כדור פלזמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האפקט המתרחש כאשר גוף מוליך (למשל יד) מתקרב לכדור פלזמה

כדור פלזמה או מנורת פלזמה הוא כלי זכוכית מלא בתערובת של גזים אצילים בלחץ אטמוספירי נמוך (לרוב ניאון, לעיתים בתוספת ארגון, קסנון או קריפטון) ובמרכזו אלקטרודת מתח גבוה של כ־2–5 קילוולט בתדר גבוה של כ־35 קילוהרץ. המתח הגבוה גורם לפריצה חשמלית של תערובת הגזים עקב יינון, וחוטי פלזמה נוצרים בין האלקטרודה והזכוכית, ונראים כאלומות רבות של אור צבעוני. תופעה זו ייחודית לפלזמה, ונקראת פילמנטציה. כדורי פלזמה משמשים כאלמנט עיצובי או כהדגמה לתופעות המתרחשות בפלזמה.

כדור הפלזמה הומצא על ידי ניקולה טסלה בעקבות ניסיונות שביצע בזרם חשמלי בתדר גבוה. טסלה כינה את ההמצאה פריקה בגז אינרטי, והגרסה המוכרת היום תוכננה על ידי ביל פארקר בשנת 1971.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.