יצחק גראנבום
.jpeg) | |
| פסל שעווה של הרב יצחק גראנבום. מימין לראשו גרסה מיניאטורית של ספרו זרע יצחק | |
| לידה |
1738  |
|---|---|
| פטירה |
12 במרץ 1807 (בגיל 69 בערך) |
| תקופת הפעילות |
? – 12 במרץ 1807 |
| השתייכות |
קהילת עדת ישורון (אמסטרדם) |
  | |
יצחק גראנבום (Izak Graanboom; 1738 - 12 במרץ 1807) היה גר הולנדי ממוצא שוודי, רב קהילת עדת ישורון באמסטרדם. מחבר הספר זרע יצחק.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחה נוצרית בשוודיה ב-1738. בשנת 1749, בעקבות רצונו של אביו מתיאס (1680–1752) להתגייר, היגרה המשפחה להולנד, המדינה היחידה באירופה שבה המרת דת ליהדות הייתה חוקית. האב ומשפחתו התגיירו על ידי הרב אריה לייב מאמסטרדם והצטרפו לקהילת יהודי אמסטרדם. בשנים שלאחר מכן שימש יצחק בקהילת אמסטרדם הישנה בתפקידי הוראה ורבנות. כשהביע רצונו לעלות לארץ ישראל ביקשו ממנו הרב שאול מאמסטרדם ורבים מבני הקהילה להישאר למען הקהילה. עם מותו של הרב שאול בשנת 1790 היה לאחד משלושת ממלאי מקומו עד למינוי הרב יעקב משה בנו של הרב שאול לרב קבוע.
דעתו של גרנבום על פרנסי הקהילה הייתה ביקורתית ובאחת מהפעמים שפרסם דעה כזו אף נקנס ב"עונש אלף כסף".[1] בשנת 1797, עם הקמת קהילת "עדת ישורון", פרש יחד עם מאות מיהודי אמסטרדם מהקהילה המרכזית, והיה לרב הקהילה ול"זמר הראשון" בבית הכנסת שלה. הוא הנהיג שינויים קלים בסדרי בית הכנסת ובתכני התפילה, כמו ביטול תפילת אב הרחמים, ביטול מנהג הכאת המן, אימוץ מנהג הספרדים לקיים נשיאת כפיים בכל שבת ועוד. כמו כן התיר אכילת קטניות בפסח.
פרישתו מהקהילה הוותיקה והשינויים שערך בסדרי בית הכנסת עוררו התנגדות בקרב הקהילה הישנה, ובעלוני "דיסקוהרש" שהדפיסו אנשי הקהילה הישנה, הושמץ גרנבום כבעל "רוח חופשית" שמציג את עצמו כדתי. הקהילה החדשה כונתה בעלונים "עדת קורח", ספרו של הרב "זה רע יצחק" והרב עצמו "יצחק גץ" ("אליל" ביידיש). בנו, ישראל, פרסם לאחר מותו את החוברת "מליץ יושר" כדי לענות על הטענות שהושמעו נגד אביו.[2] כמו כן, לבקשת שמואל ישראל מולדר, חיבר כרוניקה המספרת את תולדות המשפחה.[3]
מת ב-12 במרץ 1807. במוזיאון להיסטוריה יהודית שבאמסטרדם מוצג פסל שעווה בדמותו לצד ספרו.
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיבר את הספר זרע יצחק שנדפס באמסטרדם ה'תקמ"ט, וכן סדר מיוחד לחנוכת בית הכנסת של עדת ישורון. ב-1798 חיבר שיר לכבוד האמנציפציה ליהודים שהוכרזה בהולנד.[4] תשובה הלכתית פרי עטו בנושא קבלת צדקה מגויים פורסמה בשנת 1972.[5]
נוסח מצבתו
|
|---|
|
זאת מצבת קבורת אדונינו מורנו ורבינו אב"ד ור"מ דקהלתנו, הנודע שמו בישראל בשם הגאון הצדיק החסיד מוהר”ר אהרן משה יצחק בן כ"ה אברהם זצוק"ל. רועה צאן עדת ישרון, גאה וגאון השליך נגדו, הצנע היה לכתו, רק לאמונה גבר בארץ, להורות עם ה' את הדרך ישכון אור, להטות לבבם ליראת ה' כל הימים, ולגלות למסור אזנם, ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, אף אם הציון הלז יכסה את גויתו, אהבתו תשאר תקועה בלבנו, כי בזרע יצחק עוד יאיר שמשו ואור חכמתו ותורתו לעד בעולם |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על גרנבום, יצחק בן אברהם בקטלוג הספרייה הלאומית
- Mississippi Fred Macdowell, On the Main Line: The story of the Swedish convert family Graanboom - from a hidden corner of the internet., On the Main Line, 2011-02-09
- The Chief Rabbi of Amsterdam: A Jewish Convert – The Seforim Blog, 2006-12-06 (באנגלית אמריקאית)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכאל מאיר, בין מסורת לקדמה - תולדות תנועת הרפורמה ביהדות, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל
- ידידיה אסף, צדיק או כופר: דמותו ההיסטורית של הרב יצחק בן אברהם גר (גרנבום) מאמסטרדם, ציון פו ב, ה'תש"ף, עמ' 231–262
- זרע יצחק, אמשטרדם ה'תקמ"ט, באתר היברובוקס
- יצחק גראנבום ודוד פריריכספלד, זאת חנוכת הבית סדר חנוכת בית הכנסת של קהילת עדת ישורון, אמסטרדם ה'תקנ"ז
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אלחנן טל, הקהילה האשכנזית באמסטרדם במאה הי"ח, ירושלים תש"ע, עמ' 125
- ^ ישראל גרנבום, מליץ יושר, אמסטרדם ה'תקס"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית (עותק באתר גוגל ספרים)
- ^ תולדות משפחת גרי הצדק משפחת גרנבום באמשטרדם, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ יצחק גרנבום, שיר לכבוד שחרור היהודים בשנת תקנ"ו, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- ^ קובץ שעלי דעת א' עמ' 128–134 מתוך שאלות ותשובות ואגרות, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
