יברוד (סוריה)
 | |
| מדינה |
 סוריה |
|---|---|
| מחוז | מחוז ריף דמשק |
| נפה | יברוד (ער') |
| גובה | 1,423 מטרים |
| דת | אסלאם סוני, נצרות |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 25,891[1] (2009) |
| ‑ במטרופולין | 45,257 (2009) |
| קואורדינטות | 33°58′N 36°40′E / 33.967°N 36.667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
  | |
יַבְּרוּד (בערבית: يبرود, באנגלית: Yabroud) היא עיר במחוז ריף דמשק בסוריה.
יברוד נחשבת לעיר חשובה מאוד מבחינה ארכאולוגית, משום שיש בה קבוצה גדולה מאוד של אתרים ארכאולוגיים ומבנים עתיקים מתקופות שונות, מתקופת האבן ועד לתקופת האסלאם.
ב-2009 מנתה האוכלוסייה של יברוד 25,891 תושבים[1], רובם מוסלמים סונים, וחלקם נוצרים המשתייכים ברובם לכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית.
גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר יברוד ממוקמת כ-80 ק"מ צפונית לדמשק, עיר הבירה של סוריה, כ-8 ק"מ דרומית לא-נַּבֶּכּ (ער'), וכ-16 ק"מ מגבול לבנון–סוריה. היא עומדת בתוך רכס הרי קלמון אשר מהווים את החלק הצפון-מזרחי של רכס הרי "מול הלבנון", בגובה של כ-1,500 מטר מעל פני הים.
את העיר מקיפים מרוב צידיה הרים גבוהים מאוד, שהגבוהים שבהם מתנשאים לכ-2,000 מטרים. בסמיכות לעיר שוכנים ואדיות ועמקים רבים, ביניהם עמק סקיפטה המרוחק כ-15 ק"מ מן העיר, ואדי משכונה, ואדי קרינה, ועוד עמקים רבים נוספים.
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקלים ביברוד הוא אקלים קר מאוד בחורף, בו הטמפרטורה בעיר עשויה להגיע ל-16 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. יש המשערים שמקור שמה של העיר הוא במילה הארמית-סורית "יברו", המבטאת קור. בשל היותה בצל הגשם, המשקעים ביברוד מועטים, ובעיר יורדים בשנה פחות מ-150 מ"מ של משקעים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה הפרה-היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות באזור יברוד החלה בתקופה הפלאוליתית התחתונה (תחילת תקופת האבן) על ידי הומו ארקטוס או טיפוס אדם קדם-מודרני אחר, שהתגורר במערות ובמחסות הסלע בעמק סקיפטה ובואדיות נוספים הסמוכים ליברוד. ההתיישבות במערות אלו המשיכה לאורך כל התקופה הפרה-היסטורית, גם על ידי האדם הניאנדרטלי והאדם הנבון. ביברוד התקיימו ציוויליזציות ותרבויות ייחודיות, שהבולטת שבהן היא התרבות היברודית שהתקיימה בשלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה, לפני כ-400 עד 200 אלפי שנים.
בתחילת התקופה ההיסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתיישבות בואדיות יברוד המשיכה ברציפות גם בתקופת הברונזה ותקופת הברזל. עד סוף אלף השלישי לפנה"ס התיישבו באזור אוכלוסיות של נוודים. בסוף האלף השלישי לפנה"ס התחולל שינוי תרבותי באזור, והתושבים החדשים, שהיו גם הם נוודים, התיישבו במקום לאורך כל האלף השני לפנה"ס. על פי ההערכות, בסוף האלף השני לפנה"ס הגיעו למקום מתיישבים חדשים שבנו את העיר מחדש במרכז האזור.
בתקופה הארמית, יברוד כבר הייתה עיר חשובה ומוכרת, כפי שמעידים אזכורים שלה בלוחות חרס של מסופוטמיה, בהם כתבים מתקופת שלמנאסר השלישי (המאה ה-9 לפנה"ס) ואשורבניפל (המאה ה-7 לפנה"ס) מלכי אשור.
בתקופה הקלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עתיקות יברוד והעמקים הסמוכים לה נחפרו לראשונה בין השנים 1930–1933 על ידי אלפרד רוסט (אנ'), ארכאולוג גרמני ששהה בבית החולים הדני בא-נַּבֶּכּ לרגל מחלתו, ובמהלך הבראתו חקר את המערות בעמק סקיפטה הסמוך ליברוד במשך מספר חודשים. הוא חשף שם מערה עתיקה ושישה מחסות סלע (אנ'), ובשנת 1950 פרסם את המאמר "תגליות מערות יברוד"[2], בו פירט על תוצאות המחקר הארכאולוגי שערך בעמק סקיפטה, שלמעשה היה המחקר הארכאולוגי הראשון שנעשה על התקופה הפלאוליתית בסוריה. הוא היה הראשון שזיהה את התרבויות הייחודיות שהתקיימו באזור בתקופה זו, ואף נתן לתרבות היברודית את שמה, על שם העיר יברוד הסמוכה.
לאחר מכן, בין השנים 1934–1940, חקר האב ג'וזף נסראללה, מספר ואדיות ועמקים נוספים הסמוכים ליברוד. הוא הוזמן על ידי מינהל העתיקות הסורי, ותוצאות מחקריו פורסמו בכתב העת "תולדות הארכאולוגיה הסורית". בחלק מהמערות ומחסות הסלע שהוא חשף, נמצאו שרידים המתוארכים לסוף התקופה האפיפלאוליתית ושייכים לתרבות הנאטופית, ובחלקם נמצאו כלי אבן המתוארכים לתקופה הכלקוליתית ושייכים לתרבות הע'סולית בארץ ישראל.
בשנות ה-60 של המאה ה-20 נחקרו האתרים הארכאולוגיים הסמוכים ליברוד באינטנסיביות על ידי מספר קבוצות חוקרים. בין השנים 1963–1965 נערכו מספר חקירות ארכאולוגיות במקום, על ידי קבוצה אמריקאית מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בראשותו של ראלף סולקי (אנ'). הוא השלים את מחקריו בעמק סקיפטה יחד עם אשתו ב-1987 וב-1989.
במקביל, בשנים 1964–1965, נערכו מספר חקירות וחפירות ארכאולוגיות ביברוד, על ידי המנהל הכללי הסורי לעתיקות ומוזיאונים בראשות עלי אבו עסאף[3] וקאסם טווייר, לאחר שמספר בתי קברות אמוריים-כנעניים מתקופת הברונזה התיכונה, נתגלו במקרה על ידי איכר בצפונו של עמק סקיפטה.
הקברים נמצאו בעומק של 30–50 ס"מ, ומידותיהם היו בערך 240 X 135 ס"מ, מידה נפוצה לקברים בלבנט באותה תקופה, שבה נבנו גם הקברים בתל מגידו, תלוליות ע'סול, ואתרים סורים נוספים כמו אוגרית. הקברים היו קברים משפחתיים, ובכל אחד מהם היו מונחות עצמותיהם של חמישה בני אדם לפחות. בקבר השלישי נמצא להב של חנית ברונזה התקוע בחוליותו של אחד המתים, מה שמעיד על הריגתו.
הקבר הרביעי היה יוצא דופן בכך שהיה בו עשרה שלדים. נראה שהוא שימש כקבר במשך תקופה ארוכה של כמעט ארבע מאות שנים, שכן נמצאו בו שני חותמות, שאחד מהם מתוארך לתקופה הבבלית הקדומה (המאה ה-19 לפנה"ס), והשני מתוארך לתקופה בה שלטה בסוריה ממלכת מיתני (1500–1350 לפנה"ס). בקבר נמצאו גם רהיטים מכובדים וכלי מתכת רבים, ביניהם ארבעה גרזנים, שלשה פגיונות, סכינים, תכשיטים, קערות, כדי שמן, וכלים נוספים, המעידים על כך שבקבר נקבר אדם מכובד מהמעמד העליון.
במהלך חפירותיו של עלי אבו אסף, נחשפו גם יסודות של בתי מגורים פשוטים מהתקופה הכלקוליתית, שבהם נמצאו תנורים וכלים אבן שונים, המתוארכים לאלף הרביעי לפנה"ס. בשכבה הארכאולוגית העליונה, נחשפו שרידי מגורים נוספים וכלי חרס שונים, המתוארכים לאלף השלישי לפנה"ס.
ב-1967 וב-1968 נמשכו החפירות במערות שגילה אלפרד רוסט, על ידי קבוצת ארכאולוגים יפנים, שמצאו כלי אבן נוספים המתוארכים לתקופה הפלאוליתית התחתונה.
לאחר הפסקה של יותר מ-20 שנה, נמשכו החפירות במערת סקיפטה בין השנים 2007–2010, על ידי משלחת של ארכאולוגים גרמנים, בראשות ניקולאס קונארד מאוניברסיטת טיבינגן. המשלחת חשפה שרידים ארכאולוגיים רבים מהתקופה הפלאוליתית, בהם כלי אבן ייחודיים ועצמות של יונקים שונים[4].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד. ציפר, מחסה II ביברוד - התעשיה הליתית ומיקומה במכלול התרבותי של הפלאולית העליון בלבנט, מתקופת האבן, כרך ט"ו (תשל"ח/1977), עמ' 1–30 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יברוד, מאמר שפורסם באתר המנהל הכללי הסורי לעתיקות ומוזיאונים, בארכיון האינטרנט (בערבית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין כללי 2004, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סוריה (אנ') (CBS), נפת ריף דמשק. (בערבית)
- ^ אלפרד רוסט (1950). "יברוד הקדומה (יברוד)".
- ^ עלי אבו עסאף, באתר המנהל הכללי הסורי לעתיקות ומוזיאונים (בערבית)
- ^ Conard, Nicholas; Masri, M; Bretzkei, K; Naipieralai, H.A.; Weltel, B; Kandel, Andrew, The 2008 excavation at the Middle Paleolithic site of Wadi Mushkuna Rockshelter, Damascus Province, Syria (עמ' 13–22), 01-10-2008
