יוהאן יאקוב באכהופן
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1815 בזל, שווייץ  |
|---|---|
| פטירה |
25 בנובמבר 1887 (בגיל 71) בזל, שווייץ |
| ענף מדעי |
פילולוגיה |
| מקום קבורה |
וולפגוטיסאקר |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בזל |
| מוסדות |
אוניברסיטת בזל |
| בן או בת זוג |
Louise Elisabeth Bachofen-Burckhardt |
  | |
יוהאן יאקוב באכהופן (בגרמנית: Johann Jakob Bachofen; 22 בדצמבר 1815 – 25 בנובמבר 1887) היה אנטיקוואר, משפטן, פילולוג, אנתרופולוג שווייצרי. הוא היה פרופסור למשפט רומי באוניברסיטת בזל מ-1841 עד 1845.[1]
באכהופן ידוע בעיקר בשל התיאוריות שלו אודות מטריארכיה פרהיסטורית. בשנת 1861 פורסם ספרו רב ההשפעה "משפט האם: חקירה אודות שלטון האישה בעולם העתיק על פי טבעה הדתי והמשפטי" ("Das Mutterrecht: eine Untersuchung über die Gynaikokratie der alten Welt nach ihrer religiösen und rechtlichen Natur") שבו ריכז תיעוד המוכיח שאימהות היא המקור לחברה האנושית, לדת, למוסר ולאמנות. הוא הניח כי התקיים "משפט" או "זכות" ("recht") אמהית ארכאית בהקשר בחברה מטריארכלית קדומה או בפרוטו-דת (Urreligion).
באכהופן השתייך ל"אסכולת בזל בהיסטוריוגרפיה", לצד בורקהרדט, ניטשה ווילהלם דילתיי.[2]
באכהופן הפך למבשר חשוב של תיאוריות מטריארכליות של המאה ה-20 למשל במחקריה של מריה גימבוטאס משנות ה-50, ותחום התאולוגיה הפמיניסטית וה"מחקרים המטריארכליים" בגל השני של הפמניזם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באכהופן נולד בבזל למשפחה עשירה שהייתה פעילה בתעשיית המשי. בבגרותו למד בבזל ובברלין אצל אוגוסט בוק, קארל פרדיננד רנקה ופרידריך קארל פון סביניי וכן בגטינגן. לאחר שסיים את הדוקטורט בבזל, למד עוד שנתיים בפריז, לונדון וקיימברידג'. הוא נקרא לקתדרת בזל למשפט רומי ב-1841, אך הוא פרש מוקדם ב-1845, ופרסם את רוב יצירותיו כחוקר פרטי. באכהופן קבור בבית העלמין וולפגוטסאקר בבזל.
משפט האם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרו של באכהופן "משפט האם" ("Das Mutterrecht") משנת 1861 הציע ארבעה שלבים של אבולוציה תרבותית:
- הטאיריזם: שלב נוודי-פראי 'טלורי' (של אלים כתוניים), המאופיין על ידו כקומוניסטי ופוליאמורי. האלוהות הדומיננטית הייתה בו פרוטו-אפרודיטה.
- משפט האם: שלב 'ירח' מטריארכלי המבוסס על חקלאות, המאופיין על ידו בהופעתם של כתות מסתורין וחוק כתוני. האלוהות הדומיננטית שלה הייתה דמטר מוקדמת.
- הדיוניסי: שלב מעבר כאשר מסורות קודמות הפכו לגבריות כשהפטריארכיה החלה להופיע. האלוהות הדומיננטית שלה הייתה דיוניסוס המקורי.
- האפולוני: שלב ה'שמש' הפטריארכלי, שבו כל זכר לעבר המטריארכלי והדיוניסי נמחק והציוויליזציה המודרנית צצה. האלוהות הדומיננטית היא אפולו.
