כלי שרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כְּלֵי שָׁרֵת היו הכלים בהם השתמשו במהלך הקרבת הקרבנות במשכן ובבית המקדש. הכלים היו עשויים זהב, כסף, או נחושת, והיה בכוחם לקדש רכיבי קרבנות שהוכנסו לתוכם. יתרה מכך, לא היה ניתן להזות את דם הקרבנות על המזבח, או להקטיר עליו קורבן מנחה, אלא לאחר שהושמו בתוך כלי שרת. הפיכת כלי רגיל לכלי שרת התבצעה על ידי משיחה בשמן המשחה, או מעצם העובדה שהשתמשו בהם ככלי שרת.

עם כלי השרת נמנות הכפות, הקערות, המזרקים, סכיני השחיטה, כלי הקטורת וכלי מדידה רבים, חלקם מותאמים למדידת נוזלים וחלקם למדידת מוצקים. לדעות אחדות, אף כלי הנגינה ששימשו לצורך שירת הלווים במקדש, נחשבו ככלי שרת.

גם כלי המקדש הנייחים, כגון המזבחות, שולחן הפנים ומנורת הזהב, נחשבים כלי שרת. אף שהמזבח והשולחן נעשו מעץ, הם צופו במתכת. לעומת זאת, כשירותם של כלי עץ שאינם מצופים להיות כלי שרת, שנויה במחלוקת בין התנאים, ולהלכה הם אינם כשרים לכך.

מימון כלי השרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימון כלי השרת היה מתרומת הלשכה, מכיוון שכלי השרת נחשבו כ"צורך קרבן", ולא "צורכי המזבח" שהוא חלק מבנין הבית ותקציבו מבדק הבית.

מכספי בדק הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע למימון כלי השרת של בית המקדש מכספי בדק הבית, קיימת סתירה לכאורה, בפסוקי התנ"ך. במקום אחד נראה כי כאשר יואש המלך ביצע מגבית לצורך קדשי הבית, לאחר שקודמו גרם למחסור חמור בכלי בית המקדש, הוא מסר את התקציב לגזברי בית המקדש, ואילו השתמשו עם הכסף, בין השאר, גם לייצור כלי שרת:

וּכְכַלּוֹתָם הֵבִיאוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וִיהוֹיָדָע אֶת שְׁאָר הַכֶּסֶף וַיַּעֲשֵׂהוּ כֵלִים לְבֵית ה' כְּלֵי שָׁרֵת וְהַעֲלוֹת וְכַפּוֹת וּכְלֵי זָהָב וָכָסֶף

מציטוט זה רואים כי למעשה השתמשו בכספי בדק הבית לצורך כלי השרת. מצד שני, כאשר המגבית עצמה נערכה, אנו מוצאים כי יהואש הזהיר את הכוהנים להשתמש בכספי בדק הבית רק לצורך בניית בית המקדש ושיפוצו ולא לצורכי כלי שרת:

וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ יְהוֹאָשׁ לִיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן וְלַכֹּהֲנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מַדּוּעַ אֵינְכֶם מְחַזְּקִים אֶת בֶּדֶק הַבָּיִת... וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ בימין [מִיָּמִין] בְּבוֹא אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת כָּל הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'. יא וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית ה'. יב וְנָתְנוּ אֶת הַכֶּסֶף הַמְתֻכָּן עַל יד [יְדֵי] עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הפקדים [הַמֻּפְקָדִים] בֵּית ה' וַיּוֹצִיאֻהוּ לְחָרָשֵׁי הָעֵץ וְלַבֹּנִים הָעֹשִׂים בֵּית ה'. יג וְלַגֹּדְרִים וּלְחֹצְבֵי הָאֶבֶן וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת בֶּדֶק בֵּית ה' וּלְכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא עַל הַבַּיִת לְחָזְקָה. יד אַךְ לֹא יֵעָשֶׂה בֵּית ה' סִפּוֹת כֶּסֶף מְזַמְּרוֹת מִזְרָקוֹת חֲצֹצְרוֹת כָּל כְּלִי זָהָב וּכְלִי כָסֶף מִן הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית ה'. טו כִּי לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה יִתְּנֻהוּ וְחִזְּקוּ בוֹ אֶת בֵּית ה'

בתלמוד מובא כי רב הונא שאל את רבו רב שאלה זו, וזה הסביר לו כי באופן רגיל קנו את כלי השרת מכספים אחרים, אך כאשר נותר כספים מיותרים מכספי בדק הבית, יכלו להשתמש בהם לקנית כלי שרת, מכיוון שבית הדין התנה שאם הכסף שנודב לבדק הבית לא יוצרך אליו יוכלו להשתמש בו לקניית כלי שרת[1]

מותר תרומת הלשכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוגע למותר תרומת הלשכה קיימת מחלוקת האם השתמשו בתקציב זה לצורך כלי שרת. לפי רבי ישמעאל ורבי חנינא סגן הכוהנים קנו במותר התרומה כלי שרת, אך לפי רבי עקיבא ותנא קמא השתמשו בהם לצרכים אחרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]