יין לבן
יין לבן הוא יין שהופק לרוב מענבים צהובים או ירוקים כגון שרדונה, סוביניון בלאן, וריזלינג, או במקרים מסוימים מענבים סגולים כאשר הקליפה הוסרה לפני תחילת התסיסה. צבע היין יכול בפועל לנוע בין גוונים של צהוב-קש, צהוב-ירקרק או צהוב-זהוב.
קיימים מגוון רחב של יינות לבנים המופקים ממספר רב של זני ענבים, ובשיטות שונות של הפקת יין. מבין הסוגים הרבים של היין הלבן, יין לבן יבש הוא הנפוץ ביותר.
יינות לבנים משמשים לעיתים קרובות כאפריטיף לפני הארוחה, עם קינוח, או כמו משקה מרענן בין הארוחות.
סוגי יינות לבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנו מספר גדול של סוגי יינות לבנים. להלן חלק מהיינות הלבנים הנפוצים ביותר:
- שרדונה - מופק באזור היין של בורגון שבצרפת.
- סוביניון בלאן - מופק באזור בורדו של צרפת.
- פינו גרי (פינו גריגיו) - מופק באזור ונציה שבאיטליה.
- ריזלינג - מופק באזור הריין שבגרמניה.
יינות לבנים ואוכל[עריכת קוד מקור | עריכה]
יין לבן נצרך בדרך כלל כמו אפריטיף לפני הארוחות, עם קינוח, או כמשקה מרענן בין הארוחות. יין לבן מוגש בדרך כלל יחד עם בשר חזיר וגם עם סוגים מסוימים של גבינות. יינות לבנים יכולים גם להשתלב באופן מוצלח עם מנות דגים ופירות ים. בנוסף, בשל חומציותם, ניחוחם, ויכולתם לרכך את הבשר יינות לבנים משמשים לעיתים קרובות גם בבישול.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הביזנטית, ארץ ישראל הייתה מרכז ייצור יין חשוב ומוערך, והערים אשקלון ועזה נודעו בייצור היין שלהם, שיוצא למקומות רבים סביב הים התיכון. מכתביו של קוריפוס (אנ'), משורר בן המאה השישית, עולה כי היין הארץ ישראלי באותה העת היה יין לבן, קל ומתוק.[1][2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Corippus, In Laud. Iust. 3.87–8
- ^ Decker, Michael (2009). Tilling the Hateful Earth: Agricultural Production and Trade in the Late Antique East. Oxford: Oxford University Press. pp. 137–138. ISBN 978-0-19-956528-3. OCLC 316430311.
