כירורגיה
כירורגיה היא תחום ברפואה העוסק בריפוי מחלות, פציעות ומצבים רפואיים אחרים באמצעות ניתוח פולשני של גוף החולה.
כיום ניתן לבצע ניתוחים זעירים פולשניים, אשר מבוצעים באמצעות מספר חתכים קטנים בשילוב עם מצלמה.
הכירורגיה מבוצעת לרוב בבתי חולים, אם כי כיום הולך וגדל מספר הניתוחים המבוצעים במרפאות ואשפוזי יום. העוסק בכירורגיה קרוי כירורג או "רוֹפֵא מְנַתֵּחַ". הניתוחים מבוצעים בשיטה סטרילית, שמטרתה למזער את הסיכון לזיהומים.
את תחום הכירורגיה ניתן לחלק על פי החלוקה המקובלת למחלקות המנתחות בבתי החולים:
- כירורגיה כללית הכוללת בדרך כלל ניתוחי בטן (ושט, קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב), שד וטראומה
- כירורגיה הפטוביליארית - ניתוחי כבד, לבלב, כיס מרה ודרכי המרה
- כירורגיית השתלות (כבד, כליות)
- נוירוכירורגיה - ניתוחי מח, עצבים וחוט השדרה
- אורתופדיה - ניתוחי הגפיים, שלד, עמוד השדרה, רצועות, גידים, מפרקים,
- כירורגיית ילדים
- כירורגיית פה ולסת (תת התמחות של רפואת שינים)
- כירורגיית לב-חזה
- כירורגיה פלסטית
- כירורגיית כלי דם
- כירורגיה של היד
- אורולוגיה - דרכי השתן, איברי המין הזכריים.
- אף אוזן גרון וניתוחי צוואר.
- עיניים.
- כירורגיה גינקולוגית - ניתוחי נשים, כולל ניתוח קיסרי.
- כירורגיה בריאטרית - ניתוחי השמנת יתר.
- כירורגיה של בקרת נזקים
ניתוחים כירורגיים כללים כוללים גם כריתת איברים.
ישנן עדויות כי ניתוחים בוצעו כבר בימי קדם. לעדות זו משמשות מספר גולגולות אשר בהן חורים סימטריים בגדלים שונים, חלקם לאחר החלמת עצם, המצביעים על חיתוך מעשה ידי אדם. עד להמצאת ההרדמה בוצעו ניתוחים כאשר החולה ער לחלוטין.
כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה, מספר הניתוחים המבוצעים בשיטת הלפרוסקופיה ובשיטת האנדוסקופיה, שבהן הפולשנות מזערית וההחלמה מהירה יחסית, הולך וגדל.
מיקרוכירורגיה הוא ענף בכירורגיה שבו מבוצעים ניתוחים עדינים ביותר בעזרת מיקרוסקופים מדויקים במיוחד. טכניקה זו מאפשרת ניתוח של חלקים שלא ניתן היה להגיע אליהם קודם בעין, באוזן הפנימית, בחוט השדרה ובמוח, וכן חיבור מחדש של אצבעות שנקטעו שמצריך תפירה של עצבים וכלי דם זעירים או של צינור זרע שנכרת.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים הצטברו עדויות למגוון הליכים רפואיים שהרופאים הקדומים ידעו לבצע כבר לפני אלפי שנים, בחלק מהמקרים אפילו הרחק בתקופת האבן. בין הממצאים נכללים ניתוחי ראש בהם נקדחו גולגולותיהם של המטופלים גם לפני 7,600 שנה, קידוחי שיניים שנערכו בדרום פקיסטן לפני 9,000 שנה, ולאחרונה אף התפרסמו ממצאים המעידים על ניתוח קטיעת יד מוצלח באירופה לפני 7,000 שנה.
אמנות הכירורגיה הייתה מוכרת כבר במצרים העתיקה, ובקברים מצריים קדומים נמצאו גולגולות מנוקבות או גולגולות שמהן הוצא פלח של עצם, כנראה כדי להקל על כאב ראש. גם בהודו היה לרופאים, כבר לפני 3,000 שנה, ידע כירורגי. אך בשל הידיעות המועטות שהיו לאנשים בזמן העתיק, בימי הביניים ואף בעת החדשה, עד למאה ה-19, על גוף האדם ופעילות איבריו, מתו רבים מהמנותחים על שולחן המנותחים, אם מחמת הלם ואיבוד דם, אם מחמת זיהומים, ואם בשל כאבי הניתוח האיומים.
