כישורי יתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כישורי יתראנגלית: Overqualification, קרי: אוֹבֶר קְווֹלִיפיקיישן) הוא מצב בו מועמד למשרה מסוימת הוא בעל השכלה, הכשרה מקצועית וניסיון העולים בהרבה מהנדרש למשרה. המצב יכול למנוע מהמועמד להתקבל למשרה בה הוא חפץ, מכיוון שהמעסיק הפוטנציאלי רואה בו מועמד לא מתאים.

לעיתים המעסיקים רואים באנשים מוכשרי יתר כוח אדם לא מהימן, מכיוון שאנשים בעלי הכשרה רבה על המידה נוטים לעזוב לטובת משרה בדרג בכיר יותר או שכר גבוה יותר[1], כלומר, לשאוף ולעזוב את המשרה בתקופה קצרה[2]. על מנת למנוע אי קבלה על סמך כישורי יתר, לעיתים מועמדים מסירים מידע לגבי הכשרתם מקורות חיים[3].

סיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיתים אי קבלה על סמך כישורי יתר נובעת מאפליה על רקע גיל: חברות מסוימות חוששות לקבל מועמדים מעל גיל מסוים מסיבות שונות. במדינות מסוימות קיים איסור על כל אפליה בקבלה לעבודה על רקע גילו של המועמד (לדוגמה חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה במדינת ישראל) וטענה לכישורי יתר מהווה מין דרך חוקית לפסול מועמדים מעל גיל רצוי[4][5].

לעיתים מועמדים בעל הכשרת יתר נפסלים מחשש של דרישה לשכר גבוהה מהמקובל למשרה הרצויה[6]. לעיתים זה חשש מלקבל עובד שרואה במשרה זו שלב זמני בלבד בקריירה ומחפש קידום או עזיבה בקרוב[7]. עובדים החשים שהכשרתם עולה על דרישות התפקיד אותו ממלאים נוטים להיות לא מרוצים מעבודתם ומהמעסיק שלהם[8] ובעלי פוטנציאל גבוה לעזוב לטובת משרה בדרג בכיר יותר[9]. מעסיקים מסוימים טוענים שהשמה של אדם בעל ניסיון ניהול בתפקיד שאינו ניהולי פוגעת בסביבת העבודה[10].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]