יצחק פינדרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק פינדרוס
לידה 20 ביולי 1971 (בן 52)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת אדרת אליהו
מפלגה דגל התורה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה יהדות התורה, דגל התורה
בת זוג שרה פינדרוס
חבר הכנסת
30 באפריל 20193 באוקטובר 2019
(22 שבועות ו־3 ימים)
19 ביוני 202015 בנובמבר 2022
(שנתיים ו־21 שבועות)
6 בינואר 2023 – מכהן
(שנה ו־11 שבועות)
כנסות 21, 2324, 25
ראש עיריית ביתר עילית ה-3
20012007
(כ־6 שנים)
ממלא מקום ראש עיריית ירושלים
28 במאי 2016 – אוקטובר 2018
(כשנתיים ו־18 שבועות)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יצחק זאב פִּינְדְרוּס (נולד ב-20 ביולי 1971, כ"ז בתמוז ה'תשל"א) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה, יו"ר הוועדה המיוחדת לפניות הציבור ויו"ר סיעת יהדות התורה. בשנים 2001–2007 כיהן כראש עיריית ביתר עילית, בשנים 2008–2013 כסגן ראש עיריית ירושלים, ובשנים 2016–2019 היה מ"מ ראש עיריית ירושלים. מזכ"ל דגל התורה החל משנת 2020.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינדרוס נולד בירושלים למשה ולזלדה (לבית הלר), עולים מארצות הברית. הוא למד בתלמוד תורה אדרת אליהו של הרב יצחק שלמה זילברמן הפועל בשיטת זילברמן, ובישיבתו של הרב זילברמן ישיבת אדרת אליהו. בגיל 19 נישא לבתו של הרב מנחם רוטנברג, משגיח בישיבת קול תורה, וקבע את מושבו בביתר עילית. בביתר עילית פעל פינדרוס במסגרת ארגוני גמילות חסדים ונמנה עם מקימי "קופת הצדקה הכללית" של העיר. במקביל ניהל את האגודה "עטרה ליושנה", שעסקה בגאולת נכסים בבעלות יהודית בעיר העתיקה בירושלים, ואת עמותת "נר לרחל ובניה", שהפעילה מוסדות חינוך.

מאפריל 1998 עד דצמבר 1999 שירת בצה"ל בחטיבת עציון, וקיבל דרגת רב-טוראי[1], במהלך כהונתו כסגן ראש העיר ביתר עילית.

בעיריית ביתר עילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו הפוליטית החל בשנת 1991 כיועץ לראש המועצה המקומית ביתר עילית משה ליבוביץ, תפקיד בו החזיק במשך קדנציה אחת, עד היבחרו כחבר מועצת העיר מטעם מפלגת דגל התורה ב-1996, אז התמנה לסגן ראש המועצה.

בראשיתה של האינתיפאדה השנייה, כאשר הופעלה אלימות כלפי הנוסעים בכביש 375 לביתר עילית, בזריקת אבנים ובקבוקי תבערה על ידי תושבי הכפר חוסאן הסמוך לעיר, הקים אוהל מחאה על אם הדרך, בקריאה לשיפור המצב הביטחוני. מהלך זה גרם לעימות בינו לבין חבר הכנסת משה גפני (ממפלגתו) שסבר כי על נציגי המפלגה בעיריות להתרכז בנושאים מקומיים בלבד ולא לעסוק בבעיות פוליטיות ארציות.

בשנת 2001 נבחר פינדרוס, בתמיכת רבני החוג הליטאי וחצרות חסידיות שונות, לראשות עיריית ביתר עילית, בגוברו על ראש העירייה הקודם יהודה גרליץ. במשך כהונתו כראש העיר, התקדמה ביתר באופן ניכר ומספר התושבים הכפיל ושילש את עצמו. פינדרוס גם גייס תקציבים בישראל ומחוצה לה למען פיתוח העיר והרחבתה.

במהלך הקמת הקואליציה העירונית לאחר בחירתו לראש העירייה, חתם פינדרוס, לדרישת חסידי בויאן, על הסכם רוטציה עם מאיר רובינשטיין, שכיהן כסגנו, בו התחייב שלא להתמודד מולו בבחירות הבאות. בהגיע מועד הבחירות לראשות העיר בשנת 2007, הודיע לו בתחילה מאיר רובינשטיין כי הוא מוותר על הסכם הרוטציה שביניהם[2][3] , ומאפשר לו לרוץ שוב לראשות העירייה. עם התקרב הבחירות, בעקבות השפעתו של ח"כ מאיר פרוש (יו"ר סיעת שלומי אמונים במפלגת אגודת ישראל, שרובינשטיין חבר בה), חזר בו רובינשטיין מוויתורו ודרש לקבל לידיו את ראשות העירייה לפי ההסכם. על פי דרישת שולחיו, האדמו"ר מבויאן והרב יוסף שלום אלישיב, המשיך פינדרוס בהתמודדות והפסיד בהפרש גדול, בין היתר הודות לתמיכת ש"ס ברובינשטיין[4].

