כוכב לכת ארצי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הליוצנטריות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הליוצנטריות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
כוכבי הלכת הארציים במערכת השמש ביחס גדלים אמיתי, מימין לשמאל: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים.

כוכב לכת ארציאנגלית: Terrestrial Planet), המכונה גם כוכב לכת סלעי, הוא כוכב לכת מאופיין בדחיסות, הרכב סלעי, ובניגוד לענק גזים יש לו קרקע מוצקה. כוכב הלכת הארצי מתאפיין בהיעדר מערכת טבעות פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא ירחים כלל).

במערכת השמש כוכבי הלכת הארציים נמצאים קרוב לשמש. ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים", שהם כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים, מוגדרים ככוכבי לכת ארציים וחלק מהאסטרואידים המצויים בחגורת האסטרואידים לדוגמה: 1 קרס מוגדרים כגופים ארציים.

נכון לנובמבר 2013, ידועים כמה מאות כוכבי לכת חוץ-שמשיים ארציים, ביניהם אפשר למנות את OGLE-2005-BLG-390Lb ו-55 בסרטן e.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח הלועזי, Terrestrial Planet, מקורו במילה הלטינית "Terra", שפירושה "אדמה". בגלל ההרכב הסלעי והאדמה המוצקה המאפיינת כוכבים אלה הם קיבלו שם כולל של כוכבי לכת בעלי אדמה, וזאת בניגוד לענקי הגז המאופיינים בהרכב גזים גדול. בשפה העברית, נטבע המונח מהמילה "ארץ".

היווצרות כוכבי לכת ארציים במערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ההיווצרות וההתפתחות של מערכת השמש

על פי "היפותזת הערפילית", ההיפותזה המקובלת היום בחקר מערכת השמש, ענן הגזים המכונה הערפילית הסולארית התחיל להתכווץ והחומר בתוך הערפילית התחיל להתרכז במקומות בעלי כוחות משיכה הולכים וגדלים. במרכז הערפילית התרכז רוב החומר שיצר בשלב מאוחר יותר את השמש, ובמקומות החיצוניים יותר נוצרו ענקי הגזים כמו צדק ושבתאי. חלק מאותו החומר היה אמור ליצור כוכב לכת גדול נוסף בין השמש לבין צדק, אך על פי התאוריה, הכבידה של השמש מצד אחד, ושל צדק מצד שני, לא אפשרו את התנאים לכך והחומר הזה חולק בין מספר כוכבי לכת קטנים יותר.

כאשר השמש הוצתה, אותם כוכבי לכת קטנים שהיו קרובים אליה "שרפו" את האטמוספירה הראשונית שלהם כך שכל הגזים הנדיפים שלהם נשרפו. יתרה מכך, רוח השמש העיפה את החומר החיצוני שמקורו בערפילית הסולארית ושהיה מסביב לכל כוכבי הלכת. השפעות השמש היו הרסניות וכוכבי הלכת שהיו קרובים אליה נשארו "ערומים" עם החומרים הסלעיים הכבדים שלהם בלבד.

בשלבים מאוחרים נוצרה מערכת השמש כפי שמוכרת לנו כיום. המערכת הייתה בעלת איזון חדש בין השמש לגופים, ובה הגופים נמשכים למרכז בגלל כוח המשיכה. הכוכבים הארציים פיתחו בשלב זה אטמוספירות משניות המוכרות לנו כיום שהגנו על הסביבה הפנימית שלהם מרוח השמש החזקה. החלו להיפתח תהליכים תרמיים פנימיים בתוך חלק מכוכב לכת וחלקם אף יצרו חיים (כדור הארץ).

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הפנימי של כדור הארץ

כוכב לכת ארצי שונה במהותו מענק גזים. בעוד ענקי הגזים מורכבים בעיקרו ממימן ומהליום ולא מכילים קרקע מוצקה בוודאות מוחלטת, הרי כוכבי הלכת הארציים מורכבים בעיקר מסיליקט וסלע והם בעלי קרקע מוצקה ודאית.

ארבעת כוכבי הלכת הארציים בעלי הרכב גולמי יחסית דומה, הליבה המרכזית מתכתית, בעיקר מברזל עם מעטפת מסיליקט. כל הכוכבים הארציים בעלי אטמוספירה משנית שנוצרה כתוצאה מתהליכים וולקניים והתנגשות של שביטים - זאת בניגוד לענקי הגזים אשר מחזיקים עדיין באטמוספירה הראשונית שלהם שנוצרה עוד בתקופת הערפילית הסולארית.

כוכבי הלכת הארציים מתאפיינים בהיעדר מערכת טבעות פלנטריות ומספר מועט של ירחים (או ללא ירחים כלל).

ארבעת כוכבי הלכת בעלי מכתשים שנוצרו מפגיעת מטאורים, ולכולם פרט לאחד יש מאפיינים של תנועת לוחות טקטוניים ופעילות הרי געש.

מאפיינים של כוכבי הלכת הארציים
שם קוטר*
(בקו המשווה)
מסה* רדיוס מסלול
(AU)
משך מסלול
(שנים של כדור הארץ)
נטיית מסלול
(°)
אקסצנטריות יום
(ימים של כדור הארץ)
ירחים טבעות פלנטריות אטמוספירה
כוכב חמה 0.39 0.06 0.39 0.24 3.38 0.206 58.64 אין אין מינימלית
נוגה 0.95 0.82 0.72 0.62 3.86 0.007 -243.02 אין אין CO2, N2
כדור הארץ 1.00 1.00 1.00 1.00 7.25 0.017 1.00 1 אין N2, O2
מאדים 0.53 0.11 1.52 1.88 5.65 0.093 1.03 2 אין CO2, N2

* ביחס לכדור הארץ.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]