השפעה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאוריית האבולוציה התרבותית של באכהופן לא התקבלה מיד בעיקר בגלל סגנונו הספרותי הקשה. אבל בסופו של דבר, על אף הביקורת הקשה, הספר נתן השראה לכמה דורות של אתנולוגים, פילוסופים חברתיים וסופרים: לואיס הנרי מורגן; פרידריך אנגלס, שהסתמך על באכהופן בספרו "מקור המשפחה, הרכוש הפרטי והמדינה" (אנ'); תומאס מאן; ג'יין אלן הריסון, שקיבלה השראה מבאכהופן להקדיש את הקריירה שלה למיתוסים; ולטר בנימין; קרל יונג; אריך פרום; רוברט גרייבס; ריינר מריה רילקה; ג'וזף קמפבל; אוטו גרוס; אריך נוימן ומתנגדים כמו יוליוס אבולה.
פרידריך אנגלס ניתח את דעותיו של באכהופן באופן הבא:[3]
- האדם חי במקור חי במצב של מופקרות מינית, כדי לתאר איזה שימוש באכהופן משתמש במונח השגוי "הטאיריזם";
- שההפקרות כאמור שוללת כל ודאות של אבהות, ולפיכך ניתן היה לחשב את המוצא רק בקו הנשי, לפי זכות האם, וכי כך היה במקור בין כל עמי העת העתיקה;
- שמכיוון שנשים, כאמהות, היו ההורים היחידים של הדור הצעיר שהיו ידועים בוודאות, הן החזיקו בתפקיד של כבוד כה גבוה, עד שזה הפך לבסיס, בתפיסתו של בחופן, לשלטון קבוע של נשים. (גינאקוקרטיה);
- כי המעבר למונוגמיה, שבה האישה הייתה שייכת לגבר אחד באופן בלעדי, היה כרוך בהפרה של חוק דתי פרימיטיבי (כלומר, בעצם פגיעה בזכות המסורתית של שאר הגברים לאישה זו), וכי על מנת כדי לכפר על הפרה זו או לרכוש עבורה פינוק, נאלצה האישה למסור את עצמה לתקופה מוגבלת.
אמיל דורקהיים ייחס לבאכהופן את הפגיעה ב"תפיסה הישנה" לפיה האב חייב להיות "המרכיב המהותי של המשפחה". לפני באכהופן, דורקהיים טוען כי "אף אחד לא חלם שיכול להיות ארגון משפחתי שהסמכות האבהית לא הייתה אבן המפתח שלו".[4]
כתביו האמיתיים של בופן הם שהמטריארכיה מקורה כמרד נגד ההפקרות, בגלל הלחצים המיניים שהיא גרמה להם, להנהיג מטריארכיה ומונוגמיה.
ג'וזף קמפבל כתב בספרו "מיתולוגיה האוקסידנטלית" ובמקומות אחרים כי התיאוריות של באכהופן עומדות בניגוד קיצוני לתיאוריות המוצא האריות של דת, תרבות וחברה, וגם קמפבל והן סופרים כמו אוולה הציעו כי התיאוריות של באכהופן מסבירות רק את ההתפתחות של הדת בקרב התרבויות הפרה-אריות של הים התיכון והלבנט, ואולי גם בדרום אסיה, אלא שהתקיימה התפתחות נפרדת, פטריארכלית, בקרב השבטים האריים שכבשו את אירופה וחלקים מאסיה.
אנגלס ייחס לבאכהופן את הטענה שהמטריארכיה הייתה "מופקרת", אבל באכהופן, טען ההפך, שהמטריארכיה הכניסה מונוגמיה.
ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- De legis actionibus de formulis et de condictione. Dissertation Basel. Dieterich, Göttingen 1840.
