יהודה עמיחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יהודה עמיחי
יהודה עמיחי
יהודה עמיחי
לידה 3 במאי 1924
כ"ט בניסן ה'תרפ"ד
וירצבורג, גרמניה רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 בספטמבר 2000 (בגיל 76)
כ"ב באלול ה'תש"ס
ירושלים, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה לודוויג פּפוֹיְפֶר
מדינה ישראל, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סנהדריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה שירה
סוגה רומן, שירה, דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות עכשיו ובימים האחרים
תקופת הפעילות 19462000 (כ־54 שנים)
פרסים והוקרה פרס ישראל, פרס שלונסקי, פרס רדיו איטליה, פרס ברנר, פרס אקו"ם, פרס ביאליק, פרס עגנון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יהודה עמיחי (3 במאי 1924, כ"ט בניסן ה'תרפ"ד, וירצבורג, גרמניה22 בספטמבר 2000, כ"ב באלול ה'תש"ס, ירושלים, ישראל) היה משורר, סופר, מחזאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל לשירה (1982). נחשב לפורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה, ונמנה בין הבולטים בשירה הבינלאומית במאה ה-20.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום שבו אנו צודקים

מן המקום שבו אנו צודקים
לא יצמחו לעולם
פרחים באביב...
הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים
הוּא רָמוּס וְקָשֶׁה
כְּמוֹ חָצֵר
אבל ספקות ואהבות עושים
את העולם לתחוח
כמו חפרפרת, כמו חריש.

יהודה עמיחי קורא משיריו בבית הקפה תמול שלשום, יוני 1994
שירו של עמיחי על שלט רחוב בירושלים

יהודה עמיחי נולד בשם לודוויג - יהודה פּפוֹיְפֶר (Ludwig- Yehuda Pfeuffer) בווירצבורג שבדרום גרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית. בילדותו למד בגן-ילדים ובבית-ספר יהודי בשפות עברית וגרמנית. המשפחה עלתה לארץ-ישראל כשהיה בגיל 11. תחילה התגוררו כשנה בפתח תקווה, ואחר כך עברו לירושלים. עמיחי סיים לימודיו בבית הספר התיכון הדתי מעלה בירושלים.

במלחמת העולם השנייה, עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון, בשנת 1942 התנדב לצבא הבריטי, ושירת במצרים. בין השאר עסק בהברחת נשק ובהעפלה. לאחר שחרורו למד הוראה בסמינר בית הכרם בירושלים בכיתה מיוחדת לחיילים יוצאי הצבא הבריטי. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 התגייס ושירת כלוחם ב"חטיבת הנגב" של הפלמ"ח עד תום המלחמה. בין השאר השתתף בקרב חוליקאת הקשה, בו נהרג חברו ומפקדו חיים (דיקי) לקסברגר – אירוע ששב והופיע בשירתו ובסיפוריו, בהם בשירו המפורסם "גשם בשדה קרב".

לאחר שחרורו מצה"ל למד ספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק בהוראה בגימנסיה העברית בירושלים, בסמינר למורי חו"ל ובבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית. כמו כן, היה משורר אורח והרצה על כתיבה יוצרת באוניברסיטאות שונות בעולם, בהן אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת ייל.

בשנת 1955 התפרסם ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים", וחולל מהפכה בשירה העברית. בשנת 1957 זכה בפרס שלונסקי על ספר זה. הוא היה הראשון ממשוררי דור המדינה שזכה בפרס ישראל, שהוענק לו ב-1982. בנימוקים לפרס כתבו השופטים שעמיחי "בשירתו יצר מהלך חדש בשירה העברית" ו"הביא לשנוי מהפכני בלשון הפיוטית, צירוף בין חומרים פיוטיים לחומרים השאובים מן היום יום".[דרוש מקור] ספריו של עמיחי הופיעו ברשימות רבי-המכר שפורסמו בעיתונים "הארץ" וב"ידיעות אחרונות".