בעיריית ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, לאחר פרישת שני הגורמים העיקרים במפלגת דגל התורה בירושלים מהעירייה - אורי לופוליאנסקי פרש מהפוליטיקה ואורי מקלב התמנה לחבר הכנסת - הורה הרב אלישיב, מנהיגה הרוחני של מפלגת דגל התורה, למנות את פינדרוס ליו"ר המפלגה בירושלים[5], מתוך הכוונה להעמיד אותו כמועמד עתידי לראשות העירייה[6], תפקיד אותו מילא במהלך קדנציה אחת (2008 עד 2013). פינדרוס מונה לסגן ראש העירייה והחזיק את תיקי החינוך החרדי והתברואה. בקדנציה השנייה שלו בעיריית ירושלים (בשנת 2013 עד 2018) החזיק בתיק התברואה ושיפור פני העיר. ממאי 2016 עד אוקטובר 2018 כיהן כמ"מ ראש עיריית ירושלים.

מלבד פעילותו הפוליטית כיהן פינדרוס לאורך השנים גם כדירקטור בחברות עירוניות, ובהן חברת הגיחון, מט"י (מרכז טיפוח יזמות), רשות ניקוז נחל שורק והחברה לפיתוח מזרח ירושלים.

ניסיון ההתמודדות על ראשות עיריית אלעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2018 הציג את מועמדותו בבחירות המוניציפליות לראשות עיריית אלעד מטעם מפלגת דגל התורה. עקב כך הגיש ב-5 באוקטובר 2018 את התפטרותו ממועצת העיר ירושלים ומתפקידו כסגן ראש העירייה[7]. ב-17 באוקטובר, כשבועיים לפני הבחירות, פסל בית המשפט את מועמדותו שקבע כי אלעד היא מקום מגוריו הארעי, ולא הקבוע[8].

עתירתו של פינדרוס לבג"ץ נגד ההחלטה של בית המשפט המחוזי נדחתה ב-22 באוקטובר[9]. לאחר הפסילה פנו מפלגות דגל התורה וש"ס לשר הפנים בבקשה לדחות את מועד הבחירות בעיר. עקב ניגוד עניינים מובנה, העביר שר הפנים אריה דרעי את הסמכות לדחייה לידי השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, שדחה ב-25 באוקטובר את הבקשה[10]. תנועת ש"ס ותנועת דגל התורה עתרו לבג"ץ נגד החלטה זו, אך עתירתן נדחתה[11].

המכון החרדי למחקרי מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין דצמבר 2018 ואוקטובר 2019 שימש כמנכ"ל המכון החרדי למחקרי מדיניות, בו היה חבר קודם לכן, כמנהל 'פרויקט הדיור', שנועד לדאוג לסוגיית מצוקת הדיור החרדית, בדגש על השפעה על מדיניות משרדי הממשלה בסוגיה[12].

בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינדרוס נכלל ברשימת יהדות התורה לכנסת החל מהבחירות לכנסת החמש עשרה ועד לבחירות לכנסת העשרים במקומות לא ריאליים[13]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הוצב פינדרוס במקום הרביעי ברשימת דגל התורה (השמיני ברשימת יהדות התורה)[14] ונבחר לכנסת. לכנסת העשרים ושתיים הוא לא נכנס (המפלגה זכתה רק בשבעה מושבים), ולכנסת העשרים ושלוש הוא נכנס רק ב-19 ביוני 2020, עם התפטרותו של מאיר פרוש במסגרת "החוק הנורווגי". מיד לאחר מכן מונה פינדרוס ליו"ר סיעת יהדות התורה בכנסת. בכנסת זו היה חבר בוועדות הכנסת, הכלכלה, המדע והטכנולוגיה והיה ממלא מקום בוועדת הכספים. כמו כן היה יושב ראש השדולה לעידוד תוצרת הארץ. ביחס לאיזון בין רשויות השלטון, התבטא פינדרוס כי "החלום שלי זה להביא D-9 ולפוצץ את בניין בית המשפט העליון". דבריו גררו את תגובת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, שהצהירה כי דבריו מבטאים "שאיפות מסוכנות כלפי בית המשפט העליון בשפה אלימה ובוטה"[15].

לאחר פיזור הכנסת ה־21 ולאחר שלא נבחר לכנסת ה־22, מונה פינדרוס למזכ"ל מפלגת דגל התורה[16]. בבחירות לכנסת העשרים וארבע קודם פינדרוס למקום השביעי ברשימת יהדות התורה ונבחר לכנסת. בבחירות לכנסת העשרים וחמש ירד למקום השמיני ולא נבחר, אולם נכנס לכנסת ב-6 בינואר במסגרת "החוק הנורווגי", עם התפטרות שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף[17].

