חסידות ביאלא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשה
רבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק
האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים
רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ מביאלא-פשיסחא
רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן
רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנו
רבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק
הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן

חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא. חסידות ביאלא היא המשך לחצרות לענטשנא, אוסטרובא ופשיסחא.

במהלך הדורות נקראה החצר בשמות שונים (פארציווא, מעזריטש, לובלין, שדליץ, לברטוב) על פי מקומות מגוריהם של אדמו"רי החצר, אך לאחר השואה חזרה החצר להיקרא ביאלא.

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)

מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, בעל ה"דברי בינה", ובנו הצעיר של רבי נתן דוד משידלובצא, נכדו של רבי ירחמיאל מפשיסחא ונינו של רבי יעקב יצחק, "היהודי הקדוש", מפשיסחא. נישא לרחל לביאה, בתו היחידה של רבי יהושע מאוסטרובא, בנו של רבי שלמה לייב מלענטשנא.

הוכתר לאדמו"ר אחרי פטירת חותנו, בשנת תרל"ג, ואז חלה תופעה נדירה יחסית של התמזגות חצרות. עברו אליו חסידי פשיסחא, שאותם הנהיג בעבר אביו, וכמו כן עברו אליו חסידי אוסטרובא, שהונהגו קודם לכן על ידי חמיו. שני הענפים האלה נפרדו בשעתו בדור התלמידים של 'היהודי הקדוש' מפשיסחה, ואצל האדמו"ר מביאלא חזרו והיו לענף אחד.

האדמו"ר נפטר בשנת ה'תרס"ה (1905), והותיר אחריו ארבעה בנים, ששימשו כולם אדמו"רים במקומות מגוריהם. דברי תורתו נדפסו בספרים: "דברי בינה" על התורה ומועדים, ו"ישרי לב" על שבת.

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל בניו של מייסד השושלת כיהנו באדמו"רות:

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – יחיאל יהושע רבינוביץ

רבי ירחמיאל צבי הותיר אחריו בן, יחיאל יהושע, שבפטירת אביו היה רק בן חמש. הוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש מאוז'רוב, ונמנה עם חשובי תלמידיו של רבי אברהם מרדכי אלתר, האדמו"ר מגור. בגיל עשרים ושתיים שב הרב יחיאל יהושע לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידי ביאלא. הוא הקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים.

לאחר כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט רבי יחיאל יהושע עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב והוא הוגלה לסיביר. בשנת תש"ב עלו חלק מילדיו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן ובשנת ה'תש"ז עלה הוא עצמו לישראל והשתקע בתל אביב-יפו. בשנת ה'תשט"ו העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו. חסידיו הקימו בית מדרש וישיבה בבני ברק. בראשות הישיבה עמד בנו הרב דוד מתתיהו רבינוביץ[1], ובמשך תקופה קצרה גם הרב ראובן פיין.

רבי יחיאל יהושע היה חבר מועצת גדולי התורה.

הוא נפטר בכ"א בשבט תשמ"ב. דברי תורתו הודפסו בסדרת ספריו: "חלקת יהושע", וכמו כן נדפס ספרו "סדר היום" עוד בחייו.

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי השבעה לאחר פטירתו של רבי יחיאל יהושע רבינוביץ נערכו בחירות בין בניו על זהות ממלא מקומו. בבחירות נבחר בנו הצעיר, רבי בן ציון רבינוביץ. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים את בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ובמקביל החלו שני הבנים האחרים לכהן כאדמו"רים (סודרו להלן לפי סדר לידתם).

  • רבי ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. שהה עם אביו בגלות סיביר עד עלותם ארצה. הוא מונה לאחר פטירת אביו לרב בית מדרשו ברחוב יוסף בן מתתיהו בירושלים. כעבור מספר שנים עבר לגור בשכונת הר נוף, שם הקים את בית המדרש "תולדות יחיאל" ביאלא פשיסחא. נפטר בו' טבת תשס"ו.
  • רבי יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן (נפטר בכ"ט באלול תש"ע[2]). נישא למרים שיינדל בת רבי אברהם אביש קנר אדמו"ר מטשכויב. למד בישיבת פוניבז' והיה מראשוני התלמידים שבהם נתייסדה הישיבה בשנת תש"ג. גר בפתח תקווה שם מסר שיעורים בגמרא בעיון בביהמ"ד ויזניץ על פי בקשתו של אדמו"ר בעל ישועות משה מויזניץ, ולאחר מכן עבר לגור בשכונת רמת אהרן בבני ברק שם הוכתר כאדמו"ר. היה ידוע בתפילותיו שהיו ברגש גדול וארכו זמן רב[3]. דברי תורתו יצאו מדי חודש בקונטרסי "מאורות יחיאל" וקובצו לכרך "אהלי יעקב", וכן הספר "אהבת יעקב". נפטר בכ"ט אלול תש"ע ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.
  • רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ט - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח), היה האדמו"ר מביאלא בני ברק. עלה לארץ בשנת תש"ב בעליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. הקים את ישיבת ביאלא אור קדושים ועמד בראשה. בשנת תשכ"ד כתב את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. מספר חודשים לאחר פטירת אביו בתשמ"ב התמנה לאדמו"ר על ידי חלק מהחסידים, והקים בתי מדרשות בבני ברק ובירושלים. לאחר פטירתו הוציאו חסידיו לאור את דברי תורתו בספרים "להבת דוד" ו"אורחות דוד".
  • רבי בצלאל שמחה מנחם בן ציון, היה הראשון שהתמנה לאדמו"ר מבין אחיו והוא עומד בראש הפלג הגדול ביותר של חסידות ביאלא. במשך שנים היה רב העיר לוגאנו שבשווייץ, וכיום מחלק עיתותיו בין צפת לירושלים. עלה ארצה בשנת תש"ב במסגרת עליית ילדי טהראן ולמד בישיבת פוניבז'. לאחר נישואיו דר מספר שנים בגייטסהד. שיחותיו, שיעוריו וחידושי תורתו יוצאים לאור בסדרת הספרים מבשר טוב, הכוללת ספרי חידושים על הש"ס, כמו גם ספרי חסידות ומוסר רבים. לחסידיו בתי כנסת וכוללי אברכים בירושלים, בבני ברק, בית שמש ועוד, בהם גם בתי כנסת בבית שמש ובצפת לקהילות של בעלי תשובה הנמנים עם חסידיו. בית מדרשו המרכזי הוא ברחוב יעקבזון בירושלים. לחצר ישיבות בבני ברק, באלעד ובצפת. רבי בן ציון משמש כאביו, כחבר מועצת גדולי התורה.

הדור החמישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני רבי ירחמיאל צבי יהודה רבינוביץ מביאלא פשיסחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי יעקב אלימלך, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר באשדוד.
  • רבי חיים יצחק מנחם מנדל, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. מתגורר בבני ברק. חתן רבי יצחק יהודה שטרן מביליץ.
  • רבי משה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא. ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בהר נוף.
  • רבי ברוך לייב, האדמו"ר מביאלא-לונדון, שימש בעבר רב בית הכנסת ביאלא בלונדון של דודו הרב בן ציון. במות אביו ייסד את קהל "ברכת צבי" ביאלא על שמו. ירש הון רב מחמיו, ישעיה זאב לעוו (ראש קהילת סאטמר לונדון), ובנה מרכז מפואר שבו בית כנסת, שטיבלאך, ספרייה תורנית גדולה ואולם שמחות.
  • הרב שמחה, מרבני שכונת רמת שלמה בירושלים ומחבר פסקי תשובות, סדרת ספרים נפוצים על השולחן ערוך והמשנה ברורה, שבה מובאים פסקי הלכה אקטואליים.
  • חתנו הוא רבי ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא (דונולו) בבני ברק.

בני רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא רמת אהרן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי דוד ירחמיאל צבי, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו ברמת אהרן. למד בישיבת טשיבין ושימש בבית זקנו רבי יחיאל יהושע. כיהן במשך שנים כראש כולל בוהוש. מחבר ספר עיוני הלכות (שלושה חלקים).
  • רבי ברוך שלמה לייב, האדמו"ר מביאלא - הר יונה, חתן רבי מנחם מנדל ממוז'שאי. למד שנים רבות בישיבת מיר בפלטבוש וקיבל הוראה מראש הישיבה רבי שמואל בירנבום. שימש כרב בביהמ"ד ביאלא שהוקמה בבורו פארק בשליחות זקינו רבי יחיאל יהושע, ואף קיבל ממנו מכתב עם תקנות מפורטות לביהמ"ד.

בני רבי דוד מתתיהו רבינוביץ מביאלא בני ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלוף שנה מפטירת רבי דוד מתתיהו הוכתרו ארבעה מבניו לאדמו"רים.

  • רבי יעקב מנחם, האדמו"ר מביאלא בני ברק ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בבני ברק. לחסידיו בתי מדרש בירושלים, באלעד ובביתר עילית. תחת הנהגתו הוקמו ישיבות ומוסדות נוספים בביתר עילית. חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף, בעל בתו ראצ'ה ברכה[4].
  • רבי אברהם ירחמיאל רבינוביץ, האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, הקים את חצרו ובית מדרשו בשכונת קריית משה בירושלים. הקים בתי כנסת ומרכזיים קהילתיים "להבת דוד" במנהטן[5], לוס אנג'לס ומיאמי. חתן רבי אברהם שלמה בידרמן מלעלוב.
  • רבי פנחס ירמיה, האדמו"ר מביאלא בית שמש, הוכתר לאדמו"ר לאחר פטירת אביו, הקים בית מדרש ומרכז חסידי בבית שמש. הקים מרכזי קירוב בכמה ערים בצרפת ובקנדה. חתן רבי אברהם גולדמן מזוויהל.
  • רבי אהרן שלמה, האדמו"ר מביאלא בבורו פארק, חתן רבי נחום מאיר פנט מדעעש-שאץ. לחצרו בתי כנסת בביתר עילית ובמיאמי.
    בני רבי דוד מתתיהו מביאלא: האדמו"רים מאוסטרובה ביאלא (במרכז), ביאלא בני ברק, ביאלא בית שמש ובורו פארק, באירוע הכנסת ספר תורה, שבט תשע"ח
רבי יהודה זאב קורנרייך משידלובצא
  • חתנו רבי יהודה זאב קורנרייך, האדמו"ר משידלובצא, קיבל את בית מדרשו של חמיו בגוש 80 בירושלים. לחסידיו בתי מדרש גם בביתר עילית.

חסידי ביאלא מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסידות ביאלא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אידישע ווארט, גיליון 230 אדר - ניסן תשמ"ב.
  2. ^ יהושע הכהן, האדמו"ר מביאלא-רמת אהרן זצ"ל, 8 בספטמבר 2010, חדשות אתר בחדרי חרדים.
  3. ^ מעדותו של רבי מנדל מנדלסון אב"ד קוממיות בהספידו עליו "אני זוכר את האדמו"ר עוד בימים שגר בפתח תקווה ולא ידעו מי הוא שהיה יושב כל יום בביהמ"ד ומתפלל זמן רב מילה במילה כמונה מעות בהתעוררות גדול"
  4. ^ ישראל כהן, ‏אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
  5. ^ בית אוסטרובה מנהטן, David's Flame, Boma (באנגלית) (ארכיון)