יחזקאל דוברושין
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1883 Mutyn, אוקראינה  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
1953 (בגיל 69 בערך) Abez labor camp, רוסיה |
| מדינה |
האימפריה הרוסית, ברית המועצות |
| שפות היצירה |
יידיש |
| פרסים והוקרה |
עיטור אות הכבוד |
  | |
יחזקאל דוֹבְּרוּשִׁין (ברוסית: Иезекииль Моисеевич Добрушин; 1883, מוטין, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית – נרצח בידי השלטון הסטליניסטי כנראה ב"אוגוסט השחור", בשנת 1952) היה משורר יידיש, מתרגם, מחזאי, מבקר ועורך.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיירה מוטין שליד קרולבץ (Кролевец), בפלך צ'רניגוב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (בתחום המושב היהודי; כיום באוקראינה) למשפחה אמידה של סוחרי יערות. למד בבית ספר יהודי ממשלתי, והשתלם בלימודי לשונות זרות. לימים היה למתרגם ליידיש, ותרגם מיצירתם של טובי הסופרים באירופה.
בהיותו כבן עשרים, יצא דוברושין לצרפת, ולמד בסורבון שבפריז, שם השלים לימודי משפטים. בימים בהם היה בצרפת פעל דוברושין יחד עם יהודים אחרים שפעלו לטובת תיקון מצבו הלאומי של העם היהודי, ביניהם יוסף קרוק, אשר בזכרונותיו תאר את דוברושין במלים אלו:
דוברושין היה בן להורים עשירים (אביו היה סוחר יערות) ונולד בכפר. היה מפותח מאוד מבחינה גופנית, בעל כתפיים רחבות, אהב את חיי הכפר ואת החקלאות בפרט ודיבר בהתלהבות על החברה היהודית החופשית שעתידה לקום. הוא קיבל חינוך דתי יסודי, למד בבית ש"ס ופוסקים; מן הבית ידע יפה שלוש שפות: יידיש, רוסית ועברית. בפאריס, שבה למד בסורבון, נוספה לו הלשון הצרפתית. בהיותו אדם רב פעלים נבחר ליושב ראש הסניף הפאריסי של מפלגת הפועלים הציונית — סוציאליסטית ("ס. ס.") הוא היה נואם מצויין והיה מרצה הרצאות לפני סטודנטים ופועלים.[1]
דוברושין חזר לאוקראינה בשנת 1909, והשתקע בקייב. החל את דרכו כמורה בסמינר למורים בעיר, ובשנת 1920, לאחר המהפכה, עבר למוסקבה, וישב בה עד גירושו למחנה המוות בסיביר.
במוסקבה נתמנה דוברושין לפרופסור לספרות יידיש באוניברסיטה העממית היהודית, שהוקמה בידי הקומוניסטים. הוא היה פעיל בתחום ספרות היידיש, ואף היה מזכיר אגודת הסופרים היהודים, תפקיד חשוב מטעם השלטונות. בעת מלחמת העולם השנייה היה דוברושין מהדמויות הבולטות בוועד היהודי האנטי-פשיסטי, יצירותיו נתפרסמו בכל רחבי ברית המועצות, והוא זכה לפרסום רב.
בסוף שנת 1948 נאסר יחזקאל דוברושין, נחקר ועונה בידי השלטון הסובייטי, וגורש למחנה עבודה ומעצר בסיביר. שם כנראה הוצא להורג, עם סופרים יהודים נוספים, ב"אוגוסט השחור" של שנת 1952.
דוברושין פרסם כארבעים כרכים של סיפורת ושירה ביידיש, והיה בין מייסדי ספרות הילדים היהודית בברית המועצות. הוא פרסם מקראות לילדים, קבצים ומאספים של ספרות ואמנות. בראשית דרכו אף פרסם מעט בעברית, אך עד מהרה עבר ליידיש, שלה נתן את כל כוחו. הוא הרבה לתרגם, ובין השאר תרגם מיצירות אלכסנדר בלוק, ויקטור הוגו, אנטול פראנס ואחרים.
נכון ל-2006, לא תורגם לעברית אף ספר מספריו.
דוברושינו, כפר באזור סאקי בחצי האי קרים, נקרא על שם יחזקאל דוברושין[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יחזקאל דוברושין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- עוד על דוברושין במאמר של דב לוין
- רשימת הפרסומים של יחזקאל דוברושין, בקטלוג הספרייה הלאומית
יחזקאל דוברושין (1883-1952), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף קרוק, תחת דגלן של שלוש מהפכות - כרך ב', תל אביב: מחברות לספרות, 1972, עמ' 30
- ^ על מה שמחים ומתלוננים תושבי דוברושין, מחוז סאקי?