חקירת בית הדין הפלילי הבין-לאומי בעניין אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
הנתונים בנושא זה משתנים במהירות או בהתמדה, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.
סמליל בית הדין הפלילי הבין־לאומי

חקירת בית הדין הפלילי הבין־לאומי בעניין אוקראינה החלה ב-2 בדצמבר 2022, כאשר התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, הכריז על חקירת פשעי מלחמה שלכאורה בוצעו על ידי רוסיה בין 21 בנובמבר 2013 (הפלישה הרוסית לקרים) לפלישה הרוסית לאוקראינה.[1]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הפלישה הרוסית לאוקראינה

ממשלת אוקראינה הגישה שתי בקשות רשמיות לבית הדין הפלילי הבין-לאומי לחקור את כל פשעי המלחמה ופשעים אחרים נגד האנושות שאולי ביצעה רוסיה באוקראינה.[2]

פתיחת החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-25 בפברואר 2022, יום לאחר תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי, כרים קאן, כי בית הדין הבין-לאומי יכול "להפעיל את סמכות השיפוט שלו ולחקור כל מעשה של רצח עם, פשע נגד האנושות או פשע מלחמה שבוצעו בתוך אוקראינה". חאן הצהיר ב-28 בפברואר כי בכוונתו לפתוח בחקירה מלאה וכי ביקש מהצוות שלו "לפעול לשימור ראיות". הוא הצהיר שיהיה מהיר יותר לפתוח את החקירה באופן רשמי אם מדינה החברה בבית הדין הפלילי הבין-לאומי תבקש חקירה באופן רשמי, לפי סעיף 13(א) של אמנת רומא.

ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימוניטה, הצהירה ב-28 בפברואר כי ליטא ביקשה לפתוח את החקירה. ב-2 במרץ 2022 חאן הצהיר כי קיבל פניות מ-39 מדינות, מה שאפשר לו לפתוח בחקירה לפי סעיף 14 של אמנת רומא. חאן הצהיר כי הפרקליטות כבר "זיהתה מקרים פוטנציאליים". ב-11 במרץ הצטרפו יפן ומקדוניה הצפונית לפניות, והעלו את מספר המדינות הפונות ל-41.[3]

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התובע הצהיר ב-3 במרץ 2022 כי צוות ראשוני המורכב מ"חוקרים, עורכי דין ואנשים בעלי ניסיון מיוחד בתכנון מבצעי" נשלח ל"אזור אוקראינה" כדי להתחיל באיסוף ראיות.[4][5]

ב-17 במרץ 2023 הוציא בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג צו מעצר נגד נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ונגד נציבת זכויות הילדים של רוסיה, מריה לבובה-בלובה, בטענה שהם נושאים באחריות פלילית לחטיפת ילדים במלחמת אוקראינה–רוסיה (אנ'), המהווים הפרה של דיני מלחמה האוסרים העברת אוכלוסייה מהשטח הכבוש לשטח המעצמה הכובשת.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]