חיל האוויר העיראקי
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 עיראק |
| שיוך |
חיל אוויר  |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
22 באפריל 1931 – הווה (93 שנים) |
| מלחמות |
המלחמה האנגלו-עיראקית, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת איראן-עיראק, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת המפרץ |
  | |
חיל האוויר העיראקי (בערבית: القوة الجوية العراقية) הוא זרוע האוויר של הכוחות המזוינים של עיראק. החיל מונה כיום כ-5,000 חיילים ומתפעל קרוב ל-350 כלי טיס. בשנות ה-80 של המאה ה-20 נחשב החיל לגדול מבין חילות האוויר במזרח התיכון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיל נוסד ב-22 באפריל 1931 בזמן שלטון הבריטים בעיראק, כחיל האוויר המלכותי העיראקי. עד להקמתו, שלט חיל האוויר המלכותי הבריטי במרחב האווירי של עיראק. הפעילות המבצעית הראשונה בה השתתף החיל היה בשנת 1941 בעת המלחמה האנגלו-עיראקית. בשנת 1948 במלחמת העצמאות סייע החיל גם בלחימה לצד הכוחות הערבים בארץ ישראל.
כתוצאה מההפיכה הצבאית בשנת 1958 (הפיכת ה-14 ביולי) שינה החיל את שמו לחיל האוויר העיראקי, ועיראק כוננה יחסים דיפלומטיים עם ברית המועצות ושאר מדינות ברית ורשה. בהדרגה, הפכה ברית המועצות לספקית נשק עיקרית והחיל החל לקלוט מערכות נשק סובייטיות לצד מערכות הנשק הבריטיות אותן הפעיל. בשנת 1966 ערק הטיס ממוצא אשורי מוניר רדפא לישראל עם מטוס המיג-21 החדיש אותו הטיס. בתחילת מלחמת ששת הימים ביצע חיל האוויר העיראקי ארבע התקפות בשטח ישראל, אחת מהן באמצעות מפציץ טופולוב 16 שגרם ל-14 הרוגים ישראלים ולעשרות פצועים. בתגובה מהצטרפות עיראק למלחמה הותקף בסיס חיל האוויר העיראקי H-3 על ידי מטוסי חיל האוויר הישראלי במסגרת מבצע מוקד והחיל איבד מספר מטוסים.
במהלך שנות ה-70 החלה עיראק לרכוש מערכות נשק מתקדמות מצרפת שכללו בין היתר מטוסי מיראז' F1 ויגואר. עיראק העבירה מספר טייסות קרב לסוריה ומצרים ששימשו אותן במהלך מלחמת יום הכיפורים.
במהלך שנות ה-80 גדל החיל בצורה ניכרת מ-330 ל-950 מטוסים זאת בשל מלחמת איראן–עיראק. חיל האוויר העיראקי מילא תפקיד מרכזי בהתקפות העיראקיות על הכוחות האיראניים. למרות גודלו, קרס חיל האוויר העיראקי במהלך מלחמת המפרץ. רבים ממטוסיו הושמדו, הן באוויר והן על הקרקע, ומטוסים רבים נמלטו לשטח איראן. בתום המלחמה נאסר על חיל האוויר העיראקי לטוס בדרום ובצפון המדינה, זאת כדי למנוע את התקפת האוכלוסייה השיעית והכורדית שניסו למרוד בשלטון המרכזי. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ ירדה יכולתו של חיל האוויר העיראקי בצורה משמעותית ומרבית המטוסים תוחזקו בצורה גרועה. החיל כמעט ולא השתתף בלחימה בעת מלחמת עיראק ב-2003 שהסתיימה בכיבושה של עיראק ובהפלת משטרו של סדאם חוסיין.
לאחר המלחמה עבר החיל תהליך שיקום, ובין השאר קלט מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-16 פייטינג פלקון. התהליך לא עלה יפה, וכיום (2021) עדיין נמצא החיל במצב ירוד[1].
כלי התעופה שבשירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מטוסים | מדינה | גרסה | בשירות | הערות | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מטוסי קרב | ||||||
| אארו L-159 ALCA | צ'כיה | L-159A | 10[2] | |||
| סוחוי Su-25 | רוסיה | 21[2] | ||||
| ססנה 208 | ארצות הברית | AC-208 | 2[2] | הותאם לתקיפה | ||
| ג'נרל דיינמיקס F-16 פייטינג פלקון | ארצות הברית | F-16C/IQ | 26[2] | |||
| מטוסי סיור | ||||||
| ססנה 208 | ארצות הברית | RC-208 | 3[2] | |||
| AMD Alarus | ארצות הברית | SAMA CH2000 | 7[2] | |||
| סופר קינג אייר | ארצות הברית | 350 | 6[2] | |||
| דה הבילנד DHC-6 טווין אוטר | קנדה | 2[2] | מטוס המראה ונחיתה קצרה | |||
| תובלה | ||||||
| סופר קינג אייר | ארצות הברית | 350 | 1[2] | |||
| לוקהיד C-130 הרקולס | ארצות הברית | C-130E | 3[2] | |||
| לוקהיד מרטין C-130J סופר הרקולס | ארצות הברית | 6[2] | ||||
| אנטונוב An-32 | אוקראינה | 6[2] | ||||
| מסוקים | ||||||
| מיל מי-8 | רוסיה | 2[2] | ||||
| אירוספסיאל גאזל | צרפת | SA342 | 6[2] | |||
| מטוסי אימון | ||||||
| בל 206 | ארצות הברית | 9[2] | ||||
| ססנה 208 | ארצות הברית | 4[2] | ||||
| Lasta 95 | סרביה | 19[2] | ||||
| KAI T-50 גולדן איגל | קוריאה הדרומית | T-50IQ | 24[2] | |||
| אארו L-159 ALCA | צ'כיה | L-159A | 1[2] | |||
| ג'נרל דיינמיקס F-16 פייטינג פלקון | ארצות הברית | F-16D/IQ | 8[2] | |||
| PAC סופר מוששק | פקיסטן | MFI-395 | 20 בהזמנה[2] | |||
| T-6 טקסאן II | ארצות הברית | 15[2] | ||||
טייסות חיל האוויר העיראקי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טייסת 2 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג בל UH-1 שנתרמו מירדן ושופצו בארצות הברית. הטייסת פועלת מבסיס טאג'י.
- טייסת 3 - טייסת סיור המפעילה מטוסי קינג אייר. הטייסת פועלת מבסיס קירקוק.
- טייסת 4 - מפעילה מסוקי תובלה מסוג מיל מי-17 מבסיס טאג'י.
- טייסת 12 - טייסת אימון הפועלת מבסיס קירקוק.
- טייסת 15 - טייסת למשימות מיוחדות
- טייסת 23 - מפעילה מטוסי תובלה מסוג C-130 הרקולס מבסיס בגדאד.
- טייסת 70 - טייסת סיור המפעילה מטוסי SAMA CH-2000 מבסיס בצרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טל מיכאל וליה שנל, מעל הפרת והחידקל, באתר חיל האוויר הישראלי, 31 באוקטובר 2012