יחסי איראן–קניה
| יחסי איראן–קניה | |
|---|---|
|
|
| |
| איראן | קניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,648,195 | 580,367 |
| אוכלוסייה | |
| 89,651,008 | 55,923,017 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 388,544 | 113,420 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,334 | 2,028 |
| משטר | |
| רפובליקה אסלאמית | רפובליקה |
יחסי איראן–קניה הם יחסי החוץ בין איראן לקניה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביקורו של אחמדינז'אד[עריכת קוד מקור | עריכה]
קניה המשיכה בעבר לשמור על קשר עם איראן, שבמערב לא תמיד ראו אותה לטובה. קניה חתמה על הסכמים רבים עם איראן, כולל הסכם לייצוא 4 מיליון טון נפט לקניה מדי שנה, טיסות ישירות בין טהראן לניירובי ומלגות לקניה להמשך השכלה גבוהה באיראן. כל זה נעשה בביקורו של נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד בקניה בשנת 2009.[1]
במאי 2012, סגן נשיא איראן, מוחמד רזה רחימי, ביקר בקניה כדי להשלים את העסקה של קניה לרכישת נפט איראני.[2]
ביוני 2012, עסקת הנפט נפלה כאשר קניה קיבלה אזהרות של מדינות המערב מפני סנקציות. במסגרת העסקה איראן הייתה אמורה לספק לקניה 80,000 חביות נפט ביום. עם זאת, מכיוון שקניה הייתה בעלת ברית אסטרטגית של ארצות הברית נגד המלחמה בטרור, העסקה הדהימה רבים בקהילה הבינלאומית. קניה ואיראן ניהלו מחלוקת דיפלומטית בנוגע לביטול עסקת הנפט.[2]
קניה ייבאה בעבר נפט מאיראן בשנות השבעים והשמונים אך מאז לא ייבאה נפט מהמדינה.[2]
מקובל לחשוב שהדיפלומטיה של איראן באפריקה מתמודדת עם קושי גדול במיוחד מכיוון שרוב המוסלמים ביבשת דבקים באסלאם הסוני ולא השיעי השולט באיראן. קניה גם התמודדה עם פיגועי טרור רבים ומדינה פנתה מאז לישראל בבקשה לעסקאות ביטחוניות רבות.[1] בשנת 2012 עצרה קניה שני חברי משמרות המהפכה שתכננו לתקוף אינטרסים ישראלים, בריטים, אמריקנים ואפילו סעודים בתוך קניה.[3] הם נידונו למאסר עולם על ידי בית משפט בקניה.
תוכנית הגרעין של איראן[עריכת קוד מקור | עריכה]
השקפותיה של קניה בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן נמשכות בקווי ההחלטה שהתנהלה על ידי ארגון המדינות הבלתי מזדהות, הקובעת כי לאיראן יש את הזכות לפתח משאבי אנרגיה גרעינית, אך פיתוח אנרגיה גרעינית צריך להיות אמצעי שלום. ההחלטה סוכמה בספטמבר 2006 על ידי כל 118 חברות הארגון.
שיתוף פעולה לפיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 2014 נפגשה מזכירת הממשלה לענייני חוץ של קניה אמינה מוחמד עם שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף בטהראן. שני הפקידים חתמו על הסכמים בשיתוף פעולה כלכלי, מדעי וטכני. ההסכם גם זיהה תחבורה ותשתיות, אנרגיה, חקלאות, מים והשקיה, דיור ובריאות כתחומי מפתח אחרים של שיתוף פעולה.[4]
בביקורו במדינות אפריקה באוקטובר 2018 הדגישה סורנה סאטרי, סגנית נשיא איראן למדע וטכנולוגיה, את הצורך ליצור מסגרת אשראי לבנקים ולספק לחברות הטכנולוגיה של איראן וקניה אינטראקציה זו עם זו כדי להחלפת מוצרים ושירותים. [5]
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
היצוא מקניה לאיראן בשנת 2012 עמד על 1.95 מיליארד שילינג קנייתי (18.3 מיליון אירו) בעוד ששווי היבוא מאיראן לקניה עמד על 3.67 מיליארד שילינג קנייתי (34.5 מיליון אירו).[3] מזכיר החוץ של קניה הצהיר שמדינות רבות עוצמה בעולם עדיין מקיימות יחסי סחר עם איראן וששתי המדינות ימשיכו לסחור.[6]
איראן היא אחת הרוכשות הגדולות של תה מקניה. קניה הגדילה את ייצוא התה שלה לאיראן מ-2 מיליון ק"ג ל-10 מיליון ק"ג במהלך תקופה של חמש שנים. הביקוש לתה באיראן עומד על 116 מיליון ק"ג, כאשר איראן מייצרת רק 20 מיליון ק"ג.[4] קניה מוכרת כ-20% מהתה שלה לאיראן.[6]
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 [1]. Iran and Israel in Africa | A search for allies in a hostile world. Retrieved on 19 January 2015.
- ^ 1 2 3 [2]. Wary of sanctions, Kenya cancels Iran oil deal. Retrieved on 19 January 2015.
- ^ 1 2 [3]. Kenya provokes diplomatic spat with Iran oil deal. Retrieved on 19 January 2015.
- ^ 1 2 [4]. Kenya in pact with Iran to boost trade cooperation. Retrieved on 19 January 2015.
- ^ https://ifpnews.com/exclusive/iran-ready-to-export-technology-products-services-to-kenya/
- ^ 1 2 [5]. Minister says trade deals with Iran within law. Retrieved on 19 January 2015.