שירו של יהודה עמיחי "הדברים שהיו מעולם" במצפור צ'רה, נחל עמוד בגליל העליון

ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם עמוס עוז, א. ב. יהושע ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים.[1]

עמיחי הוא המשורר הישראלי המתורגם ביותר והידוע ביותר בעולם ונחשב לאחד המשוררים הבולטים והחשובים במחצית השנייה של המאה העשרים. הוא זכה להכרה בינלאומית רחבה וספריו תורגמו ל-40 שפות. כנסים בינלאומיים בעניין שירתו נערכו, בין השאר, באוניברסיטאות אוקספורד ב-1994 ובייל ב-2007. עמיחי היה מועמד מספר פעמים, ברשימה הסופית, לפרס נובל. שיריו של עמיחי נכללים בתוכניות הלימודים של בתי-הספר התיכוניים הכלליים בארצות הברית וביפן, וכמו כן נלמדים בקולג'ים ואוניברסיטאות ברחבי בעולם. יצחק רבין, ראש הממשלה שזכה בשנת 1994 בפרס נובל לשלום, הזמין את עמיחי לקרוא משיריו בטקס הענקת הפרס באוסלו. בין השאר קרא עמיחי את שירו "אלוהים מרחם על ילדי הגן". רבים משירתו המתורגמת הושמעו בתחנות רדיו שונות ברחבי תבל ושיריו פורסמו בשפות שונות במגזינים רבים בעולם, בהם: New Yorker,‏ New Republic, New York Times.

עמיחי נפטר ב-22 בספטמבר 2000 והובא למנוחות בהלוויה ממלכתית בבית הקברות סנהדריה בירושלים. במלאת שנה למותו, בספטמבר 2001, הוציא דואר ישראל בול לזכרו. פרס יהודה עמיחי לשירה עברית, נוסד במשותף על ידי משרד החינוך ועל ידי עיריית ירושלים, ומוענק מדי שנה.

ארכיונו הספרותי של עמיחי נמכר לאוניברסיטת ייל והופקד בספרייה לספרים עתיקים וכתבי יד של המחלקה לשירה עולמית.[2]

עמיחי הותיר אחריו בן מנישואיו הראשונים עם תמר ושני ילדים מנישואיו השניים עם חנה סוקולוב. התגורר בשכונת ימין משה בירושלים.

יהודה עמיחי חולל תמורה מהפכנית בשירה העברית בשנות החמישים. הוא הדגיש את שירת "האני" בדור שהדגיש את שירת "האנחנו", את האידאולוגיה הקולקטיבית ואת המיתוס. הוא השתמש בדימויים מודרניים מקוריים לתיאור רגשות ומצבים של היחיד. שני קובצי שיריו הראשונים של עמיחי, 'עכשיו ובימים האחרים' (1955) ו"במרחק שתי תקוות" (1958) מסמלים שינוי זה.

עמיחי הפך במהרה למשורר פופולרי וידוע בציבור. שירתו שיקפה איפוא הלכי רוח של שינוי בקרב קוראי השירה שחיפשו ביטוי חדש למציאות עולמם. חוקר הספרות גרשון שקד אמר עליו "למדנו ממנו שאפשר להגיד דברים עמוקים ורגישים במילים פשוטות, וללא הגבהה פאתטית: שאין צורך להרעים בתותחים ומוטב לדבר בלשון בני-אדם."[3] בנוסף לספרי שיריו, פרסם עמיחי גם כמה רומנים, מחזות וכמה תסכיתי רדיו.

