ישראל עמידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל עמידן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 9 באפריל 1921
טרנסילבניה, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1968 (בגיל 46 בערך)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ישראל בן דוד וטנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר ג'וליארד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל עמידן (וָטֶנשטיין; 9 באפריל 192130 באוגוסט 1968) היה כנר ומורה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל בן דוד וטנשטיין נולד בטרנסילבניה שברומניה בשנת 1921, וכעבור שנים ספורות עלה לארץ ישראל. בני משפחתו התיישבו במושב כפר גדעון, שעם מייסדיו נמנו. עמידן היה תלמידם של צבי הפטל, הכנר הראשי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יוסף קמינסקי ועדן פרטוש. לאחר סיום לימודיו יצא לארצות הברית, להשתלמות בבית הספר ג'וליארד בניו יורק, שם למד גם מוזיקולוגיה. הוא ניגן בתזמורת הקאמרית רמת גן והיה הנגן הראשי של תזמורת האופרה הישראלית.

עמידן לימד באקדמיה למוזיקה בתל אביב. בין הנודעים בתלמידיו: הכנר יאיר קלס והוויולן עתר ארד.[1] בשנת 1952 יצא לבלגיה לשם עבודה במחקרו בשיטות נגינה בכינור, להמלצת מורו ומנהל האקדמיה למוזיקה בתל אביב, עדן פרטוש.[2] באמצע שנות ה-50 השתתף בקורסי קיץ לנגינה בתזמורת באקדמיית הקיץ בזלצבורג אצל המנצח הקרואטי לוברו פון מאטאצ'יץ'.[3]

בנוסף, לימד במדרשת אורנים, שם ריכז את מחלקת הכינור. ספריית התווים הגדולה שלו הועברה ממדרשת אורנים למרכז המוזיקה בבית האמנויות שבקיבוץ מזרע.[4]

בשנת 1965 יצא ספרו "צעדים למתחילים, 50 שירים עבריים בעיבוד לכינור" במכון למוסיקה ישראלית.[5] המכון למוסיקה ישראלית הוציא גם את "מדריך לחמש הפוזיציות הראשונות של הכינור"[6] של עמידן.[7]

ישראל עמידן נפטר בחיפה ב-1968, בגיל 47. הוטמן בבית העלמין הדרום בחולון.

אחיו הצעיר, נפתלי עמידן (1926–2007), היה מנהל המוסד לבטיחות ולגיהות בשנים 1966–1981.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ישראל עמידן: דפים ממחברות של עמידן וכן דפים המציגים תצלומי משפחה ותכתובת אישית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ the University of Minnesota School of Music website (אוחזר בתאריך 2 בספטמבר 2011) (באנגלית); עתר ארד באתר "הבמה".
  2. ^ מכתב של עדן פרטוש [1]
  3. ^ תעודה מאקדמיית הקיץ של זלצבורג יולי-אוגוסט 1957.
  4. ^ סיכום קונצרט לזכרו של ישראל עמידן ז"ל - מחלקת כלי הקשת בבית האמנויות עמק יזרעאל בקיבוץ מזרע, 5 ביוני 2002 (מתוך קובץ מסמכים באתר של ישראל עמידן).
  5. ^ Israeli Music Institute-Library retrieved Retrieved 2011-09-02
  6. ^ ישראל עמידן, מדריך לכינור לפוזיציות I-V, מכון למוסיקה ישראלית, 1975.
  7. ^ יהודה כהן, נעימי זמירות ישראל, תל אביב: עם עובד, תש"ן 1990, עמ' 375.
  8. ^ מודעת אבל, דבר, 2 בספטמבר 1968; לזכר נפתלי עמידן, באתר המוסד לבטיחות ולגיהות, 26 ביוני 2007.