כדורמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משחק כדורמים באולימפיאדת אתונה (2004)
משחק בין נבחרת יוון לנבחרת הונגריה.

כדורמים (כדור-מים או מתרגום מאנגלית פולו-מים Water polo) הוא משחק ספורט קבוצתי בבריכת שחייה, המשלב יכולות של שחייה, תנועה במים (המכונה "רגל-רגל") וזריקת כדור לשער עם היד, בדומה לכדוריד.

כל קבוצה כוללת שישה שחקני שדה ושוער. מטרת המשחק היא להבקיע כמה שיותר שערים. כל שער מקנה נקודה אחת, בדומה לכדורגל וכדוריד. המשחק אורך 32 דקות ומחולק לארבעה רבעים, בני שמונה דקות כל אחד.

מקור המשחק בבריטניה, בסוף המאה ה-19.
הכדור בו משחקים עשוי מניילון עמיד למים, וגודלו ככדור כדורגל.

שיטת המשחק הנפוצה ביותר היא במתווה 3-3 ומכונה "בלאנס". שחקני השדה מסודרים בשתי שורות בסיסיות, בכל אחת מהן שלושה שחקנים.

כדורמים גברים הוא ספורט אולימפי משנת 1900, וכדורמים נשים הוא ספורט אולימפי משנת 2000.

ההיסטוריה של המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1877 כתב ויליאם וילסון, מורה סקוטי לשחייה, אוסף של חוקים למשחק כדור קבוצתי במים, שלו הוא קרא "כדורגל מימי". המשחק הראשון התנהל בין גדותיו של הנהר די (River Dee) בפסטיבל בון אקורד (Bon Accord) באברדין שבסקוטלנד. דגלים מוקמו במרחקים שבין שמונה לעשרה רגל על החוף, והמתחרים השתמשו בכדור רך מגומי הודי הקרוי "פּוּלוּ". בפועל היה המשחק תחרות היאבקות מקצה עד קצה של מגרש המשחקים, אבל הוא היה פופולרי בין הצופים בפסטיבלים של מים בתקופה ההיא. במידה רבה הושתתו המשחקים הראשונים על חוקי משחק הראגבי והמשחק כונה גם "ראגבי מים".

ב-1885 הכיר איגוד השחייה של בריטניה הגדולה (Swimming Association of Great Britain) במשחק, שעכשיו היה קרוי כדורמים, וניסח אוסף של חוקים שהתבססו על חוקי וילסון המקוריים. בסופו של דבר הפכו חוקים אלו לבסיס על פיו נוסחו החוקים הבינלאומיים של פדרציית השחייה הבינלאומית (FINA), שעה שהספורט התפשט לאירופה, אמריקה ואוסטרליה.

חוקים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משך התקפה מותר לקבוצה (החזקה בכדור): 30 שניות.
  • משך המשחק: 4 רבעים של 8 דקות (לא כולל פסקי זמן והפסקות בין רבע לרבע).
  • עומק בריכה מינימלי: 1.8 מטר.
  • מידות השער: רוחב 3 מטר, גובה 1 מטר.
  • אסור לגעת בתחתית הבריכה (מלבד השוער).
  • אסור לגעת בכדור בשתי ידיים (מלבד השוער).
  • אסור להטביע את הכדור מתחת למים.
  • אסור למסור לשחקן הנמצא בתוך רחבת השער (שני מטרים מקו שערו של היריב), אלא אם כן, השחקן אשר מוסר את הכדור נמצא במרחק קטן יותר מקו השער מאשר השחקן שמקבל את המסירה.
  • עונש על עבירה קלה: עצירת המשחק, הקבוצה לזכותה נשרקה העבירה זוכה למסירה חופשית.
  • עונש על עבירה חמורה: עצירת המשחק, הקבוצה לזכותה נשרקה העבירה זוכה למסירה חופשית. השחקן נגדו נשרקה העבירה מורחק מהמשחק ל-20 שניות.
  • שחקן שהורחק שלוש פעמים על עבירה חמורה מורחק לכל המשחק.
  • עונש על עבירה בלתי ספורטיבית: עצירת המשחק, הקבוצה לזכותה נשרקה העבירה זוכה למסירה חופשית. השחקן שעבר עבירה בלתי ספורטיבית מורחק לכל המשחק.
  • שחקן המכה שחקן מקבוצה יריבה, מקבל כרטיס אדום, ומורחק לכל המשחק, מבלי שהקבוצה יכולה להעלות למגרש, שחקן מחליף.
  • כל קבוצה רשאית לקחת פסק זמן של דקה בכל רבע. אם הקבוצה לא מימשה את פסק הזמן שהיה לה, היא אינה רשאית להשתמש בו ברבע הבא.

