חצר שטרויס
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מבנן  |
| מיקום |
 ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′53″N 35°13′36″E / 31.7815°N 35.2266°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   חצר שטרויס | |
  | |
חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל שטרויס (1847–1904) היה נינו של רבי יצחק זקיל לייב וורמסר ("הבעל שם ממיכלשטט"), וחותנו של יעקב רוזנהיים, מייסד אגודת ישראל. את הונו עשה בעסקי בנקאות. למרות היותו בן התרבות הגרמנית הוא נמשך ליהדות המזרח-אירופית ובמיוחד לתנועת המוסר ולראשיה. הוא תמך כלכלית במוסדות תורה ובתלמידי חכמים, ולפי עדות חתנו הרב רוזנהיים[1] הוא פיזר לצדקה "הרבה יותר מחמישית מהונו".
שטרויס התקרב לרבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", ואף תרם ל"בית התלמוד" בקלם 6,000 רובל.[2]. בשנת תרנ"ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט שטרויס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו הרב יעקב שור לשליחו ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטרויס. זיקתו של שטרויס לרוח המוסר של "הסבא מקלם" הביאה להחלטה לתרום את הכסף להקמת קומפלקס דירות מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה, עבור משפחות רבנים מאנשי תנועת המוסר.
במרכז חצר שטרויס הוקם במימונו של שטרויס מבנה לישיבת אור חדש, שנוסדה על ידי קבוצה מתלמידי "הסבא מקלם" בראשות הרב שמואל הלל שינקר והרב ברוך מרקוס.
חצר שטרויס הפכה להיות מרכז של תורה ומוסר בירושלים. במקום התגוררו גדולי המוסר המפורסמים שבדור, שעלו מליטא והתיישבו בירושלים, ובהם: רבי יצחק בלאזר, רבי נפתלי אמסטרדם, רבי צבי לויטן, רבי יצחק מלצן ורבי אריה לייב ברוידא, אחיו של "הסבא מקלם". הקשר של השכונה לתנועת המוסר היה חזק כל כך עד שנהגו לומר בדרך הלצה כי מקור שם השכונה 'מוסררה' הוא מן המילה 'מוסר'. קבוצה מיהודי ירושלים, קבעו אף הם את מקום לימודם בחצר, ונודעו אף הם בהתמדתם ובהנהגות פרישות ומוסר. ביניהם הרב מאיר הלר, הרב צבי הירש ויספיש (נכדו של הרב נחום משאדיק), הרב שמואל תפילינסקי, הרב יונה ראם, הרב אליהו ברוך פרלמן, הרב חייקל מילצקי, הרב יהודה הולצמן והרב זליג לייב לוין.
בין תושבי חצר שטרויס: הרב צבי פסח פרנק. בין ילידי המקום: הרב שמחה זיסל ברוידא, ראש ישיבת חברון (בן משפחת "הסבא מקלם") והרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת כרם ביבנה.
במלחמת ששת הימים הבניין ניזוק, וקומתו העליונה נשרפה מפגיעת פגזים ירדניים. דיירי קומה זו פונו לשכונה אחרת, והוחלט להרוס את הבניין כליל. תוכניות ההריסה התעכבו, ובשלהי שנות ה-90 הוקמה במבנה ישיבה בשם לב ירושלים. נכון ל-2011 מתגוררים תלמידי הישיבה בבניין, והוא אף שופץ מעט על ידם, כולל ריצוף, סיוד הקירות ובניית חדרי שירותים.
שמו של שמואל שטרויס הונצח בכיכר שבצומת הרחובות שבטי ישראל-הנביאים בירושלים, סמוך ל"חצר שטרויס".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "בנקאי שכזה", מאורות הדף היומי (קובץ להורדה)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |