יחסי אינדונזיה – ארצות הברית
| יחסי אינדונזיה – ארצות הברית | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | ארצות הברית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 9,833,517 |
| אוכלוסייה | |
| 279,232,920 | 341,362,543 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,319,100 | 25,462,700 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,724 | 74,591 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה נשיאותית פדרלית |
יחסי אינדונזיה–ארצות הברית הם היחסים הדיפלומטיים שבין רפובליקת אינדונזיה לבין ארצות הברית.
תושבי אינדונזיה רואים את ארצות הברית בצורה חיובית למדי, כאשר 61% מהאינדונזים החזיקו בדעה חיובית על ארצות הברית בשנת 2002, וירדו מעט ל-54% בשנת 2011, עלו ל-59% בשנת 2014, ועלו עוד יותר ל-62% בשנת 2015 (לעומת רק 26% שהחזיקו בהשקפה שלילית). במהלך ממשל טראמפ הורעה השקפתם של האינדונזים על ארצות הברית, כאשר רק 43% מהאינדונזים החזיקו בדעה חיובית על ארצות הברית בשנת 2018 (ירידה של כמעט 20% מסיום כהונתו של ברק אובמה) לעומת 42% שהחזיקו בדעה שלילית[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארצות הברית מילאה תפקיד חשוב בשחרור איי הודו המזרחיים ההולנדיים לקראת סיום מלחמת העולם השנייה מידי האימפריה היפנית, אולם למרבה הכעס של ההולנדים, ארצות הברית מילאה תפקיד מרכזי בעצמאות אינדונזיה בסוף שנות ה-40. המלחמה הקרה מילאה תפקיד קריטי כאשר הרפובליקה האינדונזית הפגינה את נכונותה ויכולתה לדכא איומים קומוניסטיים פנימיים. המדיניות של ארצות הברית מאז שנות ה-40 הייתה לתמוך באינדונזיה ולעזור לה להימנע מפריחת הקומוניזם והייתה הספק העיקרי לחימוש. אחרי יפן, אינדונזיה הייתה המדינה הפרו-אמריקאית הגדולה ביותר באסיה. היא אירחה השקעות אמריקאיות בנפט וחומרי גלם ושלטה במיקום אסטרטגי ביותר ליד נתיבי משלוח חיוניים.
ארצות הברית תחת הנשיא ג'ון קנדי התערבה בסכסוך במערב גינאה החדשה בין אינדונזיה להולנד, בגלל רכישת הנשק הסובייטי באינדונזיה ותכנון פלישה לשטח. הדיפלומט האמריקני אלסוורת' בנקר תיווך את הסכם ניו יורק, שבסופו של דבר נתן את מערב גינאה החדשה לאינדונזיה בשנת 1969 לאחר משאל עם שנוי במחלוקת. ממשלתו של לינדון ג'ונסון הסלימה את המלחמה בווייטנאם, מה שהגביר מאוד את המתחים עם אינדונזיה בשנים 1964–1965. היחסים הידרדרו עוד יותר עם התנגדותה של אינדונזיה להקמת מלזיה שהובילה למלחמה. באמצע 1965 התקרב סוקרנו לסין, הוקיע את האימפריאליזם האמריקני והעניק השראה להפגנות אנטי אמריקאיות. לאחר ניסיון הפיכה ב-30 בספטמבר 1965, והטבח שבוצע בקרב הקומוניסטים, עלה סוהארטו הפרו-מערבי לשלטון בשנת 1968, וארצות הברית החלה להעניק סיוע כלכלי וצבאי לאינדונזיה.
פלישת צבא אינדונזיה למזרח טימור החלה ב-7 בדצמבר 1975 אחרי שנדחתה ב-24 שעות על מנת לא להביך את נשיא ארצות הברית, ג'רלד פורד ומזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר שביקרו בג'קרטה ביקור רשמי ב-5 וב-6 בדצמבר. צמידות זו של הביקור לפלישה תרמה לחשד שהמבצע זכה לאישור סופי של ארצות הברית. ואכן, ארצות הברית מימנה כ-90% מהנשק לפלישה - בשווי של כ-$250,000,000.
עם תום המלחמה הקרה בשנת 1989 והפתרון של משבר מזרח טימור בשנת 2000, היחסים בין אינדונזיה לארצות הברית לא התערערו. בשנת 2000 הגיעו היחסים לשיא של כל הזמנים. ההתקרבות הושלמה בהצלחה על ידי המעבר של אינדונזיה לדמוקרטיה בבחירות חופשיות, ואסטרטגיות המלחמה בטרור שלה. ממשל ג'ורג' וו. בוש טען לחלק מהקרדיט בטענה כי דוקטרינת בוש דגלה בדמוקרטיה כתרופה לטרור, וניסיונה של אינדונזיה הצדיק את הדוקטרינה. ממשל ברק אובמה הכיר בערכים ואינטרסים דמוקרטיים משותפים והכיר בתפקיד ההשפעה ההולך וגובר של אינדונזיה בענייני העולם הגלובליים. עד שנת 2010 נעשו מאמצים של שתי המדינות ליצור "הסכם שותפות מקיף" (CPA) הכולל אבטחה משופרת.
היחסים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
לארצות הברית אינטרסים כלכליים ומסחריים חשובים באינדונזיה. אינדונזיה היא מעצמה דמוקרטית יציבה המחויבת לקיים שותפות כוללת עם ארצות הברית. אינדונזיה היא ליבת היציבות האזורית בגלל מיקומה האסטרטגי. ביחסים בין המדינות ישנן גם נקודות בעייתיות, למשל, הפרות של זכויות אדם באינדונזיה או הכרה בעצמאות פלסטין.
יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאינדונזיה יש כלכלת שוק בה המדינה ממלאת תפקיד חשוב. יצוא אמריקני לאינדונזיה כולל: מוצרים חקלאיים, מטוסים, מכונות, חוטי כותנה ובדים. יבוא אמריקני מאינדונזיה כולל: מוצרים חקלאיים, ביגוד, מכוניות חשמליות ונפט. חברות אמריקאיות השקיעו רבות בתחום הנפט באינדונזיה. שתי חברות אמריקאיות פועלות במכרות נחושת / זהב באינדונזיה. לארצות הברית ולאינדונזיה יש הסכם למניעת מיסוי כפול.
נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדונזיה מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די סי ו-5 קונסוליות בשיקגו, יוסטון, לוס אנג'לס, ניו יורק וסן פרנסיסקו.
- ארצות הברית מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה ו-2 קונסוליות בסורבאיה ודנפסאר[2].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "מאגר אינדיקטורים גלובליים" פרויקט העמדות הגלובליות של מרכז המחקר של Pew
- ^ אתר על יחסי מדינות
