טובה פירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טובה פירון משמאל עם ימימה אהרוני (יפה), פורים 1926

טובה פִירוֹן (15 באפריל 1911 - 2 ביוני 1999) הייתה שחקנית וזמרת בתקופת היישוב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון נולדה בשנת 1911 למרדכי ורבקה פירון, במשפחה בת ארבעה ילדים ברוסיה. עלתה לארץ ישראל בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 וסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה. פירון שיחקה בתיאטראות "הקומקום" ו"המטאטא". היא נסעה ללונדון ללמוד משחק וב-1930 סיימה בהצטיינות את לימודיה באקדמיה המלכותית לאמנות הבמה בלונדון.[1] כעבור זמן קצר נסעה שוב לבריטניה והתקבלה לתיאטרון בקיימברידג'. בראשית שנות ה-30 נישאה לאיש תיאטרון בריטי, ג'ורג' באייט (Bayat), והשניים היו הורים לבן, דוד. השניים נפרדו כעבור מספר שנים וב-1939 שבה לארץ עם בנה.[2]

בזמן מלחמת העולם השנייה התחברה ללהקת שחקנים ונשלחה על ידי "שירות הבידור הצבאי הלאומי" של הצבא הבריטי להופיע בשירים רוסיים בפני חיילי בעלות הברית באיטליה. באחת מנסיעותיה בכבישי איטליה נתקלה בחיילי הבריגדה היהודית, שמעה את שירתם העברית והחלה לשיר בפניהם בעברית. בזאת הפכה מזמרת "רוסית" לזמרת עברית. הופיעה גם בפני שארית הפליטה. כשחזרה לארץ הופיעה על במת התיאטרון לי-לה-לו.

פירון נהגה לשיר שירים רוסיים רומנטיים בתרגום עברי. שירה המפורסם ביותר היה "תכול המטפחת", בתרגומו של אברהם שלונסקי, מהשיר המקורי ברוסית מאת המשורר היהודי-רוסי יאקוב (קובה) גאליצקי, בלחן של המלחין היהודי-פולני יז'י פטרסבורסקי. פירון הייתה הראשונה שביצעה את השיר, שבוצע בשנים הבאות על ידי זמרים אחרים, ביניהם אריק איינשטיין.

בתקופת מלחמת העצמאות הופיעה טובה פירון בפני חיילי צה"ל בחזיתות. לאחר המלחמה עבדה כמורה לאנגלית וגם הופיעה בתפקידי משנה במספר הפקות. ב-1967 השתתפה בסרטו של אורי זוהר, "שלושה ימים וילד".

בשנת 1977 הופיעה טובה פירון במותחן הפוליטי "קשר הדבש", בבימויו של יעוד לבנון, על פי תסריט של אריה קרישק. פירון ביצעה בסרט את להיטה הנודע "שן בני שן במנוחה". הסרט זכה במקום ראשון בתחרות סרטי עלילה באותה שנה. ב-1979 השתתפה בשני סרטים: "פרשת וינשל", בבימויו של אברהם הפנר, ו"רגעים" בבימויה של מיכל בת-אדם. ב-1986 השתתפה בסרט "אלכס חולה אהבה".

טובה פירון העלתה את זיכרונותיה על הכתב בשני ספרים: "Good Bye פיקאדילי" ו"זמרת תל אביב הקטנה".[דרוש מקור]

נפטרה ב-1999 ונקברה בבית העלמין ירקון.[3] הותירה אחריה את בנה, דוד (1933-2012), ושלושה נכדים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Good Bye פיקאדילי, תל אביב: עקד, תשל"ח 1977. (רשמים וזיכרונות)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]