חרם האוטובוסים של מונטגומרי

האוטובוס שבו סירבה רוזה פארקס לפנות את מושבה לאיש לבן

חרם האוטובוסים של מונטגומרי (באנגלית: Montgomery Bus Boycott) היה אירוע מחאה פוליטית שנערך במונטגומרי, אלבמה מצד ארגונים של אפרו-אמריקנים במטרה לכפות על רשויות התחבורה העירוניות את הפסקת מדיניות ההפרדה הגזעית. מאבק זה הוביל בסופו להחלטה (Browder v. Gayle) של בית המשפט העליון של ארצות הברית לקבוע ב-13 בנובמבר 1956 כי הפרדה גזעית נוגדת את חוקת ארצות הברית.

החרם החל עם סירובה של רוזה פארקס לפנות את מקומה באוטובוס לאדם לבן (מעשה שעשתה בהשראתה של ילדה בשם קלודט קולוין). באוטובוסים של מונטגומרי ישבו הלבנים בחלקו הקדמי של האוטובוס והשחורים בחלקו האחורי. כאשר נגמר המקום בחלק הלבן התיישבו לבנים בחלק האחורי והנהג היה מורה לשחורים לקום. רוזה פארקס סירבה לקום ממקומה בחלק השחור של האוטובוס ב-1 בדצמבר 1955. בעקבות מעשה זה נעצרה, נשפטה והורשעה.

האירוע נתפש כהזדמנות מושלמת בעיני א.ד. ניקסון, נשיא הסניף המקומי של NAACP במונטגומרי. ניקסון תר משך זמן מה אחר מועמד מתאים, ודחה את אימוצם של כמה שחורים שסירבו לפנות מקומם קודם לכן (דוגמת קלודט קולווין), שכן סבר כי לא יתאימו לשמש נציגים למאבק. פארקס, לעומת קודמיה, הלמה את שאיפותיו של ניקסון וזה הוסיף ובחר כדוברם של השחורים במרטין לותר קינג, שהיה תושב טרי במקום. קינג היסס תחילה, אך תחת לחצו של ניקסון אימץ את התפקיד.^{[דרוש מקור]}

רוזה פארקס לצידו של מרטין לותר קינג

בעקבות מעצרה של פארקס, הכריזה האגודה על חרם נגד חברת האוטובוסים שנמשך 381 ימים. החרם במונטגומרי נסמך על העובדה כי חלק ניכר מנוסעי האוטובוסים בעיר היו שחורים. היענותם של התושבים השחורים לקריאה לחרם הובילה להפחתה ניכרת במספר הנוסעים ולהפסדים ניכרים לחברת האוטובוסים העירונית. השחורים הלכו בעיקר ברגל, ובנוסף ראשי הקהילה השחורה ארגנו מערכת של הסעות באמצעות בעלי מכוניות שחורים מתנדבים, ואף דאגו לביטוח רכב למכוניות המתנדבות בלוידס של לונדון לאחר שחברות הביטוח המקומיות, בלחץ העירייה, ביטלו את פוליסת הביטוח של הרכבים.

לאחר שהרשויות העירוניות עצרו את מרטין לותר קינג עורר הדבר מחאה ציבורית בארצות הברית כולה. לבסוף, בעקבות החלטת בית המשפט העליון שונו החוקים העירוניים ואפשרו לשחורים לשבת באוטובוסים היכן שרצו.

ראו גם

• קלודט קולווין – הראשונה במונטגומרי לסרב לפנות את כסאה לאדם לבן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חרם האוטובוסים של מונטגומרי בוויקישיתוף

• ערן סבאג, "חיים של אחרים" על חרם האוטובוסים של מונטגומרי‏, 5 בדצמבר 2012
• חרם האוטובוסים של מונטגומרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)