חלומות פרעה
חלומות פרעה הוא סיפור מקראי המופיע בספר בראשית, פרק מ"א, ומשולב בסיפור הגדול על יוסף ואחיו, בסוף סיפורי האבות בספר בראשית.
הסיפור מתאר את שני החלומות שחלם פרעה, את הכשלון לפתור אותם בידי החרטומים וחכמי מצרים, ואת הבאת יוסף מבית האסורים כדי שיפתור את החלומות. יוסף פותר את החלומות כמנבאים שבע שנים טובות שאחריהן תבאנה שבע שני רעב. ובעקבות פתרונו, הוא עולה לגדולה ומתמנה כמשנה למלך מצרים האחראי להיערכות לשנות הרעב.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיפור יוסף ואחיו הוא חטיבה ספרותית רחבה המשתרעת על פני ארבעת הפרשות האחרונות בספר בראשית (וישב - ויחי), והוא מורכב ממספר רב של תתי-סיפורים עצמאיים. סיפור חלומות פרעה, הממוקם בתחילת פרשת מקץ, משולב ברצף סיפורים אלה. לפניו, בפרשת וישב, מתואר כיצד השנאה בין יוסף לאחיו, בין השאר בגלל חלומותיו היומרניים לטעמם, גרמה לכך שהם השליכו אותו לבור. בהמשך הוא נמכר לישמעאלים, והתגלגל כעבד לביתו של פוטיפר, משרי פרעה מלך מצרים. בעקבות עלילתה של אשת פוטיפר, יוסף נאסר בבית הסוהר, וקיבל תפקיד מרכזי בניהולו.
בהמשך, מונה יוסף לשרת את שר המשקים ושר האופים של פרעה, בעת שנאסרו בבית הסוהר בעוון רשלנות במלאכתם. שר המשקים ושר האופים חלמו חלומות שגרמו להם להיות 'זועפים', ויוסף פתר את חלומותיהם. פתרון חלומו של שר המשקים היה, שתוך שלושה ימים פרעה ישיב אותו לתפקידו הראשון, ולכן יוסף ביקש ממנו שכשהוא ישוב לתפקידו, הוא יזכיר לפני פרעה את העוול שנעשה לו, ויוציא גם אותו מבית הסוהר. לאחר שלושה ימים שר המשקים אכן שב לתפקידו הרם, אך הוא לא זכר את דברי יוסף, ויוסף נשאר בבית הסוהר. בשלב זה מסתיימת פרשת וישב, ובפרשה הבאה (פרשת מקץ) מתחיל סיפור חלומות פרעה, שמבחינה כרונולוגית זמנו מאוחר בשנתיים מן הסיפור הקודם. בתחילת הסיפור יוסף בן 30 שנה, כלומר, שסיפור זה התרחש 13 שנה לאחר תחילת סיפור יוסף ואחיו, בו יוסף היה בן 17.
הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור פותח בתיאור חלומותיו של פרעה. בחלום הראשון, בו פרעה עמד על שפת היאור, הוא ראה שבע פרות "יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר" עולות מן היאור, ורועות באחו. אחריהן עלו שבע פרות אחרות, "רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר", ונעמדו לצידן על שפת היאור. שבע הפרות הדקות אכלו את שבע הפרות הבריאות, ופרעה הקיץ משנתו. הוא שב לישון, וחלם חלום נוסף, בו ראה שבע שיבולים "בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת" עולות "בְּקָנֶה אֶחָד", ולאחריהן צמחו שבע שיבולים "דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים". השיבולים הדקות בלעו את השיבולים הבריאות והמלאות, ופרעה התעורר וגילה שהיה זה חלום.
בבוקר, פרעה קם נסער מהחלומות, וקרא לכל חרטומי מצרים, וסיפר להם את חלומו. כשהם לא הצליחו לפותרו כראוי, שר המשקים סיפר לפרעה כיצד יוסף פתר לו ולשר האופים את חלומותיהם, ובעקבות זאת, פרעה זימן אליו את יוסף. יוסף התגלח והחליף את בגדיו, ובא לפני פרעה. פרעה סיפר ליוסף את חלומו, והתיאור המקראי נשנה פעם נוספת, בשינויים קלים, בעיקר כאלה המפריזים בתיאור רעתם של הפרות הרזות. כך למשל, פרעה הוסיף התרשמות אישית מרעתן של הפרות: ”לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ” (מ"א, י"ט), וכן ציין שלאחר שהפרות הרקות אכלו את הפרות הבריאות, דבר זה לא ניכר על גופן, ומראיהן נשאר רע כבתחילה.
לאחר שפרעה סיפר ליוסף את חלומו, יוסף הסביר לפרעה ששני החלומות הם בעצם חלום אחד, בהם אלוהים הראה לפרעה את אשר הוא עתיד לעשות. לדבריו, הן שבע הפרות, והן שבע השיבולים, מסמלות שבע שנים. הפרות והשיבולים השמנות מסמלות את ביאתן של שבע שני שבע גדול בכל ארץ מצרים, והרזות מסמלות שבע שני רעב, שיכלו את הארץ, וישכיחו את שני השבע, מרוב תוקפו של הרעב. הישנותו של החלום פעמיים, מלמדת שאלוהים ימהר להגשים את החלום, שכן ”נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים” (מ"א, ל"ב). כהמשך לדבריו, יוסף הציע לפרעה למנות על ארץ מצרים אישר נבון וחכם, ולהפקיד פקידים בכל ערי מצרים, שיאגרו מזון לאורך שנות השבע. מזון זה יכלכל את ארץ מצרים בשנות הרעב, ”וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב” (מ"א, ל"ו).
פרעה התפעל מאוד מחכמתו של יוסף, ואף אמר לעבדיו: ”הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ?” (מ"א, ל"ח). בעקבות הצעתו של יוסף, וקביעתו של פרעה שאין נבון וחכם כיוסף, הוא מינה את יוסף למושל על ביתו ועל כל ארץ מצרים, העביר לו את טבעתו, הלביש אותו בבגדים מכובדים, והרכיב אותו ב'מרכבת המשנה' שלו. הוא שינה את שמו ל"צָפְנַת פַּעְנֵחַ", ונתן לו לאישה את אסנת בת פּוֹטִי פֶרַע כהן און.
יוסף ביצע את תוכניתו, ובמהלך שבע שנות השבע, הוא קיבץ וצבר מזון רב. במהלך שנים אלה, נולדו לו מאסנת אשתו שני בנים, להם הוא קרא מנשה ואפרים. לאחר שכלו שבע שנות השבע, החלו שנות הרעב, כפי שאמר יוסף, ובכל הארצות היה רעב, מלבד ארץ מצרים בה היה לחם. העם המצרי צעק אל פרעה ללחם, ששלח אותם ליוסף והורה להם לעשות כדבריו. יוסף פתח את מאגרי המזון, ומכרו למצרים ולכל אנשי הארץ שבאו לקנות ממנו מזון. הרעב הכה גם בארץ כנען, וכשיעקב ראה שבמצרים ניתן לקנות מזון, הוא שלח את בניו למצרים, וכאן מתחיל סיפור ירידת אחי יוסף למצרים.
פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשנים רבים עסקו בשאלה הכפולה העולה מההקבלה בין החרטומים ליוסף: מדוע החרטומים, שמסתבר שהיו מומחים בפתרון חלומות, לא הצליחו לפתור את חלומותיו של פרעה? ומצד שני, כיצד יוסף הצליח במשימה בה החרטומים נכשלו, ופיצח את משמעותם של החלומות? בנוגע לפרעה, רוב הפרשנים לא התעסקו בשאלה מדוע לא הצליח להבין את משמעות חלומותיו, שכן ייתכן שהוא לא היה מומחה בפתרון חלומות, ובנוסף, ייתכן שהוא היה נתון בסערת רגשות שמנעה ממנו להתעמק בפרטי החלומות, ולכן הוא פנה בחוסר אונים לחרטומיו.
פרשנים רבים סבורים שמשמעותם של החלומות פשוטה, ולא נצרכה חכמה רבה על מנת לפותרם: פרות משמשות לחרישת הקרקע, והשיבולים הם הגידולים עצמם, ולכן ברור שמצבן של הפרות והשיבולים מסמל את מצבו של המשק החקלאי, באופן שהשמנות מסמלות שבע, והרזות מסמלות רעב[1]. גם מי היאור משמשים למקור החיים של המצרים, ובהם תלוי השבע והרעב במצרים[2]. פרשנים אלה התקשו בעיקר בשאלה מדוע החרטומים לא הצליחו להגיע לפתרון פשוט זה?
הקריאה הפשוטה בפסוקים היא שהחרטומים כלל לא הציעו פתרונות לחלום פרעה[2], אך כיוון שמסתבר שהחרטומים היו מומחים בפתרון חלומות, פרשנים רבים הניחו שהחרטומים הציעו לפרעה פתרונות לחלומו, אך אף אחד לא מצא חן באוזני פרעה. פרשנות זו, שמקורה במדרש[3], התקבלה על פרשנים רבים[4]. המדרש אף הציע אפשרויות לפתרונות שאמרו החרטומים:
רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: פותרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות - שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות - שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות - שבע מלכויות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות - שבע אפרכיות (=מלכויות) מורדות בך.
כישלונם של החרטומים בפתרון החלום, מוסבר במדרש, כהשגחה אלוהית שמטרתה ”שיבא יוסף באחרונה ויטול גדולה”, שכן חכמתו בפתרון החלום בלטה בעקבות כישלונם של החרטומים לפתור אותו.
לאור הפרשנות שהחרטומים הציעו אף הם פתרונות שונים, עלתה השאלה כיצד ידע פרעה שפתרונו של יוסף הוא הפתרון הנכון, ולכן הוא הוטב בעיניו יותר מפתרונותיהם של החרטומים? לכן יש שפירשו שפרעה ראה בחלומו גם את הפתרון, ואף על פי ששכחו, עדיין ידע לקבוע שפתרונם של החרטומים אינו הפתרון שחלם, וכשיוסף אמר את פתרונו, פרעה נזכר שכך הוא אכן חלם[5].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר בראשית פרק מ"א, באתר מקראות גדולות הכתר
- בראשית מ"א, באתר על התורה
- תהילים י"ט, באתר תנ"ך על הפרק
- ספר בראשית פרק מ"א, באתר התנ"ך - הרצוג
- חלומות פרעה, באתר ישיבת הר עציון
- שאול רגב, חלומות ופתרונם, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- נחמה ליבוביץ, חלום פרעה, באתר "גיליונות נחמה"
- צופיה מלר, החלום ומשמעותו בסיפורי יוסף, באתר "חופש"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פירוש רבינו בחיי בן אשר
- ^ 1 2 פירוש אברבנאל
- ^ בראשית רבה, פרשה פ"ט, פסקה ו'
- ^ רש"י, רשב"ם, מלבי"ם, כלי יקר
- ^ מדרש אגדה (בובר), בראשית מ"א