חסידות רחמסטריווקה
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת |
יהדות  |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| תאריך ייסוד |
המאה ה־19 |
| מייסד |
יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה) |
  | |
חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטריבקה[1] שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל. כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים, ובני רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית.
תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס, תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.
ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.
רבי דוד מזלטיפולי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.
- בנו וממלא מקומו היה רבי מרדכי יוסף (-כ"ו באייר ה'תרפ"ט, 1929). רבי מרדכי יוסף היה חתנו של קרובו, רבי אברהם יהושע השיל טברסקי מסקווירא. בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהיו פוגרומים באזורו, ברח לקייב ומשם לוורשה שם נפטר[2]. חתניו היו אחיינו רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, רבי מנחם מנדל מאוטיניא ובזיווג שני רבי שלום יוסף ממילניצא ורבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ.
- שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:
- רבי מנחם נחום טברסקי, מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי יוסף מאיר ממחנובקה. נרצח בשואה ובשעת הוצאתו להורג דיבר על כך שצריכים להיות שמחים בכך שמקדשים שם שמים.
- רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב תשכ"ח, 1968). נישא לחוה, בתו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב התגורר ברחוב מרכז בעלי מלאכה בתל אביב. בשנת תשי"ז, לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב מונה לכהן גם כאדמו"ר מצ'ורטקוב. חיבר ספר בשם "הטוב והתכלית". נקבר בהר הזיתים. נכדו, הרב חיים מיכאל ביברפלד, מכהן בלונדון כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.
- רבי זאב, חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר מלוביטש בקראקא. נרצח בשואה.
רבי מרדכי מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"ף, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"ף[3]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.
שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:
- רבי משה טברסקי מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז). חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי, האדמו"ר מלויעב שדה לבן.
- רבי פנחס טברסקי מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא. כיהן באוסטילה ובפשמישל. נרצח בשואה בתאריך י"ז אייר בדיוק בתאריך הפטירה של אביו שגם נהרג על קידוש השם .הי"ד.
רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'תר"ג[4] - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו בעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.
שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובמסמכים הרשמיים צוין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמורים שליט"א":
- רבי אברהם דוב (ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה 1945), היה חתנו של הרב אפרים מרגליות ממאציב (חתן הרב אברהם טברסקי מטריסק), בעל בתו שבע טברסקי. היה בקי בפילוסופיה יהודית. נחשב למאופק ומיעט להתבטא. משפחתו נותרה ברוסיה. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים[5].
- רבי דוד (ה'תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז ה'תשי"א 1951). נישא לשפרה, בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. סגנון הנהגתו היה עממי. נטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
בנים נוספים היו:
- בנו רבי יעקב יוסף (תר"ל - י"ג באייר תרצ"א) מסטניסלב. נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בזיווג שני את בתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי את בתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. לאחר הצהרת בלפור היה חבר ב"חברת יישוב ארץ ישראל" יחד עם כמה מאדמו"רי בית רוז'ין. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף המזרחי בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי באוסטריה, יחד עם רבי שלמה-חיים מסדיגורא. התכונן לעלות לארץ ישראל, אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי בווינה.
- בנו רבי משה מפריז. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.
רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.
- רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
- רבי חי יצחק (ד' באלול תרצ"א, 1931 - כ"ט באב תשפ"ג, 2023), בנו השני של רבי יוחנן, כיהן באדמו"רות רחמסטריווקה בארצות הברית. היה חתנו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא, ולאחר פטירת אביו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש והחל להתנהג באדמו"רות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד. בשנות ה'תש"ע נפתחה בבורו פארק גם ישיבה קטנה "עסק התורה". בהלווייתו הוכתרו בניו על ידי בן דודו רבי דוד טברסקי למלא את מקום אביהם בהנהגת החסידות.
רבי זאב מרחמסטריווקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[6]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע ידידו הראי"ה קוק אחרי שנת תר"צ. חתנו, בעל בתו מרגלית, היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר".
אחד מבניו היה רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו.
החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים. רבי דוד משה טברסקי כאדמו"ר בבורו פארק. רבי יששכר דוב טברסקי, רבי מנחם נחום טברסקי כאדמו"רים בלייקווד ורבי יעקב יוסף טברסקי, כאדמו״ר במונסי.
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף. בסופו של דבר קיבל על עצמו את התפקיד בהוראת דודו. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה. כמו כן הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל[7].
מרכז מוסדות החסידות הנמצא בשכונת גבעת משה כולל בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. בשלהי שנת תשע"ח נפתחה ישיבה קטנה של החסידות גם בביתר עילית. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.
ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות רחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא את דברי תורתם של האדמורי"ם, כולל עלון שבועי. בתי כנסת נוספים של החסידות קיימים בבני ברק, במודיעין עילית, שלושה בבית שמש ושלושה בביתר עילית.
בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת רבי יוחנן בכ' בכסלו ה'תשמ"ב (16 בדצמבר 1981), עבר רבי חי יצחק לבורו פארק והחל לכהן כאדמו"ר.
בעת פטירתו בכ"ט באב ה'תשפ"ג מנתה החסידות כ-750 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לחסידות תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבורו פארק בשם "עסק התורה", וכן בית ספר לבנות, וכוללי אברכים.
לאחר פטירתו הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:
- רבי דוד משה טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה בורו פארק.
- רבי יששכר דב טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה לייקווד.
- רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה במונסי.
- רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי, מכהן כאדמו"ר מראחמיסטריווקא וויליאמסבורג
- רבי יעקב יוסף טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה בלינדן.
- רבי מנחם נחום טווערסקי, מכהן כאדמו"ר "רחמיסטריווקא - אוקוויין" לייקווד.
- רבי יעקב יוסף טברסקי, נכדו הגדול של רבי חי יצחק, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה במונסי, מכונה "האדמו"ר מרחמסטריווקה ספרינג וואלי".
חסידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המקובל הרב יצחק משה ארלנגר, מחבר ספרים
- הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד
- אברהם סלונים, עסקן ציבורי
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמחת הנישואין בבית האדמו"ר מרחמסטריווקא, באתר בחדרי חרדים, ט"ו באב תשע"א, אוגוסט 2011
- משה ויסברג, גלריה: מעמד כבוד התורה למען הכוללים של רחמסטריווקא, אתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2022
חסידות רחמסטריווקה, דף שער בספרייה הלאומית- לראשונה מעלותו על כס ההנהגה: הרבי מרחמסטריווקא אוקוויין עשה שבת בקנדה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ротмістрівка במחוז צ׳רקאסי בין סמילה לשפולה
- ^ ראו:
- ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ אלפסי כותב ת"ר.
- ^ לווית האדמו"ר ז"ל מרכמיסטריבקה, הצופה, 9 באוגוסט 1945
- ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
- ^ בדו"ח הכספי של עמותת ישיבת רחמסטריווקא לא מופיעות הכנסות ממשרד החינוך וממשרד הדתות בשנת 2008, בניגוד לשנת 2007. עם זאת, מוזכר בו סכום שמקורו במשרד העבודה והרווחה
