טמאש מוי

טמאש מוי
Moly Tamás
לידה	27 בינואר 1875; בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	16 במרץ 1957 (בגיל 82); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
שם לידה	Leitner Mór
מדינה	הונגריה
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט

טמאש מוי (במקור מור לייטנר, בהונגרית: Moly Tamás;‏ בודפשט, 27 בינואר 1875^[1] – בודפשט, 16 במרץ 1957) היה סופר, עיתונאי, במאי תיאטרון, מתרגם ספרותי, מנהל תיאטרון יהודי-הונגרי. מוי היה אחד הסופרים המצליחים והנקראים בתקופתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מור לייטנר נולד במשפחה יהודית כבנם של פקיד הבנק אלברט לייטנר ושל אמה קוך. הוא החל את דרכו כעיתונאי, התגורר שנים בפריז ובברלין. לאחר מכן חזר להונגריה ועבד כמומחה לתיאטרון. ב-1904 הפך לחבר הנהלה של חברת תאליה ומסתיו 1905 היה מנהל תיאטרון בקצ'קמט ולאחר מכן עבד בעיר מוהאץ' במשך שלושה חודשים לפני שהתיאטרון הפך לחדל פירעון. בשנת 1907 עבד כבמאי ב"תיאטרון האינטי". במרץ 1930 הגיש מועמדות לתפקיד מנהל התיאטרון בעיר הגדולה סגד, אך לא הצליח לקבל את המינוי.

הוא נכנס לזירת הספרות באיחור יחסי כסופר ספרות יפה, בשנות העשור השני של המאה ה-20 כתב העת הספרותי והאמנותי ניוגט פרסם את סיפוריו הקצרים, מאוחר יותר יצאו לאור כמה כרכי ספריו, אך בין השנים 1919–1920 עבר לכתיבת רומנים של ספרות זולה. את ההצלחה הגדולה ביותר השיגה סדרת ספריו בשם "אדום-החזה" כשם הציפור (Vörösbegy), שהגיבור שלה הוא נוכל ממוצא הונגרי עם יכולת מיוחדת להשתנות, בעל קריירה בינלאומית. המבקרים בני תקופתו כינו את הספר כרומן הבלשי ההונגרי הראשון.

אחת מיצירותיו המוקדמות, הסיפור בשם "הנודד" או, המשוטט" (A jöttment), הוערכה כיצירת מופת הן על ידי מילאן פישט והן על ידי הסופר והפילוסוף זוכה פרס קושוט בלה האמווש. לרבות מיצירותיו הוא שאב רעיונות מעולם האמנים והשחקנים. אשתו הייתה השחקנית רוזליה טיל (1863–1953), אותה נשא ב-7 בפברואר 1911 בבודפשט.^[2]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש נובלות - סיפור אחד - כמה עלים והגן, הגברת הזרה, השכן (איזידור קנר, 1917)
אדום-החזה (האחים לגראדי, 1918)
החיים האמיתיים (קנר, 1918)
הרפתקה בוונציה (האחים לגראדי, 1918)
הנווד (קנר, 1918)
קופסה - שבעה עשר סיפורים קצרים (חברת פרנקלין, 1919)
הרפתקאות והרפתקנים (חברת פרנקלין, 1919)
אמה סגדי, שחקנית (חברת פרנקלין, 1920)
המאסטר - הרפתקאותיו של אדום-החזה (רומן, מהדורת שחר, 1921)
משחק מסכות - הרפתקאותיו של אדום-החזה (סיפור בלשי, מהדורת שחר, 1921)
הסנסציה - הרפתקאותיו של אדום-החזה (הוצאת היינל, 1921)
בְּלוֹף! (רומן, זינגר ווולפנר, 1924)
קרנבל בוונציה (חברת פרנקלין, 1925)
בעל העין האחת (Tolnai Világlapja)
האדון הזר (Tolnai Világlapja)
היד הבלתי נראית (Tolnai Világlapja)
ברגע האחרון - הרפתקאות נוספות של אדום-החזה (מכון הדפוס טולנאי וחברת ההוצאה לאור 1928)
בלשד העץ - ועוד סיפורים קצרים (דפוס טולנאי והוצאה לאור)
בתחפושת - ועוד סיפורים קצרים (דפוס טולנאי והוצאה לאור)
ביער הבוער - ועוד סיפורים קצרים (דפוס טולנאי והוצאה לאור
בריחה מהכלוב - וסיפורים קצרים נוספים (דפוס טולנאי והוצאה לאור)
גברת שבצרות (מכון דפוס טולנאי והוצאה לאור)
אי הניסים (רומן, קלוז', 1931 )
חמשת הראבו (רומנים של הכרך, 1932)
המסתורין של מלון ויקטוריה (מחזה, 1932)
משחק במזל (מחזה, 1933)
שתי פוסטרים בברמינגהם (מחזה, 1934)
מזוודת המסמכים הירוקה (רומן, הדפוס הכללי, 1935)
עזור לעצמך! (הדפוס הכללי, 1936)
המטוס המסתורי (General Press, 1938)
המרגל מגיע (Literary Publishing Company, 1939)
הצל חסר הרחמים (Szikra)
Decoys: Speed and Coates at work (בודפשט, 1946)
האישה היפה כמו פסל (בודפשט, 1947)