יצירתו תורגמה לשפות רבות (כ-40 במספר), ובהן אנגלית, ספרדית, צרפתית וגרמנית.[4]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר על שם יהודה עמיחי בכניסה לשכונת קוממיות בירושלים
  • הכיכר בשכונת קוממיות בירושלים, בה חי מרבית שנותיו נקראת מאז 2022 כיכר יהודה עמיחי[5].
  • רחוב יהודה עמיחי ברעננה חוצה את רחוב נעמי שמר.
  • רחוב יהודה עמיחי בתל אביב נפגש עם רחוב פרופסור יובל נאמן.
  • פרס יהודה עמיחי לשירה עברית שנוסד לזכרו.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיכר יהודה עמיחי בגבול טלביה בירושלים

ספרי שירה (עברית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסופות שירים ואלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירי אהבה, עברית-אנגלית, 129 עמודים, ירושלים: שוקן, 1982.
  • שירי ירושלים, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1986.
  • נוף גלוי עיניים, ירושלים: שוקן, 1988.
  • עוד שירי אהבה, עברית-אנגלית, ירושלים: שוקן, 1994.
  • מבחר שירים, ירושלים: שוקן, 1994.
  • אכזיב קיסריה ואהבה אחת, ירושלים: שוקן, 1996.
  • שירי יהודה עמיחי: 5 כרכים, ירושלים: שוקן, 2003.

סיפורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברוח הנוראה הזאת: סיפורים, תל אביב: הוצאת ספרית פועלים, 1961.
  • לא מעכשיו לא מכאן: רומן, ירושלים: שוקן, 1963.
  • מי יתנני מלון: רומן, תל אביב: ביתן, 1971.

מחזות ותסכיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעמונים ורכבות, מחזות ותסכיתים, ירושלים: שוקן, 1968; מהדורה מורחבת: שוקן, 1992.
  • שטח של הפקר: מחזה, הוצג בתיאטרון "זווית".
  • מסע לנינוה: מחזה, הוצג בתיאטרון "הבימה" 1964.
  • פעמונים ורכבות: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל", זכה בפרס ראשון בתחרות תסכיתי רדיו של רדיו איטליה, תורגם לאיטלקית והושמע ברדיו איטליה; תורגם והושמע בשפות המקומיות בצרפת, בגרמניה, פולין, הולנד וארצות הברית. הוצג גם על במה.
  • היום שבו נקבר מרטין בובר: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל" עובד והוצג על במה לראשונה על ידי ניסן נתיב. עובד לאופרת-פרינג'.
  • לאהוב בירושלים: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • לכה דודי: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • להרוג אותו: תסכית רדיו, הושמע ב "קול ישראל".
  • כנס הכיתה: תסכית רדיו, הושמע ב"קול ישראל".
  • ירושלים: תיאטרון שירה, הוצג בתיאטרון La Mama, ניו יורק 1984, וכן בירושלים.

התסכיתים: "פעמונים ורכבות", "היום בו נקבר מרטין בובר" ו"להרוג אותו" הוצגו בניו יורק ובטורונטו 2000–2001.

התסכית "פעמונים ורכבות" מועלה שוב בשנת 2020 במסגרת סדרת ערבי ספרות.[6]

ספרי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה שקרה לרוני בניו יורק (בליווי ציורי המחבר), הוצאת עם עובד, 1968.
  • הזנב השמן של הנומה, שוקן, 1978.
  • ספר הלילה הגדול, שוקן, 1988.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו שזכו ללחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמיחי הוא מהמשוררים המולחנים ביותר בארץ, והמשורר הישראלי המולחן ביותר בעולם. יותר מ-160 משיריו הולחנו, ויצירות מוזיקליות נכתבו ובוצעו על-פי שיריו בארץ ובעולם. ביניהם:

