יוסף אבן-אודם

יוסף אבן-אודם
לידה	23 ביולי 1907; שאקי, ליטא
פטירה	27 ביולי 1962 (בגיל 55); הרצליה, ישראל
שם לידה	יוסף רובינשטיין = Joseph Rubinstein
מדינה	ליטא, ישראל
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס הספרות והמדע של הרצליה, 1962

יוסף אבן-אודם (23 ביולי 1907 – 27 ביולי 1962) היה רופא המושבה הרצליה ומנהל המרפאה העירונית שלה, מיום היותה לעיר. בלשן וחוקר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף אבן-אודם (רובינשטיין) נולד בעיירה שאקי (sakiai) שבליטא, ב-23 ביולי 1907 (י"ב אב תרס"ז), לאסתר רובינשטיין ולסנטור הרב יצחק רובינשטיין (הרב הראשי בווילנה, וחבר הסנאט הפולני).

קיבל חינוך מסורתי בחיידר ובישיבות. למד רפואה באוניברסיטה וקיבל תואר דוקטור לרפואה.

עסק בפעילות ציבורית פוליטית-תרבותית בווילנה. היה מזכיר הוועד המנהל של הספרייה היהודית המפורסמת ספריית שטראשון.

עלה לארץ ישראל בשנת 1933, ולפי המלצת נחום סוקולוב קיבל עבודה בקופת חולים עממית ביבנאל, כפר תבור ומנחמיה. לאחר שנתיים-שלוש התיישב בהרצליה^[1]. שימש כרופא המושבה במשך עשרים וחמש שנה, ומעת היותה לעיר שימש כמנהל המרפאה העירונית.

כתב מאמרים מדעיים-בלשניים רבים ב"הרפואה", ב"השדה" ועוד. פעל בחקירותיו הבלשניות וחידושיו הלשוניים להכנסת מילים לשפה העברית, בעיקר מילים בתחום הרפואה, כמו "רחם"^[2]. המילים "יוקרה" ו"אגורה" הן פרי מוחו של אבן-אודם.

בינואר 1962 העניקה עיריית הרצליה את הפרס הספרותי והמדעי הראשון והגדול שלה מעת הקמתה, סכום של 1,000 לירות ישראליות ליוסף אבן-אודם. הפרס הוענק על בלשנותו וספריו החשובים, וכן לציון 25 שנה לשירותו כרופא המושבה, ומנהל המרפאה העירונית בהרצליה מהיותה לעיר.

נפטר ב-27 ביולי 1962 (כ"ה בתמוז תשכ"ב), ונקבר בהרצליה.^[3]

על שמו נקרא רחוב אבן אודם בהרצליה.

בתו, אסתר גולדנברג, הייתה חברת האקדמיה ללשון העברית^[4] ואשתו של חתן פרס ישראל גדעון גולדנברג.