, בית מקרא 48, ד, תשסג, עמ' 302-308
• "הכתובת הארמית שהציב חזאל בדן והסיפור הנבואי על מרד יהוא", בתוך: תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 317.

• George Athas, The Tel Dan inscription: a reappraisal and a new interpretation, (Journal for the Study of the Old Testament Supplement Series, 360; Copenhagen International Seminar, 12; New York: T. & T. Clark, 2006)
• Biran, Avraham, and Joseph Naveh, An Aramaic Stele Fragment from Tel Dan. Israel Exploration Journal 43 (1993) 81-98.
• Lemche, Niels Peter, and Thomas L. Thompson. Did Biran Kill David? The Bible in the Light Of Archaeology. Journal for the Study of the Old Testament 64 (1994) 3-22.
• Cryer, Frederick H. On the Recently Discovered ‘House of David’ Inscription. Scandinavian Journal of the Old Testament 8.1 (1994), pp. 3-19.
• Ben Zvi, Ehud, On the Reading ‘bytdwd’ In The Aramaic Stele from Tel Dan. Journal for the Study of the Old Testament 64 (1994), pp. 25-32.
• Cryer, Frederick H. A ‘Betdawd’ Miscellany: Dwd, Dwd' or Dwdh?, Scandinavian Journal of the Old Testament 9.1, (1995), pp. 52-58.
• Cryer, Frederick H. King Hadad, Scandinavian Journal of the Old Testament 9.2, (1995), pp. 223-35
• Demsky Aaron. I. On Reading Ancient Inscriptions: The Monumental Aramaic Stele Fragment from Tel Dan, Journal of the Ancient Near Eastern Society 23 (1995) 29-35.
• Biran, Avraham, and Joseph Naveh, The Tel Dan Inscription: A New Fragment. Israel Exploration Journal 45 (1995) 1-18.
• Rendsburg, Gary A. On the Writing of bytdwd in the Aramaic Inscription from Tel Dan. Israel Exploration Journal 45 (1995) 22-25.
• Schniedewind, William M. Tel Dan Stela: New Light on Aramaic and Jehu’s Revolt, Bulletin of the American Schools of Oriental Research 302 (May 1996), pp. 75-90.
• A. Lemaire,The Tel Dan Stela as a Piece of Royal Historiography, JSOT 81, 1998, Pp. 3-14.
• Schniedewind, William M. (with Bruce Zuckerman), A Possible Reconstruction of the Name of Hazael's Father in the Tel Dan Inscription, Israel Exploration Journal 51 (2001), pp. 88-91.

קישורים חיצוניים

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

מדיה וקבצים בנושא כתובת תל דן בוויקישיתוף

• הכתובת באתר מוזיאון ישראל
• הכתובת באתר מקראנט
• כתובת תל דן באתר "עידן התנ"ך" (bibleage.com)
• כתובת תל דן (באנגלית)
• דניאל משה לוי, מי הרג את יהורם ואחזיהו? - דיון בהשלמת תוכן הכתובת באתר דעת.
• פרק 21: מה שלא סופר על המרד של יהוא, על חיסולו של בית עמרי ועל עלייתה של השושלת הנמשית למלוכה בישראל, סרטון באתר יוטיוב (החל מדקה 20:42), מתוך סדרת ההסכתים של עודד ליפשיץ "הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה"