חסידות אשלג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירתו התמנו שני בניו, רבי ברוך שלום אשלג ורבי שלמה בנימין אשלג, לאדמו"רים.

בשנת תשט"ו (1955) פתח רבי ברוך שלום אשלג בית כנסת בביתו ברחוב מינץ (הראשונים) בבני ברק, שם מסר שיעורים לתלמידיו. בשנת תשל"ו (1976) פתח בית מדרש ברחוב חזון איש 81 בבני ברק.

בשנת תשכ"א (1961) פתח רבי שלמה בנימין אשלג בית כנסת וישיבה ברח' שד"ל בני ברק.

רבי דוד מינצברג, תלמידו של בעל הסולם ולצידו רבי משה ברוך למברגר, הגבאי של בעל הסולם, פתחו גם הם בית מדרש עצמאי בירושלים, ובו הוקמה קהילה של בני היישוב הישן תלמידי הרב אשלג מתקופת לימודיו בישיבת חיי עולם. בית מדרש זה שוכן כיום בבניין ישיבת חיי עולם בבתי הורנשטיין, והקהילה בו מונה כ-100 משפחות. בתי כנסת נוספים של הקהילה קיימים בביתר עילית (בגבעה A ובגבעה B) ובבית שמש.

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנפטר רבי ברוך שלום בשנת תשנ"א (1991) מילא את מקומו בנו הבכור, רבי שמואל. לאחר פטירתו בכ"ח בחשוון תשנ"ז ירש את החצר גיסו רבי יעקב גנירר. חתן נוסף הוא הרב יצחק אגסי.

בנו הבכור של רבי שלמה בנימין, רבי יחזקאל אשלג הקים בית מדרש וכולל אברכים ברחוב אבן עזרא בבני ברק. בן נוסף, רבי שמחה אברהם פועל בבית המדרש ברחוב שד"ל בבני ברק. אחרי פטירת רבי יחזקאל באב תשע"ו הוכתר בנו הגדול רבי יהודה לייב כממלא מקומו.

תלמידו של הרב ברוך שלום, הרב אברהם מרדכי גוטליב, הקים בשנת תשנ"ה את בית המדרש "ברכת שלום" בקריית יערים.

סטרטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסו של הרב אשלג, רבי יהודה צבי ברנדויין, צאצא לאדמו"רי סטרטין כיהן באדמו"רות סטרטין בעיר העתיקה וניהל את חצרו בדרך אשלג.

לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו רבי אברהם. לאחר פטירתו של רבי אברהם בי' באדר תשע"ג (2013) ממלא את מקומו בנו רבי משה חיים.

חתנו של הרב ברנדווין, הרב מרדכי שיינברגר, מנהיג קהילה ביישוב אור הגנוז בגליל. קהילה זו מתנהלת בהתאם לשיטת הרב אשלג, בצורה שיתופית.

גופים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוסף על החסידויות הנ"ל הקימו שרגא ברג ומיכאל לייטמן בנפרד שני גופים להפצת קבלה ברוח פוסט מודרנית, אשר אינם מקובלים על הממסד האורתודוקסי, בין היתר, בשל פנייתם לחילונים ולגויים. ארגון בני ברוך של לייטמן נוטה לכיוון מסורתי יותר מזה של ברג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]