יצחק גראנבום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק גראנבום
פסל שעווה של הרב יצחק גראנבום. מימין לראשו גרסה מיניאטורית של ספרו זרע יצחק
פסל שעווה של הרב יצחק גראנבום. מימין לראשו גרסה מיניאטורית של ספרו זרע יצחק
לידה 1738 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 1807 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 12 במרץ 1807 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות קהילת עדת ישורון (אמסטרדם) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סדר חנוכת בית הכנסת של קהילת עדת ישורון, מאת הרב יצחק גרנבום ודוד פרידריכספלד, אמסטרדם 1796
שער החוברת "מליץ יושר" שחיבר בנו של הרב כדי לענות על הטענות נגד אביו, אמסטרדם 1809

יצחק גראנבום (Izak Graanboom;‏ 1738 - 12 במרץ 1807) היה גר הולנדי ממוצא שוודי, רב קהילת עדת ישורון באמסטרדם. מחבר הספר זרע יצחק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחה נוצרית בשוודיה ב-1738. בשנת 1749, בעקבות רצונו של אביו מתיאס (1680–1752) להתגייר, היגרה המשפחה להולנד, המדינה היחידה באירופה שבה המרת דת ליהדות הייתה חוקית. האב ומשפחתו התגיירו על ידי הרב אריה לייב מאמסטרדם והצטרפו לקהילת יהודי אמסטרדם. בשנים שלאחר מכן שימש יצחק בקהילת אמסטרדם הישנה בתפקידי הוראה ורבנות. כשהביע רצונו לעלות לארץ ישראל ביקשו ממנו הרב שאול מאמסטרדם ורבים מבני הקהילה להישאר למען הקהילה. עם מותו של הרב שאול בשנת 1790 היה לאחד משלושת ממלאי מקומו עד למינוי הרב יעקב משה בנו של הרב שאול לרב קבוע.

דעתו של גרנבום על פרנסי הקהילה הייתה ביקורתית ובאחת מהפעמים שפרסם דעה כזו אף נקנס ב"עונש אלף כסף".[1] בשנת 1797, עם הקמת קהילת "עדת ישורון", פרש יחד עם מאות מיהודי אמסטרדם מהקהילה המרכזית, והיה לרב הקהילה ול"זמר הראשון" בבית הכנסת שלה. הוא הנהיג שינויים קלים בסדרי בית הכנסת ובתכני התפילה, כמו ביטול תפילת אב הרחמים, ביטול מנהג הכאת המן, אימוץ מנהג הספרדים לקיים נשיאת כפיים בכל שבת ועוד. כמו כן התיר אכילת קטניות בפסח.

פרישתו מהקהילה הוותיקה והשינויים שערך בסדרי בית הכנסת עוררו התנגדות בקרב הקהילה הישנה, ובעלוני "דיסקוהרש" שהדפיסו אנשי הקהילה הישנה, הושמץ גרנבום כבעל "רוח חופשית" שמציג את עצמו כדתי. הקהילה החדשה כונתה בעלונים "עדת קורח", ספרו של הרב "זה רע יצחק" והרב עצמו "יצחק גץ" ("אליל" ביידיש). בנו, ישראל, פרסם לאחר מותו את החוברת "מליץ יושר" כדי לענות על הטענות שהושמעו נגד אביו.[2] כמו כן, לבקשת שמואל ישראל מולדר, חיבר כרוניקה המספרת את תולדות המשפחה.[3]

מת ב-12 במרץ 1807. במוזיאון להיסטוריה יהודית שבאמסטרדם מוצג פסל שעווה בדמותו לצד ספרו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבר את הספר זרע יצחק שנדפס באמסטרדם ה'תקמ"ט, וכן סדר מיוחד לחנוכת בית הכנסת של עדת ישורון. ב-1798 חיבר שיר לכבוד האמנציפציה ליהודים שהוכרזה בהולנד.[4] תשובה הלכתית פרי עטו בנושא קבלת צדקה מגויים פורסמה בשנת 1972.[5]

נוסח מצבתו

זאת מצבת קבורת אדונינו מורנו ורבינו אב"ד ור"מ דקהלתנו, הנודע שמו בישראל בשם הגאון הצדיק החסיד מוהר”ר אהרן משה יצחק בן כ"ה אברהם זצוק"ל. רועה צאן עדת ישרון, גאה וגאון השליך נגדו, הצנע היה לכתו, רק לאמונה גבר בארץ, להורות עם ה' את הדרך ישכון אור, להטות לבבם ליראת ה' כל הימים, ולגלות למסור אזנם, ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל, אף אם הציון הלז יכסה את גויתו, אהבתו תשאר תקועה בלבנו, כי בזרע יצחק עוד יאיר שמשו ואור חכמתו ותורתו לעד בעולם

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלחנן טל, הקהילה האשכנזית באמסטרדם במאה הי"ח, ירושלים תש"ע, עמ' 125
  2. ^ ישראל גרנבום, מליץ יושר, אמסטרדם ה'תקס"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית (עותק באתר גוגל ספרים)
  3. ^ תולדות משפחת גרי הצדק משפחת גרנבום באמשטרדם, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
  4. ^ יצחק גרנבום, שיר לכבוד שחרור היהודים בשנת תקנ"ו, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
  5. ^ קובץ שעלי דעת א' עמ' 128–134 מתוך שאלות ותשובות ואגרות, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.