יוחנן בן-יעקב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן בן-יעקב
לידה 8 בדצמבר 1945 (בן 78)
ד' בטבת ה'תש"ו
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים כפר עציון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחנן בן-יעקב (נולד בד' בטבת ה'תש"ו, 8 בדצמבר 1945) הוא איש חינוך ופעיל ציבור בציונות הדתית, איש הגות וחוקר ארץ ישראל, ובמיוחד גוש עציון. חיבר ספרים על גוש עציון, השומר הדתי ומחלקת הל"ה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-יעקב נולד בכפר עציון, בנם של יעקב וסימה קלפהולץ. אביו ודודו נפלו בשנת 1948 בקרבות על הגנת גוש עציון (דודו, שלמה, היה מחללי שיירת העשרה. אביו, יעקב, נפל בקרב האחרון בכפר עציון, ביום ד' באייר תש"ח, 13 במאי 1948). בעקבות זאת שינה את שם משפחתו, מקלפהולץ לבן יעקב, על שם אביו.

הוא נמנה עם הגרעין שהקים את קיבוץ עלומים. במלחמת ששת הימים לחם באזור קיבוצו, שהיה קרוב לחזית הקרבות ברצועת עזה. יום למחרת המלחמה שב לסייר בחורבות כפר עציון. נמנה עם קבוצת ילידי כפר עציון, ובהם חנן פורת, שיישבה מחדש את המקום. פורת צידד בעלייה מיידית על הקרקע עוד לפני קבלת אישורים חוקיים מהמדינה, אך בן יעקב דגל בשיבה לכפר עציון והקמת הקיבוץ מחדש באישור הממשלה. כמו כן, סבר פורת כי יש להקים בכפר עציון המתחדש יישוב קהילתי, אך בן יעקב דרש לשוב ולהקים במקום מסגרת של קיבוץ דתי. שתי עמדותיו של בן יעקב התקבלו. בן יעקב הצטרף לכפר עציון בערב ראש השנה תשכ"ח (ספטמבר 1967), אך במקביל המשיך לרכז את ענף הלול בקיבוץ עלומים.

בן-יעקב כיהן כמזכ"ל בני עקיבא בשנים 19821988 והיה גם יושב ראש מועצת תנועות הנוער בישראל. בשנת 1990 מונה בידי שר החינוך זבולון המר ליועץ השר והקים את "הרשות לקליטת עלייה" במשרד החינוך, במסגרתה היה שותף מרכזי לייסוד מערך חינוך יהודי ציוני בברית המועצות, היא תוכניות: חפציב"ה (חינוך פורמלי ציוני יהודי בברית המועצות). כמו כן יזם את תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים). עם מינויה של שולמית אלוני לשרת החינוך יצא בשליחות חינוכית של הסוכנות היהודית לברית המועצות (לשעבר) וכן שימש כמנכ"ל מייסד של ארגון שלהב"ת (שירות לאומי התנדבותי לבנות), שהיה לימים בת עמי. בשנת 1996 חזר בן יעקב לתפקיד ראש מטה חפציב"ה במשרד החינוך ושימש בו עד יציאתו לגמלאות בסוף שנת 2012. כמו כן, בשנים 1996 - 2012 היה ממונה על תוכנית חדשה שהקים במשרד החינוך - המכינות הקדם צבאיות. בן יעקב גם ריכז מספר ועדות בדיקה מטעם המשרד. במשך השנים הדריך עשרות קבוצות של תלמידים ישראלים בסיורים במזרח אירופה, בעיקר בפולין.

ביום העצמאות 1986 היה בין מדליקי המשואות, בזכות "תרומתו הייחודית לדמוקרטיה הישראלית".[1]

