טוליו וינאי

טוליו וינאי
Tullio Vinay
	טוליו וינאי עם יוליאנה, מלכת הולנד (1967)
לידה	13 במאי 1909; לה ספציה, איטליה
פטירה	2 בספטמבר 1996 (בגיל 87); רומא, איטליה
מדינה	איטליה, ממלכת איטליה
מקצוע	פוליטיקאי, תאולוג, כומר
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה	חסיד אומות העולם (24 בפברואר 1981); פרס ד"ר לאופולד לוקאס (1987); honorary doctor of Protestant Theological Faculty – Charles University (15 בדצמבר 1979) ;
קישורים חיצוניים
יד ושם	טוליו וינאי

טוליו וינאי (באיטלקית: Tullio Vinay) ‏ (1909, לה ספציה – 1996, רומא) היה כומר ולדנסי, תאולוג ופוליטיקאי איטלקי וחסיד אומות העולם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינאי למד תאולוגיה ברומא ובאדינבורו. בין השנים 1934–1946 היה כומר בפירנצה.

פעילותו בתקופת השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1943 כבשו הגרמנים את צפון איטליה ובנובמבר 1943 החל המצוד אחר יהודי פירנצה על ידי הגרמנים והאיטלקים הפשיסטים ששיתפו עמם פעולה, על מנת לגרש יהודים אלה בטרנספורטים למחנות ההשמדה.

וינאי סייע למספר יהודים למצוא מקומות מסתור מפני הגרמנים ואף סייע לחלקם לברוח מאיטליה. חולדה קמפניינו לבית קאסוטו הייתה אחת מהיהודיות שוינאי הציל מפני הגרמנים, חולדה קמפנינו נותרה לבדה ועמה שישה ילדים שהיו תחת השגחתה, ארבעה מהם היו של אחיה, הרב נתן קאסוטו, ובהם תינוקת שזה עתה נולדה. לאחר שבעלה של חולדה, שאול, וכן נתן קאסוטו ואשתו אנה (חנה), גורשו לאושוויץ.

וינאי הציע לחולדה למסור את בנה הקטן, ראובן, שנולד בשנת 1942, למשפחה נוצרית. כך, מכיוון שראובן לא ידע על זהותו היהודית, הוא לא היה צריך לשקר ולא יכול היה לחשוף את מציליו. בני המשפחה המסתירה, אמאטו ולטיציה בילור, קראו לראובן בשם איטלקי, אמיליו, כדי להסתיר את זהותו. והם היו מפגישים את ראובן עם אמו מעת לעת. בנוסף וינאי סייע לחולדה למצוא מסתור עבורה ועבור יתר בני משפחתה. חלקם הוסתרו בבית אבות בקהילתו, בית אבות שתושביו עזבו באופן זמני את המקום עקב המלחמה ועברו לאזורים כפריים. ובנוסף, וינאי העניק לחולדה תמיכה מוראלית ואוזן קשבת. באחד הביקורים שלו אצלה, הוא הביא לה תנ"ך עם תרגום לאיטלקית, ובהקדשה ציטט לה את הפסוק מספר ישעיהו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאום ה'. כי גבהו שמיים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבותיכם". חולדה סיפרה שמעשה זה חיזק אותה מאוד.^[1]

אחרי מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1946 עבר וינאי לקהילה ליד פראלי (אנ') שבצפון מערב איטליה. בשנת 1961 עבר לקהילת רייזי (אנ') שבסיציליה. בין השנים 1976–1983 היה חבר הסנאט האיטלקי מטעם המפלגה הקומוניסטית.