במהלך כהונתו בכנסת העשרים וחמש התבטא פינדרוס נגד קהילת הלהט"ב באמרו כי הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאע"ש וחיזבאללה זה הפריצות בעריות. זה מה שכתוב בתורה. זה יותר מסוכן מאשר בלי צה"ל. לכן בתפישה שלי אני צריך לא רק למנוע את מצעד הגאווה אלא בכלל את התנועה הזאת.[18][19]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פינדרוס נשוי לשרה ואב לשישה. הוא מתגורר בעיר העתיקה בירושלים.

ח"כ צבי סוכות מסיעת הציונות הדתית הוא בנה של בת-דודתו.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר הכנסת, באתר main.knesset.gov.il
  2. ^ בקהילה גיליון 526 כ"ט שבט תשס"ח עמ' 8 (טור ב' שורה 19)
  3. ^ אבי בלום, בחירות או לא להיות, באתר בחדרי חרדים, 10 באוקטובר 2007
  4. ^ נטע סלע, רובינשטיין ניצח בביתר עילית, ותודה לרב עובדיה, באתר ynet, 31 באוקטובר 2007
  5. ^ שי דורון, יהושע פולק, הגרסה הצעירה, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2008
  6. ^ ראש העירייה היוצא באותן בחירות, אורי לפוליאנסקי, היה חבר המפלגה, ומנחם פרוש התמודד כמועמד יהדות התורה לראשות העירייה.
  7. ^ יצחק פינדרוס התפטר מתפקידו בירושלים, אתר בחדרי חרדים
  8. ^ אבי רבינא, ‏דרמה: נפסלה מועמדותו של פינדרוס לראשות עיריית אלעד, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2018
    עת"מ 36121-10-18 נתן נ' כהן ואחרים באתר רשות בתי המשפט
  9. ^ בג"ץ 7395/18 – יצחק זאב פינדרוס נ' בית משפט המחוזי מרכז
  10. ^ הנגבי הכריע: הבחירות באלעד לא יידחו, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2018
  11. ^ בג"ץ 7628/18 אגודת החרדים דגל התורה ואחרים נ' השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי ואחרים, ניתן ב־28 באוקטובר 2018
  12. ^ יאיר טוקר, ‏אחרי ירושלים ואלעד: הג'וב החדש של פינדרוס, באתר כיכר השבת, 11 בדצמבר 2018
  13. ^ רשימת המועמדים לכנסת חמש עשרה, ילקוט הפרסומים 4748, עמ' 3038
    רשימת המועמדים בבחירות לכנסת השש עשרה לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים 5148, עמ' 1193
    רשימת המועמדים לכנסת השבע עשרה לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים 5504, עמ' 2185
    רשימת המועמדים לכנסת השמונה עשרה לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים 5905, עמ' 2093
    רשימת המועמדים לכנסת התשע עשרה לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים 6524, עמ' 1978
    רשימת המועמדים לכנסת העשרים לפי חוק הבחירות לכנסת, ילקוט הפרסומים 7000, עמ' 3939
  14. ^ אבי רבינא, ‏משה גפני ל'כיכר השבת': "האיחוד עם ש"ס לא על הפרק", באתר כיכר השבת, 17 בפברואר 2019
  15. ^ יאיר אלטמן, חיות נגד דברי ח"כ פינדרוס: "שפה אלימה ובוטה", באתר ישראל היום, 9 במאי 2022
  16. ^ אבי רבינא, ‏פרסום ראשון: מינוי יצחק פינדרוס כמזכ"ל 'דגל' - יוצא לדרך, באתר כיכר השבת, 20 בנובמבר 2019
  17. ^ איצלה כץ, ‏פינדרוס חוזר: גולדקנופף הגיש את התפטרותו מהכנסת, באתר כיכר השבת, 4 בינואר 2023
  18. ^ קיץ ברבנר, ‏ח"כ מיהדות התורה: "הדבר הכי מסוכן למדינת ישראל, יותר מדאע"ש וחזבאללה, זה התנועה הלהט"בית", באתר מעריב אונליין, 21 ביוני 2023
  19. ^ דסק קשת 12, ‏"מי שיפסיד מהדיון זה לא אני, כי אני במעמד מספרי הרבה יותר טוב משהייתי ב-48", באתר ‏מאקו‏, 22 ביוני 2023
  20. ^ לייבל'ה עם מהדורה בצל גל רעידות האדמה, באתר בחדרי חרדים
ראשי מועצת ועיריית ביתר עילית
משה ליבוביץ (מועצה) יהודה גרליץ (מועצה) יצחק פינדרוס (עירייה) מאיר רובינשטיין (עירייה)
1996-1990 2001-1996 2007-2001 2007