  • שירים מולחנים: "אלוהים מרחם על ילדי הגן", "סונטה בשנים" ("ובלילות חדרנו נאטם"), "שנינו ביחד וכל אחד לחוד", "באהבתנו", "שיר ליל שבת", "הבלדה על השיער הארוך והשיער הקצר", "לאורך השדרה שאין בה איש", "גשם בשדה קרב", "בטרם" ו"יותר מדי","מות אבי" ועוד.
  • שלמה יידוב - "תשעה ירחים", מאלבומו הראשון, "הפעם הראשונה".
  • "הגוף הוא הסיבה לאהבה" - נתן סלור ויסמין אבן.
  • אלון עדר - לחן ושירה 'ציפור בשמיים'.
  • מאיר אריאל - חתונה מאוחרת.
  • שי צברי - לווי אותי. (לחן: ברי סחרוף)
  • שלמה ארצי - דרך שתי נקודות
  • רון לוי - "והיא תהילתך" - קנטטה לקריין ולמקהלה (1965)- היצירה ייצגה את ישראל בכינוס השנתי של ISCM (החברה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו) שהתקיים בסטוקהולם שוודיה.
  • אליזבט סווידוס - "ירושלים" מופע בתיאטרון "לה ממה" בניו יורק, 1984 מבוסס על שירי עמיחי (כ-10 שירים).
  • אבנר חנני - מחזור השירים "איש ירושלים אני" לבריטון ופסנתר על פי פואמות של יהודה עמיחי (זכה בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים על יצירה זו).
  • משה רסיוק - "ובשמי העיר העתיקה – עפיפון" יצירה להרכב קולי ולתופי טימפני.
  • מרק קופיטמן - מאחורי כל זה מסתתר אשר גדול, למקהלה ותזמורת.
  • מרק קופיטמן - שמש אוקטובר, לקול ותזמורת קאמרית.
  • דב כרמל - אל מלא רחמים, שירי ירושלים - 2 יצירות למקהלה.
  • גדי אברהמי - Resurrection, התזמורת הקאמרית של נידרלנד, בוצע והוקלט בנובמבר 2002 באמסטרדם.
  • צבי אבני - מערת צדקיהו - פואמה קאמרית לאנסמבל כלי ולסרט מגנטי - 1987.
  • זוהר שרון - היום בו נקבר מרטין בובר - אופרת פרינג', תזמורת המהפכה.
  • דן אסיא - סימפוניה מס' 5 המבוססת על שירי עמיחי (אוניברסיטת אריזונה)
  • ג'ון ברגר (ראש המחלקה למוזיקה באוניברסיטת ייל) - יצירה למחשב ולאבוב ע" פי שירי יהודה עמיחי, בוצעה בניו יורק 2.3.1990.
  • קרן פלס - "יותר מדי", נכלל באלבומה הראשון של פלס ב-2006 לאחר שהלחינה אותו בעצמה.
  • גיא שמי - "בית אמי", בוצע כחלק מפרויקט "גורע וזורח" בשנת 2020.
  • 'המקום שבו אנו צודקים', לחן, עיבוד ושירה: נדב ש. ברמן, קולות: מירב יהלום. מתוך פרויקט שירי משוררים, 'החיים שיש לך' (שיר הנושא למילותיה של יונה וולך).
  • Maya Beiser - אלהים הנשמה שבי נתת - בוצעה בבוסטון 2010.
  • Mateas Pintscher (גרמניה) הלחין יצירה מוזיקלית לשירי ירושלים baritone and chamber orchestra.
  • now when the waters", "in a man's life", "the house of lovers" - David Froom". בכורה אוקטובר 2006 בוושינגטון ב-Smithsonian American Art Museum.
  • Iranyi, Gabriel - If I forget thee, Jerusalem :for bariton, mixed choir and orchestra : score /Gabriel Iranyi ; text, Yehuda Amichai ; translation, Assia Gutmann and Stephen Mitchell
  • בגינה הצבורית - הוצאת A ORIENTE איטליה, קורא דורון מיטלר מוזיקה: Adriano Sangineto, Stefano Ligorati, Aghim Muka.
  • V’hi t’hilatecha, poem by Yehuda Amichai, for speaker, three part chorus and three solo violas, S.A.T:.Lewy, Ron
  • An Eternal Window, Benjamin Wallfisch ,יצירה לטנור מקהלה ותזמורת. בצוע בכורה עולמי ב-National Gallery לונדון, אוקטובר 2011.
  • Mohammed Fairouz - "Memorial Day for the War Dead". Third Symphony "Poems and Prayers. הסימפוניה הוזמנה על ידי Northeastern University והבכורה התקיימה ב-16.2.2012 בניו יורק.
  • גם האגרוף – Elizabeth Alexander [זכה בתחרות בפרס Craig and Janet Swan composer prize 2002 ] כמו כן זכה ב-top honors 2002 waging peace torogh singing project in Bach Oregon Music Festival-
  • המלחין הצ'כי an Dušek הלחין רצף של 6 שירים למקהלה ותזמורת:

