יחסי ארגנטינה–נורווגיה
| יחסי ארגנטינה–נורווגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארגנטינה | נורווגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 2,780,400 | 323,802 |
| אוכלוסייה | |
| 46,010,454 | 5,507,760 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 632,770 | 579,267 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,753 | 105,173 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית פדרלית | מונרכיה חוקתית |
יחסי ארגנטינה–נורווגיה הם יחסי החוץ בין ארגנטינה לנורווגיה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריה של ההגירה מנורווגיה לארגנטינה מתחילה עם הגעתו של הצייר יאן יאנסן, הידוע יותר בריו דה לה פלאטה בשם חואן באוטיסטה דניאל, שנולד ככל הנראה בסביבות 1580 ונחשב לאחד הציירים המשמעותיים ביותר בתקופה הקולוניאלית. בדרום אמריקה ההיספנית. הוא הגיע לבואנוס איירס בשנת 1605 בפקודת המושל הרננדו אריאס דה סאבדרה. כעבור כמה שנים התיישב בקורדובה שם התחתן עם איזבלה דה לה קמארה (בת של אחד ממייסדי העיר) ונפטר בסביבות 1660 באותו אזור.
בימי נשיאותו של ברטולומה מיטרה, החלה הקמתם של ארגוני הגירה באירופה להביא מתיישבים אירופים למדינה. הדיפלומט הארגנטינאי בצרפת, מריאנו סוורו בלקרצ'ה, הוסמך לנהל משא ומתן על חוזה של ידידות, ניווט וסחר עם האיחוד השוודי-נורווגי, עליו חתם ב-6 ביולי 1873 עם הברון איידלסוורד. בשנת 1869 עזבו יותר מ-60,000 שוודים ונורווגים לארצות הברית, וארגנטינה השתדלה למשוך גם אליה את גלי ההגירה מהמדינות הסקנדינביות.
מרבית המהגרים הנורווגים שנסעו לדרום אמריקה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 התיישבו בארגנטינה, ואילו הקבוצה השנייה בגודלה הייתה בצ'ילה והשלישית בברזיל. בשנת 1920 היגרו מנורווגיה 1,700 איש, הרוב לארגנטינה. בין השנים 1906–1930 היגרו לארגנטינה 2,668 נורווגים. ההערכה היא שבין 5,000 ל-10,000 נורווגים היגרו לאמריקה הלטינית בין השנים 1820 ל-1940.
בספטמבר 1967 ביקר בארגנטינה אולף החמישי, מלך נורווגיה, ובמרץ 2018 ביקרו בה האראלד החמישי, מלך נורווגיה, וסוניה, מלכת נורווגיה, לצד פקידים נורווגיים אחרים, בהם שר החוץ, שר המסחר, התעשייה והדיג, ומזכיר המדינה לנפט ואנרגיה, בנוסף למשלחת עסקית גדולה המונה למעלה מ-60 איש, בהם נשיא קונפדרציית הארגון הנורווגי, מנכ"ל נורווגיה אייר, ומנכ"ל סטטויל, חברת הנפט הנורווגית המובילה. כמו כן, בשנת 2016 ביקר בארגנטינה שר החוץ הנורווגי[1][2].
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצוא הארגנטינאי לנורווגיה מורכב בעיקר מסחורות כמו פירות וירקות, יין, עור, מזון ונפט. נורווגיה מייצאת בעיקר דשנים ומוצרים כימיים אחרים, מכונות ומכשירים טכניים לארגנטינה[1].
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורווגיה מחזיקה בארגנטינה שגרירות בבואנוס איירס.
- ארגנטינה מחזיקה בנורווגיה שגרירות באוסלו[3].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 State Visit to Argentina באתר royalcourt, 6 במרץ 2018
- ^ The king and queen of Norway visited Argentina באתר משרד החוץ הארגנטינאי
- ^ שגרירות ארגנטינה בנורווגיה באתר משרד החוץ הארגנטינאי
