יהוד

יהוד
רחוב סעדיה חתוכה ביהוד
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעלה מקליס
גובה ממוצע[1] ‎40 מטר
תאריך ייסוד 1948 - יהוד
1953 - נוה מונוסון
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 31,674 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 73
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.9% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.07 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 5,518 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 29
תחום שיפוט[4] 5,740 דונם
    - דירוג ארצי[2] 193
32°01′59″N 34°53′11″E / 32.0330470856493°N 34.8863203869367°E / 32.0330470856493; 34.8863203869367
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 48
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4493
    - דירוג ארצי[2] 47
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 8.0%
גילאי 10 - 14 7.9%
גילאי 15 - 19 7.3%
גילאי 20 - 29 11.9%
גילאי 30 - 44 17.2%
גילאי 45 - 59 18.4%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 17.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 12
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 6
תלמידים 6,011
 –  יסודי 2,832
 –  על-יסודי 3,179
מספר כיתות 223
ממוצע תלמידים לכיתה 26.7
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל יהוד נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.yehud-monosson.muni.il/
שלט בכניסה ליהוד-מונוסון
קרית ביאליסטוק ביהוד
קבר יהודה בן יעקב
קניון סביונים
אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל
גן הבנים ביהוד
רובע בלה לוגאנו ביהוד
היכל התרבות יהוד

יְהוּד היה שמה של עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז. בשנת 2003 אוחדה העיר יהוד, ביחד עם היישוב הקהילתי השכן נוה מונוסון, ועל כן שמן כעיר מאוחדת מאותה עת הוא יהוד-מונוסון.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה ב-1948 במקום בו שכן היישוב הערבי יהודייה, ששימר את שמה של העיר המקראית "יהוד" שבנחלת שבט דן: ”וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן.[6] מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.[7]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב היהודי במקום התחדש ב-1884. "יישוב עיתון חדש בשם יהוד" הייתה הכותרת בעיתון הצפירה בי"ג אדר תרמ"ד:

"זה כחמש שנים וחברת פתח-תקוה קנתה לה נחלת אומלבס ותאמר לכונן בה מושבה, ותבאונה סבות ממסבות שונות ותפרענה את המחשבה ההיא. ויהי בשנת ה'תרמ"ג ותחדש החברה כנשר נעוריה ותחליף כח, כי הלכו ממנה החברים הישנים אשר לא היה בהם ברכה ויבואו אחרים חדשים תחתיהם מלאים חיים וכח עלומים. ויפרדו כארבעים חברים ויקנו להם מושב חדש בכפר יהוד שעל גבול הדני ויקראו שמו "יהוד" ויחפרו באר ויגיעו עד שבעה וארבעים מטר בעומק וימצאו מקור מים חיים. ויבנו בית-המדרש ובית-התנור ויהי בראשית שנת ה'תרמ"ד ויצאו החברים לדור במושב ההוא".[8]

היו אלו מתיישביה הראשונים של פתח תקווה, שננטשה ב-1881 בשילוב חדשים, 'חברת ביאליסטוק', ששינסו מותניהם במאמץ מחודש לתקוע יתד באדמת פתח תקווה והפעם, כלקח מפרק ההתיישבות הראשון, העדיפו לקבוע את יישובם במקום בעל אקלים נוח יותר שאין לקדחת שליטה עליו ומדי יום נדדו לעיבוד הנחלאות בפתח תקווה ובערב שבו ליהודית בקרבת הכפר הערבי יהודייה.[9]

לאחר בריחת תושביה הערבים של יהודייה (עבאסייה) בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948, התיישבה במקום אוכלוסייה ברובה ממוצא טורקי (דוברי לאדינו). בשנות החמישים, הגיעו עולים מתימן ופליטי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו יישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד.

התפתחות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ונבחר ראש מועצה נבחר ראשון (אברהם אלטלף). ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר.[10] מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ-800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר, וכ-30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7,800 משקי בית.

העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים המבוססת יותר כלכלית בשנים 19921997, אשר קדמו לבנייתה השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונוה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית בינונית-גבוהה אשר שינו את אופייה של העיר.

בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים להשיג חיסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נוה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נוה מונוסון, אשר נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית, רוכשת ממנה שירותים מוניציפליים סטטוטוריים (האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות) ובסיסיים (אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון).