כדורמים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורמים הישראלי מנוהל על ידי איגוד הכדורמים הישראלי. בישראל רק הליגה הבכירה, הליגה הלאומית, היא ליגה מקצועית. בנוסף מתקיים מפעל גביע המדינה.

בכדורמים בישראל מתקיימות ליגות ילדים (עד גיל 14), נערים (עד גיל 16), נערות (עד גיל 15), נערות (עד גיל 17), נוער (עד גיל 18) ובוגרים לנשים ולגברים (ליגה ארצית ולאומית).

כמו כן, הכדורמים הישראלי מיוצג על ידי נבחרת ישראל בכדורמים ונבחרת ישראל בכדורמים נשים ברמות הגילאים השונות החל מקדטים ונוער ועד לנבחרת הבוגרת לגברים ולנשים.

נבחרת ישראל בכדורמים לגברים הצליחה 3 פעמים להשתתף בטורניר אליפות העולם ובכולן היא סיימה אחרונה בטורניר (בלגרד 1973, ברלין 1978 ומדריד 1986).

בכדורמים נשים, השתתפו נבחרות בגילאים שונים באליפות אירופה והגיעו להישגים מרשימים: בבוגרות סיימה הנבחרת במקום ה-10 (יולי 2018) ונבחרת נערות 19 סיימה במקום ה-7 (ספטמבר 2018).

הנבחרת המייצגת את ישראל באליפות אירופה הראשונה עד גיל 15 היא חלק מהפרויקט המשותף לאיגוד הכדורמים, משרד הספורט, הוועד האולימפי ואתנה ומכונה בשם (הלא רשמי) "פריז 2024". נבחרת הנערות עד גיל 15 השתתפה לראשונה באליפות אירופה ביולי 2019 בקירשקי שברוסיה, טורניר אליו הוזמנו 13 הנבחרות המובילות ביבשת. השתתפותה הראשונה של הנבחרת בטורניר זה, הניבה את המקום ה-9 באליפות.

במשך שנים רבות הקבוצה המובילה בישראל בכדורמים הייתה הפועל גבעת חיים, שזכתה ב-22 תוארי אליפות ישראל וב-18 גביעי המדינה, יותר מכל קבוצה אחרת.

בשנים האחרונות השליטה בכדורמים הגברי נמצאת בידי קבוצות הפועל קריית טבעון (11 אליפויות ו-11 גביעי מדינה), אס"א תל אביב (9 אליפויות ו-8 גביעי מדינה) והפועל גוש זבולון (5 אליפויות ו-5 גביעים), המחזיקות במרבית אליפויות הליגות והגביעים של העשור האחרון.

שחקנים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שחקני הכדורמים הבולטים במשך השנים נמנים מיכה קניץ (שוער, הפועל חיפה), בני לנג (חיצוני, הפועל גבעת חיים) עודד רוזנפלד (חיצוני, הפועל קריית טבעון/הפועל גבעת חיים), נמרוד דרייפוס (חיצוני, הפועל גבעת חיים), טל סנונית (חיצוני, הפועל גבעת חיים/מכבי קריית אונו), עירד בן-גל (צנטר, מכבי קריית אונו), ינאי בן-גל (צנטר, אסא תל אביב/מכבי קריית אונו), אוהד בן דרור (צנטר, הפועל קריית טבעון), ניר סגל (חיצוני/שומר צנטר, מכבי קריית אונו).[1]

2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021, אירחה ישראל את אליפות העולם לנשים עד גיל 20.[2]

בנובמבר 2021, נבחרה ישראל לארח גם את אליפות אירופה לנשים עד גיל 19 בקיץ 2022[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כדורמים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוזי דן, הענף שמתגייס להגן על מדינת ישראל, באתר הארץ, 22 באפריל 2015
  2. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד נדב צנציפר, אוספות מדליות, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בנובמבר 2021