יגאל כהן-אורגד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יגאל כהן-אורגד
כהן-אורגד בהדלקת נרות חנוכה באוניברסיטת אריאל
כהן-אורגד בהדלקת נרות חנוכה באוניברסיטת אריאל
לידה 30 באוגוסט 1937
כ"ג באלול ה'תרצ"ז
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
פטירה 27 באוגוסט 2019 (בגיל 81)
כ"ו באב ה'תשע"ט
ישראל ישראלישראל
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה תנועת החרות, המרכז החופשי, הליכוד
שר האוצר ה־9
18 באוקטובר 198313 בספטמבר 1984
(47 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה יצחק שמיר
חבר הכנסת
13 ביוני 197721 בנובמבר 1988
(11 שנים)
כנסות 9 - 11
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יגאל כהן-אורגד (30 באוגוסט 193727 באוגוסט 2019) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כחבר הכנסת ושר. בעשור השני של המאה ה-21 כיהן כנגיד אוניברסיטת אריאל בשומרון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן-אורגד, יליד תל אביב, היה בוגר בית הספר הדתי תיכון עירוני ב' בעיר. כמו כן היה חבר בתנועת הנוער "בני האצ"ל", שהייתה שייכת לתנועת החרות, ולאחר זמן התמזגה עם תנועת בית"ר. עקב חברותו בבית"ר, סולק אורגד מהתיכון[1].

לאחר שירותו בצה"ל למד כלכלה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים, וכן תואר שני בכלכלה ומינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 1962 עבד כהן-אורגד ברשות לתכנון כלכלי במשרד האוצר. לאחר מכן, פתח חברה פרטית לייעוץ ותכנון כלכלי[2].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהן-אורגד היה משך שנים רבות חבר בתנועת החרות. בשנת 1965 היה ממקימי "הגוש החופשי", בהובלת שמואל תמיר, שקרא תיגר על מנהיגותו של מנחם בגין. בשנת 1967, נמנה עם אנשי הגוש החופשי שפרשו מ"חרות" עם הרחקתו של שמואל תמיר והקימו את "המרכז החופשי"[3]. בשנת 1967 השתתף בהפגנה נגד מסירת ארמון הנציב לידי אנשי האו"ם[4]. בשנת 1973 הקים את החוג לאיחוד הליכוד, יחד עם חבר הכנסת מיכאל איתן, מפקד חיל הים לשעבר שלמה אראל, ואחרים. לאחר שלא נבחר לרשימת הליכוד לכנסת השמינית על ידי הוועדה המסדרת של המרכז החופשי, היה לאופוזיציה לראשי התנועה[5]. בסוף 1974 שב לתנועת החרות[6], והיה יו"ר המועצה הכלכלית של התנועה[7].

לקראת הבחירות לכנסת התשיעית בשנת 1977, היה בין הפנים החדשות שהשתבצו במקום גבוה ברשימה של תנועת החרות[8], והוא שובץ במקום ה-24 ברשימת הליכוד. עוד לפני הבחירות, כדי למנוע בלבול בינו ובין חבר הכנסת יגאל כהן, הוסיף לשם משפחתו את המילה "אורגד", המורכבת מראשי התיבות של ארבעת ילדיו[7]. כהן-אורגד כיהן בכנסת בין השנים 1977–1988, והיה חבר בוועדות הכלכלה, הכספים והחוץ והביטחון. כהן-אורגד היה מרכז סיעת הליכוד בוועדת הכספים[9] והיה בין הדורשים לקצץ בתקציב[10]. הוא דרש מהממשלה לכלול בתקציב גם את ההתחייבויות להצמדה וביטוחי שער שהממשלה לוקחת על עצמה[11] ויצא נגד הגידול בתקציב משרד הדתות[12].

כהונותו בכנסת נמשכה גם לאורך הכנסת העשירית והכנסת ה-11 מטעם הליכוד.

ב-15 באוקטובר 1983, ימים ספורים לאחר שכונן יצחק שמיר את ממשלתו הראשונה, פרש ממנה יורם ארידור עקב הביקורת החריפה שספג על תוכנית ה"דולריזציה" שביקש להנהיג. עקב כך, מונה כהן-אורגד ב-18 באוקטובר 1983 לכהן כשר האוצר. הוא כיהן בתפקידו זה 11 חודשים, עד תום ימיה של ממשלת שמיר הראשונה, ב-13 בספטמבר 1984. בתקופת כהונתו זינקה האינפלציה בישראל מ-250% לכ-450%[13].

בבחירות לכנסת התשע עשרה מוקם במקום ה-117 ברשימת "הליכוד ישראל ביתנו".

לאחר סיום כהונתו בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה יושב ראש מועצת המנהלים של חברת "אית"ם". כיהן כדירקטור בבנק לאומי (מ"מ יו"ר הדירקטוריון), תעשיות לייזר, עץ לבוד, חברת בזק וחברת החשמל.