בשנת 2014 במהלך מבצע צוק איתן פגעה רקטה שנורתה מרצועת עזה בבית בעיר וגרמה לו לנזק כבד.[11]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמלה של העיר מכיל מספר מוטיבים משמעותיים – האריה מייצג את סמלו של שבט יהודה, אשר על פי המסורת מקום קבורתו הוא בגן העצמאות בעיר, השלשלות המנותצות לרגליו של האריה מסמלות את שחרורה של העיר מכובשים זרים, המחרשה לצד מבנים עם ארובות מייצגים את היישוב כישוב המקיים עבודת אדמה לצד תעשייה, ולבסוף עץ הדקל לקוח כאחד מארבעת המינים ובשל היותו עץ פרי מתוק המוזכר עוד בתנ"ך. סמל העיר אושר על ידי מועצת העיר בשנת 1951.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרחוב סעדיה חתוכה - רחובה הראשי של העיר יהוד. נקרא על שמו של ראש המועצה בשנים 1960 עד 1985. במדרחוב זה נמצאות החנויות הוותיקות של העיר. במקור רחוב זה היה רחובו הראשי של הכפר הערבי יהודייה. בצמוד לרחוב ממוקם בניין עיריית יהוד ומסגד הכפר יהודייה. על אף שמרבית בתי הרחוב הוקמו לאחר קום המדינה, קיימים במקום דוגמאות לבנייה הערבית מהמאה ה-19 (בנייה מאבן) ומראשית המאה ה-20 (בניה עם קורות ואלמנטים מבטון). בשנות ה-80 הפך חלקו המרכזי של הרחוב למדרחוב.
  • גן העצמאות - הגן הוותיק והגדול של יהוד היה ממוקם בלב העיר, בין מדרחוב סעדיה חתוכה ואצטדיון הכדורגל ההיסטורי. בגן היו מתקני משחק, כרי דשא ומשטחים מוצלים. עד לשנת 1948 שכן במקום בית הקברות הראשי של יהודייה, שבמרכזו ניצב מבנה קבר מרשים (ששרד) ובית ספר (שחרב) בשנת 2015 נסגר גן העצמאות ובמקומו נבנו בניניי מגורים.
  • גן אוקלהומה - ברחוב רמז, לזכר נרצחי הפיגוע באוקלהומה סיטי, העיר התאומה ליהוד.
  • קבר יהודה בן יעקב (א-נבי יהודה אבן סדנא יעקוב) - ממוקם בצד גן העצמאות. מסורת ערבית מצביעה על מבנה קבר זה, מן התקופה הממלוכית (המאה ה-13), כעל קברו של יהודה בן יעקב. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מיחרב המופנה לכיוון מכה ומדינה, ובמרכז החדר מצבה גדולה המציינת את מקום קבורת יהודה. חלקים ממבנה הקבר הם קדומים בהרבה וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים (כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה). קבר נוסף המיוחס ליהודה בן יעקב נמצא בעמק החולה. בתוך המבנה נמצא סיפור המקום.[12]
  • אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני יהוד - ממוקמת בסמוך לקבר יהודה בן יעקב, בלב גן העצמאות.
  • המרכז למורשת יהדות טורקיה מיסודה של עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה.
  • המסגד - שריד מרכזי נוסף לכפר הערבי יהודיה ששכן במקום הוא מסגד בעל מינרט, המשמש כיום כבית הכנסת "שלום שבזי". מבנה המסגד מורכב למעשה משלושה מבנים שהוקמו בתקופות שונות: צריח המסגד הבולט למרחק הבנוי באבן גיר ועליו כתובת הקדשה בערבית, חצר המסגד עם חלל מקורה בחלקו כשבמרכזו ניצב היה עד לפני שנים ספורות עץ תות קדום, ומבנה שהוקם בראשית המאה ה-20 המשמש כיום כבית כנסת. על פי תוכניות העיר עתידים מבני המסגד להיהרס ורק הצריח יעבור תהליך שימור. כיום ניצב המסגד מטרים ספורים מרחוב סעדיה חתוכה לצד בניין העירייה, אך בעבר היה מוקף מכל עבריו במבני מגורים, שאת פתחי המשנה בהם ניתן למצוא בקירות המסגד. במלחמת העצמאות שימש צריח המסגד כעמדת תצפית של האצ"ל.
  • אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב - באתר אגף להנצחת 540 חללי החיל ו-91 חללי היישוב יהוד, מרכז הכשרה טכנולוגי בנושאי תקשורת ומחשבים המשתרע על פני שטח של 1,500 מ"ר, מרכז מורשת ואולם כנסים שבו 70 מקומות, וכן רחבת טקסים וגן.
  • "הבונקר", אצטדיון הכדורגל המיתולוגי - המגרש היה ממוקם בליבה של יהוד. שיחקה בו קבוצת הפועל יהוד, אשר בשנת 1982 זכתה בגביע המדינה. עם פירוק הקבוצה שימש המגרש לאימון קבוצות נוער. בחודש יוני 2007 נהרס המגרש ובמקומו נבנו ארבעה בנייני מגורים מודרניים.
  • "שוק אשכנזי" - מרכז מסחרי שהוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל שמעון רודה, משקף את רוח הבניה הסוציאליסטית והמודרנית שאפיינה את הבניה הישראלית באותה העת. מכלול מבנים זה המורכב למעשה מ-4 שורות חנויות זעירות, שוכן במקום בו היה ממוקם השוק המרכזי של העיירה יהודייה עד לשנת 1948. בשנת 2013 נהרס השוק ועל חורבותיו נבנו 4 מגדלי מגורים הניצבים מעל שדרת חנויות.
  • בית המשורר נתן יונתן - במקום בו התגורר בשנותיו האחרונות המשורר נתן יונתן, ממוקמת ספרייתו העשירה וחדר עבודתו. בבית מתגוררים אלמנתו ובנם.
  • אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן - ממוקם בצומת יהוד מזרח (צומת אלטלף), לא רחוק מצומת הטייסים ממנה נחטף נחשון.
  • מרכז הנצחה ליהדות ביאליסטוק, ממוקם בשכונת קריית ביאליסטוק.
  • קניון friendly סביונים - קניון המשמש את תושבי יהוד והסביבה. הקניון מונה כ-4 מפלסים כולל החניון המקורה.
  • בלה לוגאנו - מתחם מגורים ומסחר שעוצב באופן פשטני בהשראת העיר העתיקה לוגאנו שבשווייץ.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שוכן בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור ומנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.

