ישיבת חכמי לובלין

בניין ישיבת חכמי לובלין 2010

שער ישיבת חכמי לובלין 2010

רבי מאיר שפירא

ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן, כראש הישיבה מונה הרב אריה צבי פרומר (רבה של העיר קוז'יגלוב (Koziegłowy, Silesian Voivodeship)), ראשי ישיבה נוספים היו הרב אריה לייב לנדא והרב אברהם יעקב הורוביץ.

תולדות ומבנה הישיבה

הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-1515^{[דרוש מקור]}. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם פטירתו של רבי מאיר שפירא בשנת 1933, הוקם וועד רוחני לניהול הישיבה, בראשות הרבנים מנחם זעמבא, דוב ויידנפלד, יעקוב הורביץ, וולף ניסבוים, שמואל פירר, אריה צבי פרומר, ונחום ויידנפלד. כנשיא, מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא. כראש ישיבה בפועל מונה הרב אריה צבי פרומר, אשר שימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת 1939.

בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.

בשנת 1934 סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.

בשנת 1940 השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות.

הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.

— ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"

תוכנית הלימודים בישיבה

רבי משה'ניו מבויאן

הישיבה קיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים וגדולים בתורה. מבחני הקבלה דרשו שליטה במסכתות יומא, פסחים, ביצה, ברכות ושבת בגמרא, עם מפרשים - בסך הכל מעל ל-400 דפי גמרא. בנוסף נדרשו התלמידים לשלוט במשניות מסכת תמיד ומידות, הלכות בית הבחירה בספר יד החזקה להרמב"ם ובהלכות הספר אורח חיים מהשולחן ערוך.

תלמיד שהתקבל לישיבה יכול היה לקבל סמיכה לרבנות בתוך ארבע שנים והיה מוכר כרב אחרי שנתיים נוספות.^{[דרושה הבהרה]} את הבחינה לסמיכה נהגו לעשות בז באדר בטקס מיוחד כאשר מי שהצליח במבחן קיבל סמיכה.

מבוגרי הישיבה

• הרב יהודה מאיר אברמוביץ - חבר הכנסת מטעם תנועת אגודת ישראל לשעבר
• הרב אביעזר בורשטיין- ראש הישיבה הטכנולוגית "כפר צבי סיטרין" וסופר דתי
• הרב יהודה לייב גפן - רב כפר אתא
• יחיאל די-נור - התפרסם בשם העט ק. צטניק
• הרב פנחס הירשפרונג - רב העיר מונטריאול
• הרב שמואל הלוי וואזנר - ראש "ישיבת חכמי לובלין" בבני ברק
• הרב אברהם אביגדור לנדא האדמו"ר מסטריקוב
• שמואל נדלר - סופר, משורר, עיתונאי ופובליציסט.
• הרב יצחק פלקסר - ראש ישיבת שפת אמת וחבר מועצת גדולי התורה
• הרב חיים קרייזווירטה - רבה של "קהילת מחזיקי הדת" באנטוורפן במשך כחמישים שנה
• הרב ישראל אברהם שטיין - האדמו"ר מפאלטישאן ניו יורק
• הרב ברוך שמעון שניאורסון - ראש ישיבת כוכב מיעקב-טשעבין וחבר מועצת גדולי התורה

לאחר המלחמה

אחרי השואה הקים רבי שמואל הלוי ווזנר ישיבה בעלת אותה שם, ישיבת חכמי לובלין בשכונת זיכרון מאיר בבני ברק, לזכרה של הישיבה המקורית. בחיפה הוקמה ישיבת יח"ל ישראל על ידי הרב יהודה לייב גפן, בוגר ישיבת יח"ל. בית ספר יסודי בשם זה הוקם בדטרויט שבמישיגן. רחוב 'חכמי לובלין' קיים בשכונת בית ישראל בירושלים.

לאחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים. בשנת 1952 פעלה בו אוניברסיטה קתולית. בשנת 2004 הוחזר לידי הקהילה היהודית וכיום הוא שייך לקהילה היהודית בוורשה ומשמש כסניפה בלובלין. החל משנת 2007 הוחל בשיפוץ רחב היקף של הבניין, שבמסגרתו שוחזר בית המדרש, ובניין הישיבה הפך למרכז הארחה ליהודים המבקרים במקום. בשנת 2005 התקיים בו טקס חגיגי של סיום לימוד הדף היומי באירופה על ידי ארגון מרכז רבני אירופה, בהשתתפות אדמו"רים ורבנים ידועים.

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, המלון הצמוד לישיבה החל לקלוט פליטים מאוקראינה במימון הג'וינט ובמבנה הישיבה החל לפעול מרכז חלוקת מוצרי בסיס וביגוד בהפעלת הקהילה היהודית המקומית ובסיוע של פליטים אוקראינים. בישיבה עצמה החל לפעול מרכז חינוכי לילדי הפליטים בהפעלת תנועת קבוצות הבחירה של המחנות העולים.

גלריה

• 
  שער הכניסה לישיבה
• 
  היכל בית המדרש בישיבה
• 
  ארון הקודש, 2016
• 
  הכניסה לספרייה
• 
  חדר הספרייה

לקריאה נוספת

• דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
• דוד אברהם מנדלבוים, גיבורי החי"ל - ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה
• דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור (שני כרכים) - מאמרים של תלמידי הישיבה וסיפור קורות חייהם
• חידושי מהר"ם שפירא מלובלין חלק ב' - (כולל גם רשימת תלמידי הישיבה)
• ספר שיח השדה של הרב אריה צבי פרומר - (כולל נספח המפרט את שמות מורי, משגיחי, רבני, ותלמידי יח"ל שרובם נספו בשואה)
• דוד הלחמי, ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים

• ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר "דעת"
• משה פינצ'וק, כשל כוח הסבל: סיפורה של ישיבת חכמי לובלין, באתר מקור ראשון, ‏11 בפברואר 2018
• ישיבת חכמי לובלין (לובלין), דף שער בספרייה הלאומית