יעקב אינגרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב אינגרמן
לידה 5 במאי 1919
שפטיבקה, אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בנובמבר 2007 (בגיל 88) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ישראל
מקום מגורים ברית המועצות, איטליה, ישראל
כינויים נוספים יעקב אינגולוף
ידוע בשל ריגול והפעלת רשת פרטיזנים בזמן מלחמת העולם השנייה, איש מודיעין ישראלי
השכלה אוניברסיטת קייב
תקופת הפעילות 19411978 (כ־37 שנים)
מקצוע איש צבא
מפלגה קומוניסט
בת זוג שולה אינגרמן
פרסים והוקרה פרס ביטחון ישראל (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אינגרמן שני משמאל בישיבת מפקדת יחידת חצב בשנת 1972
פרס ביטחון ישראל 1961

יעקב אינגרמןרוסית: Яков Ингерман;‏ 5 במאי 191915 בנובמבר 2007) היה מרגל יהודי סובייטי בצבא גרמניה הנאצית, איש מודיעין ישראלי וחתן פרס ביטחון ישראל.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינגרמן נולד בשפטובקה שבאוקראינה, למד מתמטיקה באוניברסיטת קייב בשנים 19371940 ולאחר מכן עבד כמורה.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת העולם השנייה גויס לצבא האדום, השתתף בבלימת המתקפה הגרמנית, נפצע, ובבית חולים ברוסטוב גויס למודיעין. לאחר קורס של חצי שנה הוא הופעל במסגרת המודיעין הקרבי לגיוס פעילים בארצות הכבושות על ידי גרמניה הנאצית לפעילות פרטיזנית מחתרתית. הוא הוצנח בשנת 1942 באזור טגנרוג, בזהות בדויה של טרקטוריסט שאמו גרמנייה ואביו קוזאק שנשפט בטיהורים הגדולים. בשל ידיעותיו בשפה הגרמנית התקבל כמתורגמן ביחידה גרמנית ולאחר מכן עבר ליחידה טכנית של הוורמאכט שחיברה קווי חשמל וקווי אספקת מים ושירת בה במשך שנתיים וחצי. במקביל פעל לגיוס פרטיזנים והבריח לרשותם נשק. באוגוסט 1943, כשהוא בדרגת רב"ט, הועבר עם היחידה לאיטליה, שם השתתף בפעולות חבלה של פרטיזנים איטלקים ויוגוסלבים בסמוך לעיר טרנטו, שם הצליח להבריח קבוצת שבויים סובייטים. במאי 1945 הכוחות האמריקאיים הגיעו לאזור.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטליה נישא לאלברטה, בתה של הדוכסית האיטלקייה שעזרה לפרטיזנים אולגה מָארִיני, היה פעיל בתנועת הבריחה בראשותו של מאיר דודזון, ובשנת 1946 עלו בני הזוג לארץ ישראל, באונייה "יאשיה ווג'ווד" במסגרת ההעפלה, והתיישבו בקיבוץ אילון, שם נולדה בתם, מרים. כעבור זמן קצר שבה רעייתו עם בתם לאירופה.

אינגרמן התגייס לחיל המודיעין ושירת ביחידת ההאזנה 515 (לימים יחידה 8200), בה הכיר את רעייתו שולה הלפרין, ויחד עמה זכה בשנת 1961 בפרס ביטחון ישראל.[1] במסגרת יחידת ההאזנה הוקם על ידי אינגרמן "המדור הרוסי", ובמסגרת יחידת חצב הוקם בפיקודו מדור מזרח אירופה למודיעין ממקורות גלויים ברוסית. לאחר פרישתו מצה"ל הצטרף לארגון נתיב וערך את דברי הסאמיזדאט שנכתבו על ידי יהודי ברית המועצות והופצו ביניהם.

משפחתו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתו היא הדוקטור לפילוסופיה ענת מטר, ונכדו הוא העיתונאי חגי מטר.[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב אינגרמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]