טבע עירוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נחל יהוד - הנחל הזורם דרומית לעיר, משמש כיום כתעלת ביוב פתוחה, אך בשל העובדה כי הוא אחד מיובליו של נחל איילון, עתיד הנחל להשתקם ולהשתלב כחלק מפארק אריאל שרון.
  • נחל אונו - הנחל העובר מערבית לעיר, היווה את אחד מהנחלים המרכזיים בבקעת אונו, כיום הנחל מוזנח ויבש במרבית עונות השנה, ועתיד להיעלם עם הקמתן של שכונות מגורים חדשות במקום.

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו הרחוב הראשי ע״ש ראש המועצה הנבחר הראשון אברהם אלטלף. מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית, חברת ההיי-טק הבינלאומית מיקרו פוקוס, חברת החיישנים Vayyar וחברת מגל מערכות בטחון. משנת 1999 פועל יקב בוטיק יקב צ'ילאג.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה.
  7. ^ יהודה זיו, קברות אנשי שם מהמקרא, בתוך: "טבע וארץ" תמוז-אב תשמ"ו, יולי-אוגוסט 1986, חוברת 285, הוצאת החברה להגנת הטבע
    קבר יהודה
  8. ^ הצפירה, י"ג אדר תרמ"ד (1884), "ישוב חדש בשם יהוד", מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, ביתן, מודן, תל אביב, 1973, שער שני: "שחקי, שחקי על החלומות" (1883-1904), פרק : מושבות, עמוד 71
  9. ^ מרדכי נאור, המנהיג המזרחי הראשון - אברהם מויאל, סטימצקי, 2019, עמ' 81
  10. ^ אכרזת העיריות (יהוד), התשנ"ו - 1995, 16 בנובמבר 1995, קובץ התקנות 5717, עמ' 182–183, 1 בדצמבר 1995
  11. ^ גלעד מורג ומתן צורי, הרס גדול ביהוד: רק הכלב היה בבית - וניצל, באתר ynet, 22 ביולי 2014
  12. ^ בין היתר, על פי הרשום בתוך מבנה הקבר, בשנים הראשונות של פתח תקווה (כנראה במאורעות תרפ"א) הותקפה המושבה בידי קומץ מערביי יהודיה - שמו הערבי של הכפר במקום, ונרצחו אישה וילדיה. בחצר המתחם נערכה סעודת סולחה רבת משתתפים ובראשם רבנים ואנשי דת מוסלמים, אשר נאמו על המורשת המשותפת של אברהם אבינו, במקום של נינו "הקדוש" יהודה.
מבט על העיר מכיוון כביש 1
מבט על העיר מכיוון כביש 1