ינה באלינט
 | |
| לידה |
6 באוקטובר 1889 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
ינואר 1945 (בגיל 55) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Berger Jenő |
| מדינה |
הונגריה |
  | |
ינה באלינט (במקור עד 1909 ברגר, בהונגרית: Bálint Jenő; בודפשט, 6 באוקטובר 1889[1] – בודפשט, ינואר 1945) היה סופר יהודי-הונגרי בתחום האמנות, מבקר אמנות. הוא מצא את מותו בשואה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ינה באלינט נולד במשפחה יהודית כבנם של ארמין ברגר ולינה וייס. אחיו היה הצייר רז'ה באלינט. לפני מלחמת העולם הראשונה היה פקיד, בשנת 1922 הפך עם לאיוש דינש (מקודם: דויטש) לאחד המנהלים האמנותיים של סלון התערוכות הליקון ובשנת 1923 הפך למנהל האמנותי של "בית האמנים אלקוטאש". הוא הציג לראשונה את תמונותיו של הצייר האלמוני יאנוש נאג' בלוג בהליקון וכתב עליו בספר הזיכרון שערך ארתור אלק : חייו ואמנותו של יאנוש נאג' בלוג; הוא הציג גם את עבודותיו של הצייר החקלאי פטר בנדק בבית האמנים. משנת 1926 ערך את הסדרה שכותרתה "ספריית האמנות ההונגרית". הוא ארגן וביים את התערוכה שכותרתה "כישרונות עתיקים הונגריים" שהוצגה בסלון הלאומי בשנת 1934.
ב־5 בנובמבר 1912 נשא לאישה את גיזלה (1888–1953), בתם של יאנוש נמט ויוליאנה קורדי, בבודפשט.[2] [3]
עבודותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוֹפִּיוּם. סיפורים קצרים. (1915)
- פטר בנדק חקלאי-צייר. (1923; מהדורה שנייה 1928)
- אנה ציליץ'. חייה ועבודתה של ציירת. (1924)
- האמנות של יאנוש בלוג נאג'. (1927)
- האמנות של יאנוש וסרי. (1927)
- ראשי אמן. עם הקדמה מאת אישטוואן צ'וק. (1929).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נקודת שם
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. ינה באלינט
- בסיס הנתונים של המוזיאון הספרותי פטפי. ינה באלינט
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ינה באלינט בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség születési akv. 2035/1889. folyószáma alatt".
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 880/1912. folyószáma alatt".
- ^ "Bálint Jenőné Németh Gizella halotti bejegyzése a Budapest XXII. kerületi polgári halotti akv. 142/1953. folyószáma alatt".