כריש אף-פגיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכריש אף-פגיון
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורהנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה
סכנת הכחדה חמורה (CR)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: דגי סחוס
סדרה: כרישאים
משפחה: כרישיים
סוג: Isogomphodon
מין: כריש אף-פגיון
שם מדעי
Isogomphodon oxyrhynchus
מילר והנלה, 1839
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כריש אף-פגיון (שם מדעי: Isogomphodon oxyrhynchus) הוא מין של דג סחוס ממשפחת הכרישיים והוא המין היחיד בסוגו. מין זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה והוא נפוץ במערב האוקיינוס האטלנטי לחופי אמריקה שבין טרינידד לצפון ברזיל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריש זה קטן יחסית ומגיע לאורך של 1.4 מטר בזכרים ו-1.6 מטר בנקבות עם משקל ממוצע של 13 ק"ג. כפי ששמו מרמז הוא בעל חוטם מוארך ודק הנוטה כלפי מעלה, מעט בדומה לכריש הגובלין, אף שהוא קרוב יותר לסוג כריש. הוא בעל עיניים קטנות הקרובות לנחיריים ובעל סנפירי חזה רחבים ודמויי משוט, מאפיינים המקלים על זיהויו. הכריש בעל לסתות בעלות שיניים חדות, כשהשיניים העליונות רחבות מעט מהתחתונות והוא בעל 5 חריצי זימים. סנפיר הגב גבוה ורחב והזנב ארוך ודמוי סהר בעל אונה עליונה ארוכה יותר מהתחתונה. הכריש משריץ 2 עד 8 צאצאים בשנה.

הכריש חי במים החמימים של מערב האוקיינוס האטלנטי סמוך לחופים בעומק 4 עד 40 מטרים, כשהנקבות לעיתים צוללות למים יותר עמוקים. הכריש מצוי גם במים מליחים סמוך למנגרובים, לגונות, חופים בוציים ובשפכי נהרות לרבות האמזונאס, אם כי לרוב יתרחק ממים מתוקים. הוא ניזון בעיקר מדגי גרם מתקהלים סמוך לחופים.

הכריש נמצא בסכנת הכחדה חמורה, בעיקר מדיג יתר ומלכידה ברשתות לאורך צפון ברזיל. עם זאת הוא לא נחשב כדג מאכל מסחרי והלכידה היא מקרית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריש אף-פגיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כריש אף-פגיון באתר הרשימה האדומה של IUCN