חיותה עז גד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיותה עז גד
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1939 (בת 85 בערך)
ברלין, גרמניה הנאצית
מידע כללי
מדינה ישראלישראל ישראל
ספורט
ענף ספורט שחייה
מועדון הפועל תל עמל והפועל שער העמקים
מאזן מדליות
מתחרה עבור ישראלישראל ישראל
המכביה
זהב המכביה החמישית 1957 4x100 מטר מעורב
כסף המכביה הרביעית 1953 200 מטר חזה
ארד המכביה השישית 1961 4x100 מטר מעורב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיותה עז עד (נולדה ב-1939) היא רקדנית, מורה למחול, משוררת, סופרת ושחיינית עבר ישראלית. אלופת הארץ בשחיית חזה לשעבר, אלופת ישראל ושיאנית ישראל בשחייה. החזיקה בשיאים הישראליים במשחים ל-100 מטר חזה, ל-200 מטר חזה ול-100 מטר פרפר. בעלת מדליית כסף מהמכביה הרביעית (1953) ומדליית זהב מהמכביה החמישית (1957).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בברלין בשם חיותה מרצביאק, לאירנה-שרה דווינצקי ופטר פאול דוודו. בזמן מלחמת העולם השנייה הסתתרה המשפחה אצל חברים גרמנים. ב-1949 הם היגרו לישראל. חיותה ואחותה יהודית הופרדו מהוריהן והגיעו לקיבוץ ניר דוד, שם התאמנה חיותה בקבוצת השחייה של הקיבוץ ובהיותה בת 14 נהפכה לאלופת ישראל בשחיית חזה. במקביל, לאחר ששלטה בשפה העברית, התחילה לכתוב יצירות ספרותיות.

בגיל 17 התגייסה לצה"ל. במסגרת שירותה הצבאי עברה קורס מ"כיות ואחר מכן קורס מד"סיות. ב-1959 למדה במשך שנתיים חינוך גופני ומחול בסמינר הקיבוצים. לאחר מכן לימדה קומפוזיציה במחול באולפן מוזיקה ומחול וערכה כוריאוגרפיה לטקסי יום השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות לפני אלפי אנשים ונשיא המדינה. ב-1983 התחתנה ויחד עם בעלה הביאה לעולם 4 בנות. בעלת תואר ב.א לסוציולוגיה ותולדות האמנות.

ב-2017 החלה להשתתף בחוג לכתיבה יצירתית, מאז התפרסמו 5 ספרים פרי עטה.

קריירה כשחיינית מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות מבחן לקביעת נבחרת ישראל בשחייה למכביה שנערכה בבת גלים בחיפה בספטמבר 1953, קבעה מרצביאק במשחה ל-200 מטר חזה שיא ישראלי חדש של 3:20.0 דקות, שיפור לשיאה הקודם שעמד על 3:27.1 דקות[1]. שבועיים לאחר מכן, בתחרויות השחייה של המכביה הרביעית היא זכתה במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 3:16.3 דקות, אחרי ברן מדרום אפריקה, שקבעה שיא מכביה חדש של 3:12.7 דקות, שיפור לשיא הקודם של ורטהימר מאוסטריה שעמד על 3:18.0 דקות[2].

1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות ישראל לנוער בשחייה שנערכה בבת גלים באוקטובר 1954, זכתה מרצביאק ב-3 מדליות זהב, במשחה ל-100 מטר חזה בתוצאה של 1:33.7 דקות, במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 3:23.8 דקות ובמשחה ל-100 מטר פרפר בשיא ישראלי חדש של 1:37.6 דקות[3].

1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסטיבל הבינלאומי של ספורט הפועלים שנערך בדורטרכט שבהולנד במאי 1955 זכתה מרצביאק במדליית כסף במשחה ל-200 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 3:14.5 דקות[4]. שבועיים לאחר מכן, בתחרות שנערכה בבריסל שבבלגיה היא זכתה במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה בשיא ישראלי חדש של 3:14.0 דקות[5][6].

באליפות ישראל בשחייה שנערכה בבת גלים באוקטובר 1955, זכתה מרצביאק במדליית זהב במשחה ל-200 מטר חזה בתוצאה של 3:18.8 דקות[7].

1957[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות השחייה של המכביה החמישית שנערכו בספטמבר 1957 זכתה מרצביאק במדליית זהב, במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ביחד עם ברגר, חיותה מרצ'ביאק, דורית שרצר ושושנה ריבנר בשיא מכביה חדש של 5:52.7 דקות[8].

1959[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרות אזורית שנערכה באוגוסט 1959, קבעה מרצביאק במשחה ל-200 מטר חזה שיא ישראלי חדש של 3:11.5 דקות[9].

1960[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הפועל בשחייה ה-17 שנערכה בקבוצת שילר בספטמבר 1960, קבעה מרצביאק במשחה ל-100 מטר חזה שיא ישראלי חדש של 1:27.6 דקות[10]. ובמשחה ל-200 מטר חזה שיא ישראלי חדש של 3:10.7 דקות[11]

1961[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחרויות השחייה של המכביה השישית שנערכו בספטמבר 1961 היא זכתה במדליית ארד במשחה שליחות 4x100 מטר מעורב ביחד עם נוגה הררי, גלי להב וקורין בשיא ישראלי חדש של 5:47.2 דקות, אחרי ארצות הברית שקבעה שיא מכביה חדש של 5:09.8 דקות ודרום אפריקה (5:31.7 דקות) וסיימה במקום חמישי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 5:43.4 דקות[12].

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמש בראשי, שירה. אופיר ביכורים 2017.
  • זה התחיל כמו האביב, סיפורן של 40 נשים על האהבה הראשונה שלהן. ארגמן-מיטב, 2018.
  • תמונות מימים רחוקים, אוטוביוגרפיה המספרת את תולדות חייה, מסיום המלחמה בה הלכה לאיבוד. דרך רעב, עלייתה לארץ ישראל, חייה בקיבוץ כילדה ללא משפחה וכאישה בוגרת. 2019.
  • האפריקאית מברלין. ספר שירה העוסק במוצא אביה, שאביו הגיע לגרמניה מאפריקה, ארגמן-מיטב 2019
  • לא קול משמיים, שירה, נכתב לזכר אחותה. ארגמן-מיטב, 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]