חוק חניה לנכים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק חניה לנכים
פרטי החוק
תאריך חקיקה 2 בדצמבר 1993
תאריך חקיקה עברי י"ח בכסלו תשנ"ד
גוף מחוקק הכנסת השלוש עשרה
תומכים 14
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 1441, עמ' 28
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד התחבורה
מספר תיקונים 8
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993 הוא חוק במדינת ישראל, שנחקק בשנת 1993, על מנת להעניק מעמד חוקי לתג נכה, אשר מונפק לנכים על ידי רשות הרישוי[1] במשרד התחבורה, ולקבוע את זכויות החניה שתג מעניק לבעליו.

הזכאים לתג נכה לרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי נכות 60% ומעלה מביטוח לאומי בעלי תעודת עיוור נכות ילדים כל אדם שיש לו מגבלה רפואית יכול להגיש בקשה

חניה (המותרת לנכים) במקום שאין החניה מותרת בו (לרכב רגיל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיפים 2 ו-3 לחוק מתירים לנכה להחנות את רכבו במקום שאין החניה מותרת בו בתנאי שכל התנאים הבאים מתקיימים:

  • "בסמוך למקום האמור אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה"
  • "בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה"
  • "החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים"
  • "החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה"

בית המשפט העליון קבע שגם חניה במקום המיועד לפריקה ולטעינה בלבד כפופה לדרישות אלו[2].

פטור מתשלום בעד חניה במקום ציבורי (תיקון מס' 4) תשס"ה-2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעיף 4ב לחוק, אשר נחקק בשנת 2005, מעניק לבעל תג נכה החונה במקום ציבורי, פטור מתשלום בשני תנאים:

  • הגישה הנגישה היחידה למקום הציבורי לאדם עם מוגבלות, היא דרך חניה במקום הציבורי הכרוכה בתשלום,
  • נדרש לאדם עם המוגבלות מקום חניה.

חניה לנכה סמוך למקום מגוריו (תיקון מס' 7) תשע"ז-2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

חניה לנכים בשטח פריקה וטעינה (תיקון מס' 6) תשע"ז-2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רשות תימרור מקומית לסמן מקומות חניה לכלי רכב הנושאים תג נכה, בשטח פריקה וטעינה, במועדים שאינם מיועדים לפריקה ולטעינה, ובלבד ששטח הפריקה והטעינה אינו נתיב נסיעה; מספר מקומות החניה שיסומנו כאמור יהיה לפי הגבוה מבין אלה: (1) מקום חניה אחד; (2) מספר מקומות החניה שניתן לכלול במחצית משטח הפריקה והטעינה.

נעילה או גרירה רכב של נכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף האמור בחוק בנוגע לרשות לנעול או לגרור רכבים על ידי המוסמכים לכך, אסור לשוטר או גורר מורשה, כך כלפי גלגלי רכב הנושא תג נכה גם אם הרכב חונה בניגוד להוראות סעיף 0א לחוק התעבורה, אולם רשאים הם להזיז את הרכב, ובמידת הצורך גם לגררו, אם אופן חנייתו מסכן עוברי דרך או גורם הפרעה ממשית לתנועה.

עונשין[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוסם את הכניסה אל רכב הנכה במקומות המיועדים לחניית נכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החונה שלא כדין בחניית נכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשתמש שלא כדין בתג נכה לרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכירת תגי נכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2024 פורסם כי ישנן חברות המוכרות תגי נכה. התגים מאפשרים הנחה גדולה באגרת הרישוי לרכב וכן חניה בתנאים מיטיבים מיוחדים. בכתבה הוצגה פרסומת המבטיחה תג לכל אזרח שישלם. קורה לא אחת שלרכב עם כסא גלגלים אין מקום חניה, כי כל המקומות תפוסים וגם על המדרכה הנכה אינו יכול לעבור, כי היא חסומה על ידי מכוניות חונות. עד כה ניתנו 613,000 תגים. קשה לבדוק האם ברכב החונה אכן נסע נכה. ממשרד התחבורה נמסר כי הוקמו ועדות. בינתיים הוחלט לבטל את האישור האוטומטי לשני תגים לכל נכה[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.