,Performance Called Future ,Remembrance of Love: Vision ,Water Surface ,Rain on a Battle Field ,Accompany Me Jerusalem,

  • MARTIN BRESNICK: Prayers Remain Forever - Lisa Moore, piano / Artist Unknown, vocals/ Sarita Kwok, violin/ Michael Compitello, vibraphone/ Ian Rosenbaum, marimba/ Double Entendre Music Ens.
  • יוסי בנאי "אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת" (לחן ועיבוד - יונתן בר גיורא) שיר שהוקלט כסקיצה ב-2002, הושלם רק אחרי 14 שנים ויצא ב-2016 בחברת "הליקון" כסינגל וכטראק בונוס באלבום לאט.

פרסים שהוענקו לו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונה עתידית על שם יהודה עמיחי במושבה הגרמנית בירושלים
קברו של יהודה עמיחי בבית הקברות סנהדריה בירושלים
  • פרס שלונסקי - 1957 על ספרו הראשון "עכשיו ובימים האחרים"
  • פרס ראשון מאת "קול ישראל" לתסכית רדיו מקורי "פעמונים ורכבות" יוני 1962
  • פרס רדיו איטליה - מקום ראשון בתחרות בינלאומית לרדיודרמה על "פעמונים ורכבות" ספטמבר 1962
  • פרס ברנר - 1969 על ספרו "עכשיו ברעש"
  • פרס אקו"ם - 1970
  • פרס ביאליק - 1976
  • פרס ירושלים 1982
  • Würzburg Prize for Culture - גרמניה 1981
  • פרס ישראל - 1982
  • פרס עגנון - 1986
  • פרס ראש הממשלה
  • Malraux prize צרפת: פרס יריד הספרים הבינלאומי- 1994
  • Literay Lion Award - ניו יורק 1994
  • Macedonia's Golden Wreath, פרס פסטיבל בינלאומי לשירה- מקדוניה 1995
  • פרס נורווגיה "אביר-השירה" על שם ביורנסון 1996 (Bjornson)
  • אות הוקרה מאוניברסיטת אסיוט במצרים
  • תוארי דוקטור לשם כבוד: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, היברו יוניון קולג', אוניברסיטת בן-גוריון, מכון ויצמן למדע, ברוך קולג'- ניו -יורק
  • עמיחי הוא המשורר הישראלי הראשון שנבחר בשנת 1986 כחבר כבוד של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובשנת 1991 הוענק לו תואר Distinguished Associate Fellow מטעם מוסד זה.
  • עמיחי הוזמן לעיתים קרובות לארצות הברית כמרצה ומשורר-אורח. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטאות: Yale, NYU, Berkely ו-Cuny. קרא שירים בספריית הקונגרס (Library of Congress) ב-1970 ובמרכז קנדי (Kennedy Center), שניהם בוושינגטון, וכן הוקלט במסגרת ה-Archive of World Literature on Tape ב-1981.
  • ה-LANNAN LITERARY SERIES VIDEOS הוציא קלטת וידאו בה קורא עמיחי משיריו באנגלית.
  • שיריו הוצגו מספר פעמים ברכבת התחתית ובאוטובוסים בניו–יורק, בסן–פרנסיסקו ובערים רבות אחרות בארצות הברית במסגרת תוכנית השירה POETRY IN MOTION של ה-M.T.A THE TRANSIT AUTHORITY בשנים 1986, 1988, 2000, 2001.
  • עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ירושלים לשנת 2000.
  • בשנת 2018 הוצג שיר שלו " Ein Yahav " ברכבת -התחתית (אנדרגראונד) בלונדון.
  • בשנת 2019 הוצג השיר "The place where we are right" ברכבת התחתית (אנדרגראונד) בלונדון
  • ב-1989 נבחר כאחד מחמישה משוררים אשר נבחרו לפתוח את הסדרה "שירה עולמית מודרנית" בהוצאת פינגווין.
  • עמיחי הוזמן להקריא משיריו באירופה, ארצות הברית, סין, יפן, תאילנד, הודו ועוד. השתתף בפסטיבלים בינלאומיים לשירה החל מפסטיבל ספוליטו ב-1966, בחברת גדולי המשוררים כגון: פבלו נרודה, עזרא פאונד, ג'ון ברימן, אלן גינזבורג, אונגרטי, אוקטביו פז ואחרים. בפסטיבל לונדון 1967 עם אמפסון, אלן גינסברג, סטיבן ספנדר, אודן, אונגרטי, נרודה, רוברט גרייבס ועוד. בפסטיבל לונדון 1971, בפסטיבלים בינלאומיים לשירה ברוטרדם, כאשר ב-1988 הוקדש הפסטיבל לתרגום שירת עמיחי ל-15 שפות. אנטוורפן, וולש [1995], אדינבורו [1995], טורונטו, ארצות הברית, מקסיקו [1987], ובפסטיבלים רבים נוספים בעולם.

