יורי רומננקו
 | |
| לידה |
1 באוגוסט 1944 (בן 79) מחוז אורנבורג ברית המועצות |
|---|---|
| מידע כללי | |
| בשירות |
קוסמונאוט בשירות תוכנית החלל הסובייטית |
| לאום |
 ברית המועצות/ רוסיה |
| השכלה |
Chernihiv Higher Military Aviation School of Pilots  |
| עיסוקים נוספים | טייס קרב |
| תקופת השירות | 1972–1998 (כ־26 שנים) |
| דרגה | קולונל |
| זמן שהייה בחלל | 430 יממות 18 שעות ו-20 דקות |
| משימות | |
| סויוז 26, סויוז 38, סויוז TM-2 | |
| עיטורים | |
 (פעמיים) (3 פעמים) | |
  | |
יורי ויקטורוביץ' רומננקו (ברוסית: Юрий Викторович Романенко; נולד ב-1 באוגוסט 1944) הוא קוסמונאוט סובייטי שהשתתף בשלוש טיסות חלל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יורי רומננקו נולד בכפר במחוז אורנבורג שבברית המועצות למשפחת קצין בצי הסובייטי. ביחד עם אביו המשפחה עברה מעיר לעיר. לאחר סיום בית הספר בעיר קלינינגרד רומננקו עבר בעבודות מזדמנות ובשנת 1962 התגייס לחיל האוויר הסובייטי. בשנת 1966 לאחר שסיים בהצטיינות לימודיו בבית הספר לטיסה בצ'רניגוב, הוא נישאר בה כמדריך.
בשנת 1972 רומננקו התקבל ליחידה להכנת קוסמונאוטים.
ב-10 בדצמבר 1977 רומננקו ביצע את הטיסה הראשונה שלו לחלל, בחללית סויוז 26 ביחד עם גאורגי גרצ'קו. הם התחברו לתחנת חלל סאליוט 6 וחזרו לכדור הארץ לאחר 96 יממות של טיסה בחלל. במהלך הטיסה רומננקו יצא לחלל הפתוח לפעילות חוץ רכבית שנמשכה כ-1.5 שעות. המטרה הייתה לבחון תקינות יחידת עגינה של תחנת החלל.
ב-18 בספטמבר 1980 רומננקו טס לחלל בפעם השנייה בחללית סויוז 38 לצד ארנלדו טאמאיו מנדס. הצוות התחבר לתחנת חלל סאליוט 6 ורומננקו שהה בחלל מעל ל-7 יממות.
ב-5 בפברואר 1987 רומננקו טס לחלל בפעם השלישית בחללית סויוז TM-2. הצוות התחבר לתחנת החלל מיר ורומננקו שהה בחלל כ-326 יממות כמפקד משלחת מס' 2 לתחנת החלל מיר. במהלך משימה זו רומננקו יצא לחלל הפתוח 3 פעמים. הוא חזר לכדור הארץ בחללית סויוז TM-3 ב-29 בדצמבר.
בשנת 1988 מונה רומננקו לתפקיד בכיר בתוכנית החלל הסובייטית ועזב את יחידת הקוסמונאוטים. את שרותו הצבאי סיים רומננקו בדרגת קולונל. בנו, רומן רומננקו גם הוא קוסמונאוט.
משלחת מס' 1 לתחנת החלל סאליוט 6[עריכת קוד מקור | עריכה]
המשלחת הגיעה לתחנת החלל בחללית סויוז 26. העגינה בוצעה ב-11 בדצמבר 1977 לתא העגינה האחורי. זאת מכיוון שלאחר ניסיון לא מוצלח של צוות סויוז 25 היו ספקות בתקינות תא עגינה קדמי. לאחר העגינה הצוות עבר לתחנת החלל. עד ל-13 בדצמבר הושלמו כל הסידורים בתחנת החלל ובמהלך היום נערך סיור טלוויזיוני במתחם. ב-20 בדצמבר הקוסמונאוטים יצאו לחלל לבדיקת תא עגינה קדמי. הסיור נמשך שעה ו-28 דקות ובמהלכו נבדק תא עגינה קדמי. לאחר הסיור סוכם שתא עגינה תקין, זה איפשר להמשיך בתוכנית ולבצע עגינה של חללית סויוז 27.
ב-10 בינואר בתחנת החלל עגנה חללית סויוז 27 (ולדימיר דז'ניבקוב היה מפקד צוות החללית. עגינה בוצע לתא עגינה קדמי. לאחר התחברות החללית "סויוז 27" הקומפלקס כלל 3 חלליות מחוברות ובו היה צוות של 4 אנשים.
ב-16 בינואר הקוסמונאוטים שהגיעו לחלל בחללית סויוז 27 (ולדימיר דז'ניבקוב ואולג מקארוב) נכנסו לתא חללית "סויוז 26", התנתקו מתחנת החלל וחזרו לכדור הארץ.
חללית "סויוז 27" נותרה מחוב רת לתחנת החלל כחללית חירום.
ב-22 בינואר לתחנת החלל הגיע חללית מטען פרוגרס 1. החללית התחברה לתא עגינה אחורי[1]. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שלתחנת חלל הגיע חללית מטען עם אספקה. בחללית מטען היו 2,300 ק"ג של אספקה. צוות "סויוז 26" החל בהעברת אספקה לתחנת החלל. חללית "פרוגרס 1" נותקה מתחנת החלל ב-22 בפברואר ונשרפה בכניסה לאטמוספירה.
ב-3 במרץ לתחנת החלל הגיע חללית סויוז 28 (אלכסיי גוברב היה מפקד צוות). בצוות החללית היה ולדימיר רמק מצ'כוסלובקיה. בכך לראשונה בחלל היה אזרח שלא היה מברית המועצות או מארצות הברית. ב-10 במרץ "סויוז 28" התנתקה מתחנת החלל וחזרה לכדור הארץ.
הקוסמונאוטים יורי רומננקו, גאורגי גרצ'קו חזרו לכדור הארץ בחללית "סויוז 27" ב-16 במרץ 1978 לאחר שהייה של 96 יממות בחלל.
תחנת החלל נותרה לעבוד במשטר לא מאויש.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקציר נתונים באתר ספייספאקטס
- נתונים מאנציקלפדיית החלל
- ביוגרפיה באתר רוסקוסמוס (ברוסית)
- ביוגרפיה מפורטת (ברוסית)
- תאור פעילות משלחת מס' 1 סאליוט 6