חיסון נגד שפעת
 | |
| בטיחות | |
|---|---|
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון C  |
| מזהים | |
| קוד ACT |
J07BB |
  | |
חיסון נגד שפעת הוא חיסון המגן מפני נגיפים שגורמים לשפעת. גרסה חדשה של החיסון מפותחת פעמיים בשנה, משום שנגיפי השפעת משתנים במהירות. בעוד שהיעילות שלהם משתנה משנה לשנה, לרוב החיסון מספק הגנה ברמה גבוהה מפני נגיפי השפעת. המרכז האמריקני לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) מעריך כי חיסון נגד שפעת מקטין את הסיכון לחלות מחלות, מוריד את כמות הביקורים אצל הרופאים, את כמות אשפוזים ואת מקרי המוות. כאשר עובדים שמקבלים את החיסון חולים בשפעת, לרוב הם חוזרים לעבודה חצי יום מוקדם יותר. היעילות של החיסונים בקרב אנשים מתחת לגיל שנתיים ומעל גיל 65 נותרה לא ברורה, בשל האיכות הנמוכה של המחקר בקרב קבוצות הגילאים הללו. ילדים אשר מקבלים חיסון נגד שפעת מסייעים גם להגן על הסובבים אותם.
החיסון פותח במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, והפך לזמין בקנה מידה עצום בעולם המערבי במהלך שנות ה-40. החיסון נכלל ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
המלצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארגון הבריאות העולמי וה-CDC ממליצים על חיסון שנתי כמעט לכל אדם מגיל 6 חודשים ומעלה, ובמיוחד לאלו שבסיכון גבוה. המרכז האירופאי למניעת ובקרה על מחלות (אנ') ממליץ גם הוא על חיסון שנתי לקבוצות אוכלוסייה בסיכון גבוה. קבוצות אלה כוללות נשים הרות, קשישים, ילדים בין הגילאים 6 חודשים עד 5 שנים, אנשים עם בעיות בריאותיות מסוימות, ועובדים בתחום הרפואה.
תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 5 ל-10 אחוזים מכלל הילדים שמחוסנים בחיסון נגד שפעת לוקים בחום. החיסון עשוי לגרום לכאבי שרירים זמניים או לתחושת עייפות.
מספר מחקרים השוואתיים שבוצעו הציגו ממצאים הקושרים את החיסון בהפחתת הסיכוי ללקות בשבץ מוחי. מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2022 העריכה כי קבלת החיסון מפחיתה את הסיכוי ללקות בשבץ בכ-12%.[1]
תופעת לוואי נדירה אך חמורה של חיסוני שפעת היא שיתוק רפה כתוצאה מתקיפת מערכת העצבים על ידי מערכת החיסון, בשם תסמונת גילאן בארה.[2]
פיתוח החיסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיסון בדרך כלל מפותח בביצים של עופות מופרים כאשר החיסון זמין הן כזריקה והן כתרסיס שמרססים לאף.
תכשירים נפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2019, דנה בישראל הוועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים בהמלצות על החיסונים השונים נגד שפעת לחורף תש"פ (2019/2020) והמליצה פה אחד שעד גיל 64 שנים עדיפים החיסונים נגד 4 זנים על פני החיסון נגד 3 זנים המכיל אדג'ובנט, בשם פלואד (Fluad), אשר יובא לראשונה לישראל. לגבי בני 65 שנים ומעלה, המליצה הוועדה לראות בשתי האפשרויות כחלופה שווה. חברי הוועדה ציינו את חסר המידע הדרוש להמלצה ברורה.[3]
בנובמבר 2019, אישר בארצות הברית, מנהל המזון והתרופות (FDA) תכשיר חיסון פעיל נגד שפעת באנשים בני 65 ומעלה, בשם פלוזון מינון-גבוה ארבע-זני (Fluzone HighDose Quadrivalent; QIV-HD). זני וירוסי השפעת המומתים שבתכשיר הם ממשפחות A (H1N1), A (H3N2), B (Victoria), B (Yamagata) והתכשיר עשוי להכיל גם שאריות פורמלדהיד, אוקטיל-פנול אתוקסינאט וחלבון ביצה. האישור ניתן לאחר ניסוי שהשווה בינו לבין חיסון פלוזון מינון-גבוה תלת-זני (Fluzone HighDose Trivalent; TIV-HD).[4][5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעבדה לפיתוח חיסון נגד שפעת, 1943, ארכיון הסרטונים של AP
ענר אוטולנגי, מה מיוחד בחיסון לשפעת ולמה צריך לקבל אותו בכל שנה?, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מחקר השוואתי בספרד: חיסון נגד שפעת יכול להפחית סיכון לשבץ מוחי | דוקטורס אונלי Doctors Only, באתר דוקטורס אונלי Doctors Only, 3 באוגוסט 2022
- ^ Daniel A. Salmon, Michael Proschan, Richard Forshee, Paul Gargiullo, William Bleser, Dale R. Burwen, Francesca Cunningham, Patrick Garman, Sharon K. Greene, Grace M. Lee, Claudia Vellozzi, W. Katherine Yih, Bruce Gellin, Nicole Lurie, H1N1 GBS Meta-Analysis Working Group, Association between Guillain-Barré syndrome and influenza A (H1N1) 2009 monovalent inactivated vaccines in the USA: a meta-analysis, Lancet (London, England) 381, 2013-04-27, עמ' 1461–1468 doi: 10.1016/S0140-6736(12)62189-8
- ^ פרופ' שמואל רשפון, סיכום ישיבת הועדה המיעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים מ-20.2.2019 על החיסונים נגד שפעת לחורף תש"פ, באתר משרד הבריאות, 18/03/2019
- ^ FDA, 522 Fluzone® High-Dose Quadrivalent, 1/2019 (באנגלית)
- ^ Emily Jane Woo, Pedro L. Moro, Postmarketing safety surveillance of high-dose quadrivalent influenza vaccine: Reports to the Vaccine Adverse Event Reporting System, Vaccine 40, 2022-02-11, עמ' 1026–1030 doi: 10.1016/j.vaccine.2021.12.070 (באנגלית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.