הניתוח היה מבוצע בגוף המנותח ללא כל הרדמה, ולמעשה עד המאה ה-19 הייתה הכירורגיה נתונה בארצות אירופה בידי גלבים ולא בידי רופאים. אך במאות ה-19 וה-20 נתגלו תגליות מדעיות, שהפכו את הכירורגיה לאמצעי ראשון במעלה להצלת חיי אדם. תחילה חלו שיפורים בהרדמת המנותח. בראשית דברי ימי הכירורגיה ניסו המנתחים לטשטש את ערנותו של המנותח ולסמם אותו במשקאות כוהליים או באופיום ודומיו. במאה ה-19 הוכנסו לשימוש האתר, הכלורופורם והחנקן החמצני.
מאוחר יותר הסתייעו גם בחומרי הרדמה המוזרקים לגוף המנותח, כגון פנטוטל.
הבעיה הקשה שעמדה בפני הכירורגיה הייתה בעיית הזיהום של מקום הניתוח. בעיית הזיהום נפתרה עם גילוי החיידקים וגילוי אפשרות החיטוי.
שיפור הטכניקות הכירורגיות התבטא, למשל, בהמצאת חוטי תפירה הנמסים בגוף, שאין צורך להוציאם אחרי הניתוח, וכן בפיתוח מכונת לב-ריאה, שמאפשר ניתוח לב פתוח, כאשר הלב עצמו ריק מדם, והדם זורם דרך המכונה. הטכניקות הכירורגיות שופרו גם עם הכנסת שימוש באיברים תותבים עשויים מחומרים פלסטיים ועוד פיתוחים נוספים שנעשו מפלסטיק.
כיום יש ניתוחים שנעשים לא בסכין המנתחים, אלא בקרני לייזר ובגלים על-קוליים, וכן נעשים בקרינה, כגון קרני גמא.
שיטה נוספת שהוכנסה לשימוש נרחב בשנים האחרונות וחשיבותה רבה בהקטנת התחלואה לאחר הניתוח, היא שיטה הקרויה לפרוסקופיה. בשיטה זו מוחדרים כלי הניתוח מבעד לחתכים זעירים הנעשים בעור. ניתוחים אלה נעשים בעיקר בחלל הבטן ובאגן.
ישנן עדויות על קידוחי שיניים מלפני כ-9,000 שנה. בשנת 2006 דיווח כתב העת Nature על העדויות הקדומות ביותר שהתגלו לקידוח בשן אנושית של אדם חי. בעיר מרגר (Mehrgarh) הקדומה שבמערב פקיסטן של ימינו, התגלו שרידיהם של תשעה בני אדם שחיו לפני כ- 9,000-7,500 שנה ושבשיניהם הטוחנות נמצאו סימני קידוח. סימני שחיקה שהתגלו בשרידי הקידוח מעידים שהטיפול נערך במהלך חייהם של המטופלים, אשר המשיכו בחייהם עוד שנים אחר כך. כפי שסיפר מוביל המחקר פרופ' דייוויד פרייר (David Frayer) מאוניברסיטת קנזס שבארצות הברית על קידוחי השיניים באזור, "השיטה הזו יושמה במשך כ-1,500 שנה והייתה למסורת באתר הזה (העיר מרגר)". החוקרים מציעים שהקידוחים בוצעו באמצעות סכין צור זעירה שחוברה לקשת שאפשרה את סיבובה המהיר של אבן הצור. כיוון שהחומר ששימש לסתימת החור לא שרד עד ימינו, לחוקרים בינתיים קשה להעריך כיצד סתמו הרופאים את החור. לטענת החוקרים הידע הרפואי שעמד לרשות בני העיר מרגר לא עבר לתרבויות מאוחרות יותר שאכלסו את האזור.
הנחיות כירורגיות ממצרים הקדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים מהאלף השני והאלף השלישי לפנה"ס במצרים העתיקה:
"פפירוס אדווין סמית'" הוא המסמך הכירורגי הקדום ביותר שהתגלה עד כה. הוא נכתב במאה ה-17 לפנה"ס, ולטענתם של רבים מהחוקרים, ביניהם פרופ' רוברט ה. ווילקינס (Robert H. Wilkins), רוב המידע שבו מבוסס על טקסטים שנכתבו בסביבות שנת 2640 לפנה"ס. הטקסט מורכב מ-48 מקרי פציעה, ועבור כל אחד מהם מפורטים הבדיקה הפיזיולוגית, האבחון ואופן הטיפול.
הכלים הכירורגים ששימשו את הרופאים המצרים כללו סכינים, מקדחים, מלקחיים ועוד. לאיחוי הפצעים, כדי להימנע מזיהומים בסביבת התפרים, העדיפו הרופאים להשתמש בסרטים ובדבק. בחלק מהמקרים הלהבים חוממו לפני ששימשו לחיתוך הרקמות, כך הם סייעו בסגירת הפצע ובהגבלת הדימום.
