יצחק מייטליס

יצחק מייטליס
	אין תמונה חופשית
לידה	1954 (בן 70 בערך)
מדינה	ישראל
מקום מגורים	מעלה אדומים
מקצוע	מרצה ומורה לארכאולוגיה, תנ"ך וגאוגרפיה
תואר	דוקטור מטעם אוניברסיטת תל אביב

יצחק מייטליס (נולד ב-1954) הוא ארכאולוג ישראלי, דוקטור לארכאולוגיה ומרצה במכללת הרצוג, מורה לתנ"ך, לגאוגרפיה וללימודי ארץ ישראל.

מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייטליס מחזיק בדעה לפיה יציאת מצרים היא אירוע היסטורי שאירע בשנת 1445 לפנה"ס בימי אמנחתופ השני, שהיה המלך השביעי של השושלת ה-18. לתאריך זה הוא מגיע על ידי חישוב מהנאמר בימי הקמת מקדש שלמה: "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַ-ה'". הרי שבניין המקדש אירע כארבע מאות ושמונים שנה אחרי צאת בני ישראל ממצרים. התאריך המקובל במחקר להקמת מקדש שלמה הוא בשנת 965 לפנה"ס, ומכאן שיציאת מצרים אירעה בשנת 1445 לפנה"ס. מייטליס טוען כי רק על פי תיארוך יציאת מצריים לשושלת ה-18 נוכל להבין את דברי משה במקרא לפיהם לא ייתכן לזבוח השה במצרים, כבקשת פרעה: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, נִזְבַּח לַ-ה' אֱלֹהֵינוּ: הֵן נִזְבַּח אֶת-תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, לְעֵינֵיהֶם--וְלֹא יִסְקְלֻנוּ" (ספר שמות, פרק ח', פסוק כ"ב), וכן "כי תועבת מצריים כל רועה צאן" (ספר בראשית, פרק מ"ו, פסוק ל"ד). השה היה האל המרכזי של מצריים רק בשושלת ה-18, ואילו בשושלות האחרות היו עשרות בעלי חיים שונים שהיו מקודשים למצרים.

הוא מוצא רמז ליציאת מצריים ובעיות בממלכה המצרית, מנסיגת הממלכה המצרית מאזורי הלחימה בצפון ארץ ישראל שאירעה בשנים 1444–1446. במסע הכיבוש השני של אמנחותפ שאירע בשנת 1446 לפנה"ס, הגיעו כוחות מצריים עד לצפון סוריה, ואילו במסע הכיבוש השלישי שאירע שנתיים לאחר מכן, הגיעו המצרים עד לכנען בלבד. הסיבה לנסיגה זו אינה ברורה במחקר ההיסטורי, וכך כותב נדב נאמן: "אם נזכור שמדובר בשליט המתמודד על הבכורה בסוריה, קשה למצוא הסבר מניח את הדעת לתיאור מפורט זה של מלחמות זוטא הנערכות באזורי השרון ועמק יזרעאל. אלא אם כן נניח שמצרים נחלה מפלה בשנה הקודמת, אין צורך לציין שכשלונות הן בבל ימצא בכתובות מלכותיות". יצחק מייטליס מציע שזו אירעה בעקבות בריחת עם ישראל, שאירעה בין שני המסעות, שהכריחה את מצרים להסיג כוחות צבא דרומה.^[1]

מייטליס מחזק את דבריו, שיציאת מצרים אירעה במאה ה-15 לפני הספירה, ולא במאה ה-14, מכך שנמצאה כתובת במקורות מצרים מהמאה ה-14 לפנה"ס המדברת על קיומו של גורם בשם 'אשר' שיושב בגליל.

על אף היותו תלמיד של ישראל פינקלשטיין, סובר מייטליס כי ממלכת ישראל המאוחדת אכן התקיימה, כפי שמתואר בתנ"ך.^[2]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייטליס חיבר שני ספרים בנושא תנ"ך וארכאולוגיה:

לחפור את התנ"ך בהוצאת ספרים ירושלים, 2008. בו הוא בוחן את המסופר בתנ"ך בנוגע לתקופות שונות, בהשוואה לידוע במחקר הארכאולוגי. בספרו הוא כותב "ניתוח מחודש ועדכני של הממצא הארכאולוגי ושל הנתונים ההיסטוריים מצביע על כך שאין סתירה מהותית בין שני התחומים. להפך, דווקא המחקרים בשנים האחרונות, בעקבות חפירות חדשות, מחזקים את הקשר ההדוק בין הממצא החומרי למקרא. מטרת הספר היא לקרב את הארכאולוגיה ללומדי התנ"ך ולהציבה ככלי עזר ראשון להבנת הריאליה המקראית, ובד בבד להציב את התנ"ך במקומו הראוי, המפיח רוח חיים בממצא הדומם".
פרשת דרכים בהוצאת מגיד, 2015, בו נידון הפן הארכאולוגי והגאוגרפי בפרשיות השבוע.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשס"ה (2005) זכה מייטליס בפרס שרת החינוך ליוצרים בתחום התרבות היהודית, מנימוקי ועדת השופטים: "בדור של התמחות ושל בניית חומות בין תחומי ידע, גדל הצורך בחיבור בין התחומים שלא רק מקשר אלא מביא להפריה הדדית. זה נכון במיוחד בלימוד התנ"ך לצד המחקר הארכאולוגי. לכן יש חשיבות רבה לניסיון לקדם את לימוד המקרא מתוך זיקה לכלל התרבות היהודית ובו זמנית, גם להתייחס למחקר הארכאולוגי ולדון באופן מעמיק בממצאים הפיזיים שהתגלו ובפרשנותם. מעטים האנשים שיכולים לשלב ידע עמוק בתנ"ך ובפרשניו המסורתיים יחד עם הבנה "מבפנים" של המחקר הארכאולוגי בן זמננו. אחד המבטיחים שבהם הוא ד"ר יצחק מייטליס".