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

G. B. Shaw: Hősök (1904)
August Strindberg: Az apa (1904)
Oscar Wilde: Az eszményi férj (1907)
Maurice Leblanc: A szőke hölgy : Arsène Lupin sorozat (Budapest, 1918)
Maurice Leblanc: Arséne Lupin kalandjai (Budapest, 1918)
Maurice Leblanc: A piros hetes : Arsène Lupin újabb kalandjai (Budapest, 1918)
Pierre Alexis de Ponson du Terrail: Ma-Eddin kincse (fantasztikus regény, Budapest, 1920)
Anders Eje: Madagaszkár (regény, Budapest, 1921)
Herman Heijermans: VII. parancsolat (1920)
Honoré de Balzac: Egy homályos eset (192?)
Honoré de Balzac: De Langeais hercegasszony (Budapest, 1920)
Honoré de Balzac: Dráma a tengerparton (három kis regény, Budapest, 1921)
Herman Heijermans: Lotte (1920)
Samuel August Duse: A tőrösbot : detektív-regény (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A tolószék : detektív-regény (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A lila kesztyű : a Carmen-induló : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: Az ezernevű hölgy : az ellopott ház : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A három szoba : Asbjörn Krag halandjai (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A vijjogás : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A pók : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1920)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A bohóc : a titkos írás kulcsa : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1921)
Kristoffer Svendsen Elvestad: Montrose : detektív-regény (Budapest, 1921)
Kristoffer Svendsen Elvestad: Az ököl : Krag detektív kalandjai (Budapest, 1921)
Kristoffer Svendsen Elvestad: A halálóra : Krag detektív kalandja (Budapest, 1922)
Gustav Meyrink: A fehér dominikánus : egy láthatatlan valaki naplójából (Budapest, 1922)
Nyikolaj Szemjonovics Leszkov: A rém (Budapest, 1928)
Nyikolaj Szemjonovics Leszkov: Figura (Budapest, 1928)
Nyikolaj Szemjonovics Leszkov: A gonosztevő (Budapest, 1929)
Alexandre Dumas: Husz év multán I-II-III
William Averill Stowell: A zümmögő falak titka (Budapest, 1928)
Lev Tolsztoj: Polikuska (regény, Budapest, 1928)
Lev Tolsztoj: Luzern (regény, Budapest, 1929)
Theodor Storm: Egy vallomás (Budapest, 1929)
Arthur Benjamin Reeve: Amikor emberek eltűnnek (Budapest, 1929)
Louis Joseph Vance: Az esztelen Maitland (Budapest, 1929)
Alfred de Vigny: Renaud kapitány élete és halála (Budapest, 1929)
Carolyn Wells: Titokzatos gyilkosság (regény, Budapest, 1929)
Peter Bolt: Asszonynélküli város (Budapest, 1929?)
Heinrich Zschokke: Rozmarin néni (regény, Budapest, 1929)
Ernst Klein: Arany a tengerben (regény, Budapest, 1930)
Fritz Mardicke: A boldogság szigete (Budapest, 1932)
Claus Zehren: Napsugár feleség (Budapest, 1932)
Ernst Klein: Szerelem és gyűlölet (Budapest, 1932)
Ernst Klein: Egy modern nő sorsa (Budapest, 1932)
Ottwell Binns: Az öt pálma szigete (regény, Budapest, 1941)
Kenneth Robert Gordon Browne: Kutya van a kertben (vidám regény, Budapest, 1942)
Keller Gottfried: Az előkelő utas (Budapest, 1948)
Giacomo Casanova: Velence ólomkamráiban (Budapest, 1948)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
Magyar színházművészeti lexikon. Főszerk. Székely György. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6635-4 (לקסיקון אמנות התיאטרון ההונגרי)
Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. III. kötet (Komló-kert – Püspöki Imre). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1930]. (לקסיקון אמנות הבמה ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. [1930].
לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי, גישה מקוונת
מילן פישט: טמאש מוי
אלדאר שפפלין: אדום-החזה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא טמאש מוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 120/1875. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.
^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 126/1911. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "טמאש מוי".

[1] "Születési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség születési akv. 120/1875. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.

[2] "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 126/1911. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-05-31.

[1]

[2]