Poetry books of all time 15 " בעיתון The Telegraph לונדון, 20 אפריל* ספרו "The selected poetry of Yehuda Amichai" בהוצאת University of California Press היה מועמד ברשימה של "15 ספרי השירה הטובים בכל הזמנים" "Best 2014.

  • שיריו נכללו באנתולוגיות רבות של המאה ה-20 והאלף השני, בהן: - Great poems ot the 20th. Century, edited by Mark Strand, Norton NY, London 2005 - Poems of the Millennium, edited by Jerom Rothenberg, University of California, 1995 - Anthology of World Masterpieces, Textbook for U.S, Canada, Norton NY, London 2001 -

התיאטרון הקאמרי ערך, הפיק וביצע מחווה לעמיחי בשנת 2007.[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראיונות:

מכּתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
  2. ^ דליה קרפל, סיכום העשור: מאחורי הניסיון למכירת הגנזך של יהודה עמיחי לאוניברסיטת ייל, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2009
    משה מוסק, הארכיון של יהודה עמיחי: אובדן, תסכול והחמצה גדולה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2012
    חנה עמיחי, הצעת הרכישה הראשונה של ארכיון עמיחי הייתה לבית הספרים הלאומי, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2012
  3. ^ גרשון שקד, "מוסף הארץ" 22.10.99
  4. ^ יהודה עמיחי, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
  5. ^ יהונתן גוטליב, כיכר על-שם יהודה עמיחי נחנכה בירושלים, באתר ערוץ 7, ‏כ"ט בסיון תשפ"ב
  6. ^ פעמונים ורכבות, באתר ישראל היום
  7. ^ מחווה ליוצרים שהופקו על ידי התיאטרון הקאמרי, תחקיר, עריכה וקטעי קישור רחל ואריה אהרוני, "מחווה ליהודה עמיחי 2007"
  8. ^ אתר למנויים בלבד יותם ראובני, "בין מלחמה לאהבה": עמיחי שב אלינו מגרמניה, באתר הארץ, 7 באפריל 2017
  9. ^ אתר למנויים בלבד ענת פינברג, תירגמתי את יערות ילדותי לטרשים ועצי שיטה, באתר הארץ, 30 באפריל 2019
    אתר למנויים בלבד דוד עמיחי, לעמיחי לא היה מה להסתיר, באתר הארץ, 21 במאי 2019
  10. ^ אתר למנויים בלבד ניצה בן-דב, שירתו של עמיחי משחררת אותי מבתי הכלא הנפשיים שלי, באתר הארץ, 17 באפריל 2020
  11. ^ סרטוניםשיחה עם צאת הספר, משתתפים: עידו בסוק, ניצה בן-דב, יעל הדס. מאי 2020


הקודם:
חיים גורי
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם ישורון קשת

1976
הבא:
אורי צבי גרינברג