בן יעקב הוא ממייסדי בית ספר שדה כפר עציון ומפעיליו המרכזיים. במסגרתו היה חבר בצוות תחקיר פרשת הל"ה שהוביל יהושע כהן בסוף שנות ה-60. במשך שנים רבות הוא עוסק בחקר פרשת גוש עציון ופרסם ספרים, חוברות ומאמרים רבים בנושא. למד לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה ואת עבודת הדוקטור שלו כתב במסגרת המחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. בנושא: תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין - השומר הדתי, תר"פ-תרצ"ט (1939-1920). סיפרו "התחיות" המספר את סיפורה של תנועת הנוער השומר הדתי בפולין, בפורמט אלבומי, ראה אור בהוצאת בית ספר שדה כפר עציון, תשפ"א, 2021. באחרונה ראה אור ספרו, אנשי סלע - גוש עציון | הר שדה בית, שמספר את סיפורו של גוש עציון לתולדותיו.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לחנה ואב לשישה. חבר קיבוץ כפר עציון, ובעבר שימש יו"ר הנהלת הקיבוץ, יו"ר ראשון של אגודת המתיישבים בכפר עציון - 'קבוצת אברהם', והיה חבר במוסדות תנועת הקיבוץ הדתי.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן בן יעקב (משמאל) בפאנל עם ג. יפית ורמי לוי
  • בעקבות הל"ה, תשל"ט, 1979
  • גוש עציון: "בר מצווה לחידוש היישוב", אלון שבות: יד שפירא, תשמ"א, 1981
  • גוש עציון: חמישים שנות מאבק ויצירה, אלון שבות: יד שפירא, תשמ"ג, 1983
  • לקט מקורות למשנת תורה ועבודה, תשמ"ג, 1983
  • חביב אדם שנברא בצלם: לקט מקורות ומאמרים לברור היחס לנוכרי ומעמדו בארץ, הנהלה ארצית של תנועת בני עקיבא; משרד החינוך והתרבות, אגף הנוער, תשמ"ה, 1985
  • יריחו: לקט מקורות, תשמ"ה, 1985
  • הגפן והגת: מקורות וריאליה, בית ספר שדה כפר עציון, תשמ"ח, 1988
  • פרשת הל"ה: מורשת גוש עציון, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ג, 1993
  • אהבת נוף וזיקת מולדת, לקט קטעי מקרא ועיון למדריך ולמסייר בארץ ישראל, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ד, 1994
  • גוש עציון לתולדותיו, בית ספר שדה כפר עציון, תשנ"ט, 1999
  • מחלקת ההר: פרשת הל"ה, תשס"ח, 2008
  • השומר הדתי - תנועת הנוער הציונית-דתית בפולין, תר"פ-תרצ"ט, 1939-1920, המחלקה לתולדות ישראל, אונב' בר-אילן, חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017
  • התחיות - סיפורה של תנועת השומר הדתי בפולין, (עורכת חנה עמית), בית ספר שדה כפר עציון, תשפ"א, 2021
  • אנשי סלע - גוש עציון | הר שדה בית, בית ספר שדה כפר עציון, (עורכת חנה עמית), 2023

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערכי הציונות הדתית - סדרת שיעורים, ד"ר יוחנן בן יעקב, באתר נאמני תורה ועבודה
  • תורה ועבודה בימינו (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine), "זרעים"
  • קץ לקטר עת להסתער, "תורה ועבודה"
  • 'הערפל חותר תחת היסודות' - לבירור רעיונות היסוד הגלומים במשנת תורה-ועבודה, "זכור דבר לעבדך", ירושלים, תשס"ז
  • שתי עמדות מוצא מכוננות חיי תורה-ועבודה, "עת לחֶננה" ירושלים, תשע"ד
  • המקורות הרוחניים והתנועתיים של מתיישבי כפר עציון, "עין לעציון", ספריית יהודה דקל, תשע"ו, 2015
  • 'וחי אחיך עמך' - ערבות הדדית או הפרטה, "להיות תנועה של עם", בני עקיבא, ירושלים, תשס"ט
  • 'ועלינו המלאכה לגמור' - קווים למשנתו של הרב ישעיהו שפירא (האדמו"ר החלוץ), "סיני", מוסד הרב קוק, ירושלים, אב-אלול תשנ"ו
  • כיצד הסתיים הקרב האחרון בכפר עציון?, "מחקרי ארץ יהודה", בית ספר שדה כפר עציון, תשע"ז, 2017
  • הרב יצחק ניסנבוים, "באר מים חיים", בארות בנגב, תשע"ד, 2014
  • במבחן הנאמנות, "באר מים חיים", בארות בנגב, תשע"ו, 2016
  • הקדמה למהדורה שנייה, "שלום קרניאל - חייו ומשנתו", כפר עציון, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]