- Das Naturrecht und das geschichtliche Recht in ihren Gegensätzen. Basel 1841. reprint: Off. Librorum, Lauterbach 1995, ISBN 3-928406-19-1
- Römisches Pfandrecht. Schweighauser, Basel 1847. reprint: Keip, Goldbach 1997, ISBN 3-8051-0688-2
- Ausgewählte Lehren des römischen Civilrechts. Leipzig 1848. reprint: Keip, Goldbach 1997, ISBN 3-8051-0689-0
- Versuch über die Gräbersymbolik der Alten. Basel 1859
- Oknos der Seilflechter : ein Grabbild : Erlösungsgedanken antiker Gräbersymbolik. Basel 1859. reprint: Beck, München 1923
- Das Mutterrecht: eine Untersuchung über die Gynaikokratie der alten Welt nach ihrer religiösen und rechtlichen Natur. Stuttgart: Verlag von Krais und Hoffmann, 1861 ( Internet Archive link)
- abbreviated edition, ed. Hans-Jürgen Heinrichs. (Suhrkamp Taschenbücher Wissenschaft; Nr.135.) Frankfurt am Main: Suhrkamp, 1975 ISBN 3-518-27735-9
- excerpts edited as Mutterrecht und Urreligion: eine Auswahl, ed. Rudolf Marx. (Kröners Taschenausgabe; Band 52) Leipzig: A. Kröner, 1927; Stuttgart, 1954; 6th ed. 1984 ISBN 978-3-520-05206-3.
- Antiquarische Briefe vornemlich zur Kenntniss der ältesten Verwandtschaftsbegriffe. 2 vols. Trübner, Strassburg 1880 & 1886.
- Römische Grablampen nebst einigen andern Grabdenkmälern vorzugsweise eigener Sammlung. Basel 1890
- Gesammelte Werke (collected works) ed. Karl Meuli. Basel: B. Schwabe, 1943–1967, in 8 volumes (I-IV, VI-VIII and X)
- I. Antrittsrede; politische Betrachtungen
- II. Das Mutterecht, erste Hälfte
- III. Das Mutterecht, zweite Hälfte
- IV. Die Sage von Tanaquil
- VII. Die Unsterblichkeitslehre der orphanischen Theologie: Römische Grablampen
- VIII. Antiquarische Briefe
- X. Briefe
- Myth, Religion and Mother Right Princeton University Press, translated by Ralph Manheim, 1967 ISBN 978-0-691-01797-6
- An English Translation of Bachofen's Mutterrecht (Mother Right) (1861): A Study of the Religious and Juridical Aspects of Gynecocracy in the Ancient World Volumes 1-5:
- Vol 1. "Lycia," "Crete," and "Athens" Lewiston, NY: Edwin Mellen, translated by David Partenheimer, 30 January 2008 ISBN 9780773451865
- Vol 2. "Lemnos" and "Egypt" Lewiston, NY: Edwin Mellen, translated by David Partenheimer, 1 April 2007 ISBN 9780773454798
- Vol 3. Orchomenus And the Minyan's And India And Central Asia Lewiston, NY: Edwin Mellen, translated by David Partenheimer, 30 June 2006 ISBN 9780975995389
- Vol 4. "Elis", "The Epizephyrian Locrians", and "Lesbos" Lewiston, NY: Edwin Mellen, translated by David Partenheimer, 1 June 2005, ISBN 9780773462984 ISBN 978-0779919031
- Vol 5. Mantinea; Pythagoreanism and Subsequent Doctrines; The Cantabri; Lewiston, NY: Edwin Mellen, translated by David Partenheimer, 1 January 2003 ISBN 978-0779919048
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Eller, Cynthia (2011). Gentlemen and Amazons: The Myth of Matriarchal Prehistory, 1861–1900. University of California Press. p. 38.
- ^ Yôsef Malî Mythistory: The Making of a Modern Historiography
- ^ Engels, Friedrich (2010). The Origin of the Family, Private Property and the State. Penguin UK. p. 49.
- ^ Durkheim, Emile (2013). The Elementary Forms of Religious Life. Neeland Media LLC. ISBN 9781420947731. OCLC 1028943316.