בשנת 2001 חוקרים מגרמניה גילו מומיה מצרית, המתוארכת לשנים 1500-700 לפנה"ס, של אדם שבוהן רגל ימין שלו נקטעה במהלך חייו והוחלפה בתותבת עץ שחוברה לרגל באמצעות רצועות עור. רקמה רכה שכיסתה את אזור הקטיעה מדגימה שהאדם המשיך את חייו לאחר הקטיעה.
ניתוחי ראש[עריכת קוד מקור | עריכה]
קידוח (Trepanation) - התהליך של גילוף או קדיחה של חור בגולגולת, הוא דבר שהאדם יישם ברחבי העולם במשך אלפי שנים. גולגולות שעברו קידוחים כאלו התגלו בחלקים שונים של עולמנו, ביניהם בפרו, באירופה ובמצרים. אחת הדוגמאות המעניינות היא מתקופת האבן החדשה, גולגולת בת 5,000 שנה שהתגלתה בצרפת ובה שני קידוחים שונים. הרמה שבה הגולגולת נרפאה היא הוכחה ברורה לכך שהאדם המשיך לחיות שנים רבות לאחר שהתנסה בניתוח העדין הזה. אם נחזור לימים מוקדמים יותר, הוכחות נוספות ליישומן של השיטות האלו התגלו מתקופת האבן התיכונה: הגולגולת הקדומה ביותר שנתגלתה עם סימני קדיחה נמצאה באוקראינה בשנת 1966, והיא מתוארכת לשנים שלפני 8,020-7,620 שנה.
כפי הנראה הניתוחים בוצעו כשהמטופל היה נתון להשפעתו של סם מאלחש כלשהו. הרופא המומחה היה חותך את הקרקפת ואז שובר את העצם עם מקדח גס, כשהוא מקפיד לא לפגוע במוח. ברגע שהניתוח הסתיים הרקמות הרכות היו נסגרות ונתפרות. בסופו של דבר היה צומח עור חדש מעל החור.
כריתת גפים לפני 7,000 שנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלבד במצרים (כפי שצוין מעלה), גם בצרפת נמצאו עדויות לניתוחי קטיעה מוצלחים, אך מוקדמים הרבה יותר. באתר נאוליתי (מתקופת האבן) שנחפר בשנת 2005 בבת'ייר בולנקורט (Buthiers-Boulancourt) השוכן כ-65 ק"מ מדרום לפריז, חוקרים גילו שלד של אדם שנקבר לפני כמעט 7,000 שנה המעיד על ניתוח קטיעה מכוון ומוצלח שבאמצעות אבן צור מחודדת נקטעה זרועו השמאלית. זהו ניתוח הקטיעה הקדום ביותר שהתגלה עד כה.
על פי המחקר שפורסם בכתב העת Antiquity Journal, לא נחשפו עדויות לזיהומים הקשורים להליך הקטיעה, דבר המציע שהניתוח נערך בתנאים לא מזוהמים יחסית. באופן מרשים, נראה שהמטופל אפילו הורדם לצורך הטיפול. האיבר נקטע בצורה נקייה והפצע טופל בתנאים סטריליים. חוקרים גילו שהמנותח שרד את הניתוח, ואף על פי שסבל ממחלת מפרקים ניוונית, הוא המשיך לחיות לאחר הניתוח במשך חודשים אם לא במשך שנים.
נראה שאובדן אמת ידו של המטופל לא הרחיקה אותו מהקהילה. קברו גדול יחסית לקברים מאותם ימים ונמצאו בו גרזן עשוי צפחה, מכוש צור ושרידיה של חיה צעירה, המעידים על מעמד חברתי גבוה.
נחשפו כבר שני מקרים של אנשים ששרדו קטיעות קדומות: אחד בגרמניה והשני בצ'כיה, שניהם משתייכים לתרבות LBK (המכונה גם תרבות קדרות קווית – Linear Pottery Culture) שחיה באירופה לפני 6,500 - 7,500 שנה.
בשנות ה-1880 שיפרה הממציאה האמריקנית הלן בלנשארד את המחט הכירורגית.
במקורות היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי המסופר בתלמוד הבבלי, ניתוח תחת הרדמה נעשה לרבי אלעזר, בנו של רבי שמעון בר יוחאי:
אשקיוהו סמא דשינתא (השקוהו סם שינה), ועיילוהו לביתא דשישא (והכניסוהו לבית שיש), וקרעו לכרסיה (ופתחו את בטנו) הוו מפקי מיניה דיקולי דיקולי דתרבא (והוציאו ממנו שומן ומלאו סלים באותו השומן).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארנולד ואן דה לאר, על הסכין: תולדות הכירורגיה ב–28 ניתוחים יוצאי דופן, הוצאת תכלת, 2022
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר אגודת הכירורגיה בישראל
- כירורגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כירורגיה, דף שער בספרייה הלאומית
