יחסי האיטי–צ'ילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי האיטיצ'ילה
האיטיהאיטי צ'ילהצ'ילה
האיטי צ'ילה
שטחקילומטר רבוע)
27,750 756,102
אוכלוסייה
11,831,307 19,651,611
תמ"ג (במיליוני דולרים)
20,254 301,025
תמ"ג לנפש (בדולרים)
1,712 15,318
משטר
רפובליקה רפובליקה

יחסי האיטי-צ'ילה הם היחסים הדו-צדדיים בין רפובליקת האיטי לבין הרפובליקה של צ'ילה. להאיטי שגרירות בסנטיאגו ואילו לצ'ילה שגרירות בפורט-או-פרנס. כמו כן שתי המדינות חברות בארגון מדינות אמריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים מדיניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2006 ביקר נשיא האיטי הנבחר, רנה פרבאל, בצ'ילה והשתתף בטקס השבעת נשיאת צ'ילה מישל בצ'לט[1]. ביוני 2006 ביקרה נשיאת צ'ילה בצ'לט בהאיטי. בביקורה הבטיחה כי צ'ילה "תמשיך להציע תמיכה, כך שלכל האיטי יהיה סיכוי טוב יותר לקבל שירותי בריאות, חינוך ודיור". בצ'לט הייתה ראשת המדינה הראשונה שביקרה בצ'ילה מאז עלה לשלטון פרבאל בחודש מאי אותה שנה. בצ'לט ציינה כי היא "תדון עם פרבאל באפשרות של נוכחות כוחות צ'יליאנים במדינה אם יהיה צורך בכך", וכי "יציבות האיטי חיונית".

יחסים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1973 צ'ילה העניקה תושבות זמנית ל-15 פעילים פוליטיים גולים מהאיטי שהיו מעורבים בחטיפת שגריר וקונסול ארצות הברית בפורט או-פרנס בינואר אותה שנה[2][3].

ב-1994, צ'ילה, יחד עם אורוגוואי וונצואלה הסכימה לסייע ביצירת הסכם שלום בהאיטי. השליטים הצבאיים של האיטי אישרו את הצעה זו[4].

בשנת 1999 ביקשו שלושה חברי פרלמנט מהאיטי מקלט מדיני בצ'ילה. דרישתם נענתה והם קיבלו מקלט מדיני בשגרירות צ'ילה במדינה[5][6].

הסיוע הצ'יליאני להאיטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כחלק מהסיוע להאיטי ב-2004, צ'ילה שלחה 3,600 חיילים להאיטי, יחד עם כוחות מחיל הנחתים של ארצות הברית, מצרפת ומקנדה[7][8].

מומחי חיפוש והצלה מצ'ילה היו מעורבים במאמצי ההבראה של האיטי בשנת 2010 לאחר רעידת האדמה בהאיטי באותה השנה[9]. איש הצבא הצ'יליאני, רודריגו ואסקס, ניהל את מאמצי ההצלה[10].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי האיטי–צ'ילה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]