חקירה אפידמיולוגית
באפידמיולוגיה (תורת המגפות) חקירה אפידמיולוגית היא מחקר, הנערך על ידי אנשי אקדמיה, לרוב בשירות רשויות הבריאות הממלכתיות, ותפקידו הוא להתחקות על מהלך התפרצות מגפה ברמת הפרט – מיהו האדם או בעל החיים הספציפי שגרם להפצת מחלה מידבקת. החולה הראשון בהתפרצות מכונה "חולה 0".
כלים לחקירה אפידמיולוגית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באופן מסורתי, בעבר, החקירה האפידמיולוגית נעשתה באמצעות תשאול של החולה וסביבתו על מקומות בהם שהה כשהוא חולה, אולם כיום, נוסף על השימוש בתשאול אנושי, נעשה לעיתים שימוש בטכנולוגיות מתקדמות יותר לצורך החקירה ובהן איכון טלפונים סלולריים וקבלת מידע באמצעותם על מקומות בהם שהה החולה, וכן באמצעות הורדת אפליקציה המדווחת על מקומות בהם שהה האדם שהתגלה בדיעבד כחולה, או לבישת צמיד המעדכן על מיקומו.
עם התפרצות מגפת הקורונה בשנת 2020, נעשה שימוש בכלים הטכנולוגיים במדינות מסוימות ובהן טאיוואן, דרום קוריאה וישראל. כמו כן, ישנן מדינות שמחייבות את האזרחים להוריד אפליקציה לצורך החקירה האפידמיולוגית.
השימוש באיכון סלולרי שנוי במחלוקת ויש הרואים בו פגיעה בפרטיות[1] לאור זאת יש מדינות בעולם שמתירות את השימוש באוכן הסלולרי רק באמצעות פיקוח של שופט בדימוס, וכן יש מדינות שמאפשרות רק למשטרה גלויה ולא לשירותי ביטחון. הנציבות האירופית (הרשות המבצעת של האיחוד האירופי) קבעה עקרונות שיעמדו בבסיס ארגז הכלים של המדינות החברות באיחוד לניטור ומעקב אחרי חולי קורונה[2].
כמו כן, יש רופאים המטילים ספק באפקטיביות של האיכון סלולרי וטוענים שאינו מוגדר כחקירה אפידמיולוגית[3].
בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 החליטה הממשלה על שימוש באיכון הסלולרי שיבוצע באמצעות שירות הביטחון הכללי[4], דבר שעורר ביקורת בציבור[5] ואף החלטה של בית המשפט העליון לדחות את השימוש עד לאישורו בכנסת[6]. בהמשך עלתה האפשרות לחלק צמידי בלוטות' למעקב שישאו אנשים שאין להם סמרטפונים[7].
במרץ 2021, החלה חברת סופרקום בפרויקט פיילוט של משרד הבריאות, המציע לנוסעים הנוחתים בנתב"ג, והמחויבים בבידוד, לקבל אזיקים אלקטרוניים כחלופה לשהות במלונית[8][9].
תוצאות חקירה אפשריות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איזה נוסע הביא למדינתו מחלה שהתפרצה במוקד מרוחק
- מקור ספציפי לתחלואה מצריכת בשר נגוע
- איתור חיות בר נגועות (כלבת למשל)
- איתור מקור הכשל במערך החיסונים
שימוש בתוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עצירת הגורם המפיץ את המחלה, אם הוא עדיין פעיל
- גיבוש דרכי התנהגות להתגוננות מפני התפרצות עתידית של המחלה
- עדויות במשפט נגד עבריינים, שעברו על חוקי תברואה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טופס הודעה אינדיבידואלית על מחלה מחייבת הודעה ושאלוני חקירה אפידמיולוגית, באתר משרד הבריאות
- החקירה האפידמיולוגית באירוע ביולוגי חריג, ד"ר איתמר גרוטו, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מסמך לא זמין 22-2-21
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עומר כביר, אנחנו יודעים את מי הדבקת בסופ״ש האחרון, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-03-15
- ^ תומר גנון והגר רבט, האיחוד האירופי ממליץ להימנע מפרסום מסלולי תנועה של חולי קורונה, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-04-13
- ^ מערכת דוקטורס אונלי, יו"ר רופאי בריאות הציבור מסתייג מאיכון סלולרי לצורכי חקירה אפידמיולוגית, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only
- ^ עומר כביר, כיצד יפעל המעקב הדיגיטלי של השב"כ אחרי אזרחי ישראל?, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-03-16
- ^ אלה לוי-וינריב, המומחים מזהירים: איכון מכשירי הסלולר של האזרחים הוא פגיעה קשה בפרטיות, באתר גלובס, 2020-03-15
- ^ בג"ץ: אמצעי המעקב של השב"כ ייאסרו אם לא יוקמו ועדות הכנסת, באתר חדשות 13
- ^ עומר כביר, בעלות של 50 מיליון דולר: המל"ל מעוניין לחלק צמידי בלוטות' למעקב אחר 3.5 מיליון ישראלים, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2020-06-23
- ^ יהונתן ליס, החל הפיילוט לאיזוק אלקטרוני של אנשים ששבים מחו"ל ויישלחו לבידוד ביתי, באתר הארץ, 1 במרץ 2021
- ^
שגיא כהן, טלי חרותי-סובר, הדר קנה, בלי זכויות, בלי מכרז: המדינה נותנת לחברה פרטית לאזוק אזרחים, באתר TheMarker, 1 במרץ 2021
