חוק תרומת ביציות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק תרומת ביציות
פרטי החוק
תאריך חקיקה 13/06/2010
גוף מחוקק כנסת השמונה עשרה
הצעת חוק חגי מירום
משרד ממונה משרד הבריאות
מספר תיקונים 2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק תרומת ביציות התש"ע - 2010 הוא חוק שנועד להסדיר את תהליך תרומת הביציות בקרב נשים בגילאים 21–35. מטרת החוק לעזור לנשים שרוצות להרות ואינן מצליחות. הטיפול הוא טיפול פוריות לנשים שלא מסוגלות להפרות בעצמן ביציות איכותיות להריון.[1]

היסטוריה של החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק תרומת ביציות תש"ע 2010 עבר היסטוריה ארוכה לפני קבלתו כחוק.

לראשונה הוגש להצעה בשנת 2001 על ידי נשים, אך ההצעה נדחתה. לאחר מספר שנים הוצע שוב והוגש למליאה הראשונה שלו לדיונים במאי 2007 על ידי חבר הכנסת לשעבר ממפלגת העבודה, חגי מירום. החוק עבר שלוש מליאות ונכנס לתוקף כחוק רשמי במדינת ישראל בשלוש עשרה ליוני 2010 בכנסת השמונה עשרה של מדינת ישראל. [2][3]

מטרת החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק נחקק על מנת להבטיח את בריאותיהן של התורמות והנתרמות כאחד ולהביא שימוש סדיר בביציות, ועם זאת לסייע לאותן נשים במצוקה המבקשות להרות וזקוקות לתרומת הביציות הללו.[3][4]

עיקרי חוק תרומת ביציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורמות חייבות להיות בגילאים 21–35 בריאות ומוכנות נפשית לתהליך, התרומות מתבצעות לנשים מעל גיל ה-30 שלא הביאו ילדים ובעתיד מתכננות להביא ילדים לעולם ואילו החוק אמור לסייע להן גם בשלב המאוחר של החיים להיות הרות.

התורמת חייבת להישאר אנונימית על מנת למנוע בעיות עתידיות בין הנשים לגבי הילוד. 

על מנת לתרום, התורמת חייבת לענות על כל התנאים הבאים: לא נשואה, קרובת משפחה של האבא המיועד, לא פסולת דין. אישה שהחליטה לתרום ונמצאת בין אותם הגילאים יכולה לתרום רק 3 פעמים בחייה ובהפרש זמן של 3 חודשים בין תרומה לתרומה.[5]

פיצויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתורמת יינתנו פיצויים על ידי בית החולים שבו בוצעה פעולת שאיבת הביציות, גובה הפיצויים 20,316 ש"ח לשאיבה, עליהם פטור ממס הכנסה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק תרומת ביציות, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]