יחסי לאוס–תאילנד
| יחסי לאוס–תאילנד | |
|---|---|
|
|
| |
| לאוס | תאילנד |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 236,800 | 513,120 |
| אוכלוסייה | |
| 7,719,193 | 71,871,863 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 15,724 | 495,341 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,037 | 6,892 |
יחסי לאוס–תאילנד הם היחסים הדו-צדדיים שבין לאוס לבין תאילנד, שניהלו קשרים הדדיים מאז תקופת ממלכות לאן קסאן וממלכת איוטהאיה במאה ה-15. שתי המדינות חולקות גבול משותף ויש ביניהן קווי דמיון לשוניים ותרבותיים. האזור הצפוני-מזרחי של תאילנד, איסאן, הוא בעל קשר לשוני חזק ללאוס תושבי איסאן, שליש מהאוכלוסייה התאילנדית, מדברת בשפת איסאן, ניב לאי. היחסים הדיפלומטיים התמקדו בנהר המקונג, במטרה להפוך אותו ל"נהר של שלום וידידות אמיתיים," כפי שנאמר במפורש בהצהרות של שני ראשי הממשלה בהתאמה בשנת 1976[1].
היחסים הדיפלומטיים בין המדינות נוסדו ב-1950, ושיתופי פעולה בין המדינות נוצרו לאחר תום המלחמה הקרה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנות ה-80[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1980, אירוע בו התרחש ירי חי בין סירות סיור הביא את תאילנד לסגור את גבולה עם לאוס. סכסוכי גבול משמעותיים יותר ועימותים צבאיים בין המדינות התרחשו בשנת 1984 ו-1987 בפרובינציית סיינבולי. סכסוכים אלו מקורם בתביעות על משאבי היערות על בסיס מפות מימי ראשית הפרוטקטורט הצרפתי[1].
בשנת 1988 פתח ראש ממשלת תאילנד, צ'אטיצ'אי צ'ונבהאן, את שוק אינדו-סין, בצעד שהוביל לגל של מחוות רצון טוב ומיזמים עסקיים בין לאוס לתאילנד.
שתי סוגיות פוליטיות בין לאוס לתאילנד עיכבו את ההתקרבות ביניהן במהלך שנות השמונים. אחד מהם היה זרם של מהגרים ופליטים מלאוס, שתאילנד ראתה כקבוצות מיעוט בלתי רצויות וסירבו לקבל אותם כמהגרים. סוגיה קשורה נבעה מהימצאותן של קבוצות התנגדות שהשתמשו במחנות מהגרים כבסיסים. אחת מהן היוותה כמחצית מאלו המתגוררים במחנות והסיכוי שיגרשו אותם היה קטן יותר, בין השאר בגלל חשש לפיגועים ותקווה לאוטונומיה לאומית. תאילנד הודיעה רשמית על עמדתה ביולי 1992.
האיום בשיבת הכוחות הווייטנאמים יצר הרתעה בפני הצבא התאילנדי, שהעדיף לשמור על לאוס כמדינת חיץ ולא להתמודד עם גבול ישיר עם וייטנאם.
בדצמבר 2009 פינו חיילים תאילנדים יותר מ-4,000 מבקשי מקלט וגירשו אותם ללאוס[2]. פעולה זו ספגה ביקורת מצד ארגון Human Rights Watch ומחלקת המדינה האמריקאית[3].
סיוע חיצוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 2011 ממשלת לאוס העבירה לתאילנד 1.5 מיליון באט כמחוות הזדהות עם קורבנות ההצפות בתאילנד[4].
בשנת 2012 ממשלת תאילנד הסכימה להעניק הלוואות ללאוס לפרויקטים בתחום התשתיות[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 About this Collection
- ^ Thailand deports thousands of Hmong to Laos, BBC
- ^ Thailand Evicts 4,000 Hmong to Laos, הניו יורק טיימס, סת' מידנס, 28 בדצמבר 2009
- ^ Lao govt assists Thai flood victims
- ^ Laos, Thailand deepen cooperation, ארכיון האינטרנט
