יחסי סין–קולומביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי סיןקולומביה
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין קולומביהקולומביה
סין קולומביה
שטחקילומטר רבוע)
9,596,967.75 1,138,910
אוכלוסייה
1,425,300,174 52,277,278
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,963,171 343,939
תמ"ג לנפש (בדולרים)
12,603 6,579
משטר
רפובליקה עממית רפובליקה

יחסי סין–קולומביה הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה של קולומביה. יחסים דיפלומטיים כוננו ב-1980. שתי המדינות חברות בקבוצת ה-77 ובאו"ם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגעים מוקדמים בין סין לקולומביה מתוארכים לימיה הראשונים של האימפריה הספרדית ביבשת אמריקה ובפיליפינים. במאות ה-16 וה-17, אנשים וסחורות שנסעו בין סין לספרד עשו זאת בדרך כלל דרך הפיליפינים, שם היה יישוב סיני גדול, ומשם דרך סחר הגליאון של מנילה למקסיקו. משם, סחורות ושירותים רבים המשיכו הלאה ללימהפרו המודרנית) ועשו עצירת ביניים בשטחי קולומביה.[1]

לאחר מלחמת העולם השנייה, כוננה קולומביה יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה של סין (טאיוואן) בשנת 1949.[2] במהלך מלחמת קוריאה קולומביה והרפובליקה העממית של סין נלחמו בצדדים מנוגדים בסכסוך.

בספטמבר 1977, קבוצה של קולומביאנים מכל הקשת הפוליטית והאידאולוגית ומכל המקורות החברתיים התארגנו באגודת הידידות של קולומביה–סין, שהחלה לפעול לצד ארגון מקביל שהוקם בסין ומטרתם הייתה בכינון יחסים בין סין לקולומביה על בסיס מדיניות סין האחת, ולהרחיב מרחב ההכרה התרבותית וההיסטורית ללא קשר לשיוך פוליטי או אידאולוגי.[2]

ב-7 בפברואר 1980 כוננה קולומביה יחסים דיפלומטיים עם סין וניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם טאיוואן לפי מדיניות סין האחת.[2] מאז כינון היחסים הדיפלומטיים, נערכו פגישות בדרגים גבוהים והתחזקו קשרי ידידות בתחומים שונים כמו שיתוף פעולה רב-צדדי, טכני, חינוכי, תרבותי, צבאי, כלכלי ומסחרי ועוד.[2]

בשנת 1985, ראש ממשלת סין ג'או דזה-יאנג, ביקר בקולומביה, והפך לראש הממשלה הסיני הראשון שביקר במדינה. במהלך ביקורו, ג'או נפגש עם נשיא קולומביה בליסריו בטנקור. בשנת 1996, נשיא קולומביה ארנסטו סמפר ביקר בסין, והפך לנשיא קולומביה הראשון שביקר בסין. בשנים שלאחר מכן היו מספר ביקורים רמי דרג נוספים בין מנהיגי שתי המדינות.[2]

סין היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של קולומביה בעולם (אחרי ארצות הברית).[2] בשנת 2020, שתי המדינות חגגו 40 שנות יחסים דיפלומטיים.[3]

ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים רמי דרג מסין לקולומביה[2] [4]

ביקורים רמי דרג מקולומביה לסין

הסכמים דו-צדדיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים דו-צדדיים כגון הסכם סחר (1981); הסכם על שיתוף פעולה מדעי וטכני (1981); הסכם על "תוכנית הפרויקט למניעה והגנה מפני שריפות יער בקולומביה" (1997); מזכר ההבנה של שיתוף פעולה במאבק בסחר לא חוקי בסמים וחומרים פסיכואקטיביים ופשעים קשורים (1998); אמנה בדבר סיוע שיפוטי בעניינים פליליים (1999); הסכם על שיתוף פעולה כלכלי וטכני (2007); הסכם לקידום והגנה על השקעות (2008); הסכם למניעת גניבה, חפירות חשאיות וייבוא וייצוא לא חוקיים של מוצרי תרבות (2012); ואמנה בדבר העברת אישים שנידונו בבית משפט (2019).[5]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי סין–קולומביה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Twitchett, Denis C., ed. (1998), The Cambridge History of China: Volume 8, The Ming Dynasty, Part 2; Parts 1368-1644, Cambridge University Press, pp. 407–408, ISBN 0521243335
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Colombia y China: treinta años de amistad y cooperación (in Spanish)
  3. ^ Encuentros de Alto Nivel Colombia - China (in Spanish)
  4. ^ El presidente colombiano va a China buscando vender más que petróleo (in Spanish)
  5. ^ Bilateral Agreements between Colombia and China (in Spanish)
  6. ^ Embassy of China in Bogotá
  7. ^ Embassy of Colombia in Beijing