ב-16 בינואר 2001 הטיל עליו השופט דוד רוזן 150 שעות עבודות לשירות הציבור - ללא הרשעה[14]. אורגד הואשם בכתב האישום בעבירות מרמה, זיוף, קשירת קשר ורישום כוזב במסמכי תאגיד, אך הודה בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שעסק בתקופה בה היה אורגד מנהל חברת "דקו ישראל"[15].

ב-2003 מונה על ידי המועצה המקומית רמת השרון לאחראי תכנון מתחם עמק גלילות צפון[16]. אולם במאי 2008, חשף מינהל מקרקעי ישראל כי לאורגד יש מגרש בשטח 1.8 דונם במתחם, ולכן קיים ניגוד עניינים בין עבודתו על תכנון ופיתוח המתחם, לבין היותו בעל קרקע במקום, ועבודתו בפרויקט הופסקה. ב-2012 תבע 1.2 מיליון שקל פיצויים מהמינהל, על הפרת ההסכם עמו[17].

בינואר 2004, מונה כדירקטור חיצוני בחברת בזק[18].

כיהן כיו"ר הוועד הפועל של המכללה האקדמית יהודה ושומרון, ולאחר הפיכתה לאוניברסיטה כיהן כנגיד אוניברסיטת אריאל בשומרון.

ב-2013 זכה בפרס מוסקוביץ' לציונות.

לכהן-אורגד נולדו ארבעה ילדים מאשתו שרה (19372005). התגורר בתל אביב-יפו עד למותו בגיל 82, ב-27 באוגוסט 2019[19]. כהן-אורגד הובא למנוחות בבית העלמין ירקון ב־28 באוגוסט 2019. חתנו הרב ציון ויצמן היה רב היישוב כוכב יעקב[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגאל כהן-אורגד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "האיש שסולק מהתיכון כי היה חבר בית"ר"
  2. ^ שר החינוך יחליט, דבר, 1 בנובמבר 1972
  3. ^ מרכז חרות ידון בהשעיית תמיר, על המשמר, 24 בינואר 1967
    הוקמה חטיבת הגוש החופשי, למרחב, 21 בפברואר 1967
  4. ^ הפגנה נגד מסירת ארמון הנציב, הצופה, 26 ביולי 1967
  5. ^ מ. מייזלס, קבוצות "מודדים" קמו על ההנהגות הממוסדות במפלגות השונות, מעריב, 24 ביולי 1974
  6. ^ ועידת "חרות" ננעלה בבחירת מרכז חדש, דבר, 17 בינואר 1975
  7. ^ 1 2 ח"כ יגאל כהן(ליכוד): יקראו לו בכנסת "אורגד", מעריב, 12 במאי 1977
  8. ^ חרות בוחרת היום שביעיות לכנסת התשיעית, מעריב, 31 במרץ 1977
    הליכוד מחכה לדיין ולשרון, מעריב, 1 באפריל 1977
  9. ^ הליכוד בוועדת הכספים מנע מהממשלה אישור לערבויות וביטוחי־שער, דבר, 2 בדצמבר 1977
  10. ^ לחץ להקטנת תקציב המדינה המוצע בכ-2 מליארד ל"י, דבר, 20 בדצמבר 1977
  11. ^ יובל אליצור, התקציב עלה, הלירה לא יורדת, מעריב, 6 בינואר 1978
  12. ^ יוסף פריאל, המר מזהיר מקיצוץ תקציב החינוך, דבר, 31 בינואר 1978
  13. ^ טל שניידר, ‏שר האוצר לשעבר יגאל כהן-אורגד נפטר בגיל 81, באתר גלובס, 27 באוגוסט 2019
  14. ^ ורד לוביץ', 150 שעות של עבודות שירות ליגאל כהן אורגד, באתר ynet, 16 בינואר 2001
  15. ^ פיני קרן, שר האוצר לשעבר, יגאל כהן אורגד, נידון לעבודות שרות, באתר פסק-דין, 16 בינואר 2001
  16. ^ אלעזר לוין, ‏רמה"ש מינתה את יגאל כהן-אורגד לאחראי תכנון מתחם גלילות צפון, באתר גלובס, 25 במרץ 2003
  17. ^ עינת פז-פרנקל, ‏שר אוצר בדימוס תובע 1.2 מיליון שקל ממינהל מקרקעי ישראל, באתר גלובס, 24 בינואר 2012
    עינת פז-פרנקל ומשה ליכטמן, ‏שר אוצר בדימוס נגד המינהל, באתר גלובס, 22 בינואר 2012
  18. ^ ערן גבאי, אסיפת בעלי המניות אישרה את מינויו של יגאל כהן אורגד כדירקטור חיצוני, באתר TheMarker‏, 26 בינואר 2004
  19. ^ אורלי הררי, יגאל כהן-אורגד הלך לעולמו, באתר ערוץ 7, 27 באוגוסט 2019
  20. ^ מדור המייסדים - בתיה זארוג כוכב יעקב חלק ב, באתר מועצת יש"ע.